לא בחרתי

פרק 15

פרק 15
. . . . . . . . . . . . . . .

הוסוק הגיש ליונגי מים, וטאהיונג התיישב לידו.
"היונג.. איך אתה מרגיש? מה הם עשו לך?"

ג׳ימין נאנח והתיישב גם הוא בחדר.
"אני בסדר, הם לא עשו לי כלום, ברחתי מספיק בזמן"
"אתה כל-כך מגניבבבבבב"
טאהיונג נתן לו חיבוק גדול וג׳ימין הפריד ביניהם.
"ג׳ימינייייי למה אתה לא נותן לי לחבק את יונגי..?? אבל אני רוצה.."
ג׳ימין גלגל את עיניו, איזה תשובה הוא יכול לתת לו אם הוא לא יודע בעצמו. הוא מקנא?

"טאה, תפסיק להתנהג כמו תינוק.. זה בגלל שיונגי עדיין לא מרגיש טוב, ואתה יכול להידבק"
"אבל הוא לא חולה במשהו מדבק.. הוא פשוט מותש"
"אתה צודק, אני יודע את זה. לכן אתה יכול לחבק אותו"
טאהיונג חייך וחיבק את יונגי שוב.

"בכל אופן, אולי לא תדבק, אבל יונגי צריך להתאושש ואתה חונק אותו"
"באמת? אני חונק אותו? יונגי אני חונק אותך?"
יונגי ניענע את ראשו והרחיק ממנו את טאהיונג.
"אתה מאוד חונק, לך תחבק ככה את ג׳אנגקוק"
"אם אתה מבקש.."
טאהיונג הסתובב לג׳אנגקוק ונתן לו חיבוק חזק, ג׳אנגקוק בלע את רוקו והסמיק.

"טאהיונג.. מה לעשות עם הטיפשות שלך?"
הוסוק אמר וטאהיונג נשף בזעם.
"אתם חבורה של מעצבנים.. רק קוקי טוב אליי.. נכון קוקי? הנה תן נשיקה..."
ג׳אנגקוק נבהל אבל טאהיונג נתן לו נשיקה בלכי. כולם צחקו ויונגי נתן לו כפה.

"אתה שיכור או מה? תראה איך קוקי נראה.. הוא מובך בגללך"
טאהיונג משך בכתפיו, לפחות הוא הצליח לתת נשיקה לג׳אנגקוק.

° ° °

בוקר- ג׳ימין התעורר לריח חזק של בישול באוויר, ולחדר ריק, כמעט.
יונגי ישב במיטה למעלה, ובהה בו.
"

היונג.. אתה תקוע.. תפסיק לחלום בהקיץ"
יונג׳י הזיז במהירות את מבטו מג׳ימין, והסתיר את פניו בשמיכה.

"היונג, איפה כולם?"
"הם התעוררו כבר, כנראה שאוכלים ארוחת בוקר שהוסוק הכין"
"אז בוא נתרגן ונלך לאכול גם"
"אני לא רעב, לך אתה"
ג׳ימין גיחך ועלה למיטה של יונגי, הוא התיישב לידו והוריד ממנו את השמיכה.

"מה הקטע שאתה מכסה את הפנים עם זה?"
"זה כלום"
יונגי לקח שוב את השמיכה והחזיר אותה על פניו.
היה שקט, וג׳ימין צחק מעט.

"היונג.. מה נסגר עלייך? אתה ממש נבוך, ממתי אתה כזה?"
"ג׳ימין, אני רוצה לנסות משהו, אבל אני מתבייש רק לחשוב על זה.
אני צריך לשחרר?"
"אם זה חשוב לך אז לא, פשוט לך על זה"
"אתה בטוח?"
"כן, אם אתה אוהב משהו, או רוצה לעשות משהו, פשוט תעשה אותו"
"אתה בטוח בטוח?"
"אני בטוח"
"אם ככה, מצטער.. אני חייב לנסות את זה, אני מקווה שתסלח לי מאוחר יותר"
ג׳ימין עוד לא הספיק להבין את כוונותיו של יונגי, ושפתיו התרסקו על שלו.