פרק 16

145 18 1
                                    

פרק 16
. . . . . . . . . . . . . . .

יונגי וג׳ימין התיישבו בסלון, ג׳ימין ליד הוסוק, ויונגי על ידו בצד השני.
ג׳אנגקוק וטאהיונג ישבו גם ביחד.
"חברים, צריך לחשוב מה הלאה"
הוסוק אמר וג׳ימין הנהן.

"למה אתה מתכוון?"
"אנחנו צריכים לחשוב על משהו, בשביל לעצור את המקום הזה"
"אין אתה מתכוון לעשות את זה?"
"אני לא יודע, אבל לפי מה שהיונג סיפר אי אפשר לתת לזה לקרות"
"הם חזקים מידי, אין לנו הוכחות, הם הרבה יותר מאיתנו, אין לנו סיכוי מולם"
"בגלל זה אני אומר שצריך לחשוב, כי בכל מקרה אנחנו נפסיק את זה"
כולם הסכימו אך לא אמרו דבר.

"בכל מקרה, הובי.. אתה יכול ללכת לקנות לנו מים?"
הוסוק הנהן ויונגי נעמד גם הוא.
"אני בא איתו, אני צריך לקנות גם משהו לעצמי"
ג׳ימין נאנח, למה יונגי תמיד יחפש להסתבך?
אין לו מה לעשות בעינין, אז הוא רק נאנח, וקיוה שיונג׳י שמע את זה.
"בסדר, אז בוא נצא לפני שהחנות תיסגר, כבר מאוחר"
יונגי נעמד והלך לדלת.
"אתה בא?"
הוא הנהן והתקדם גם הוא, ושניהם יצאו לחנות.

"יונגי, למה אתה גם בא?"
"סתם, אני פשוט מרגיש מחנק כשאני הרבה זמן בבית"
"אני מבין, אז אתה לא צריך לקנות כלום?"
"לא, אני לא"
"בסדר- רגע..  למה הטיפוס הזה מוכר לי?"
הוא הצביע על סוקג׳ין שישב על אופנוע ביחד עם הנאמג׳ון, שניהם מדברים וצוחקים.

"זה סוקג׳ין, הוא עבד במפעל ההוא, בוא נלך לדבר איתו"
הוא הסכים ושניהם התקדמו לשם.

"ג׳ין-"
"שניכם? מה אתם עושים פה?"
נאמג׳ון הסתכל עליהם ואז על סוקג׳ין, קצת מבולבל.

"הלכנו לקנות כמה דברים, למה אתה לא בעבודה? עדיין לא סיימתם היום"
"זה נכון, אבל אני פוטרתי"
"פוטרת?! אתה רציני?!
"הלוואי ולא.. אבל אני רציני"
"אז מה זה אומר עכשיו?"
"זה אומר שאני .. שאין לי מה לאמר"
"ומי זה?"
הם הצביעו על נאמג׳ון וסוקג׳ין הניח את ידו על כתפו ונשען עליו.
"הוא ידיד שלי, עכשיו שאין לי דירה הוא עוזר לי"
"אהה נחמד. תגיד, אתה תוכל לעזור לנו?"
"במה?"
"יש לנו כמה שאלות על מקום העבודה שלך.. לשעבר"
"לפני שאתם שואלים, אני יכול לבקש טובה?"
"תבקש"
"אתם יכולים לעזור לי להסגיר את המקום הזה?"

יונגי והוסוק לא היו בטוחים אם הם שמעו נכון, למה שסוקג׳ין ירצה להסגיר אותם, נקמה בהם?

"למה אתה רוצה פתאום?"
"תמיד רציתי, אבל פחדתי לאבד את העבודה. עכשיו שאני כבר לא שם, אין לי ממה לפחד"
"אבל תמיד היית בעדם.."
"ממש לא, אני ידעתי כל הזמן שהם עושים משהו לא בסדר, אבל פחדתי. וגם הייתי זקוק בדחיפות לכסף, אז עשיתי כמה דברים נוראיים"
"אז אתה מבקש את העזרה שלנו לנקום בהם"
"תראו, לי יש הרבה ידע, ואתם חכמים והרבה כח, שנינו נצא מרוצים, אז למה לא?"
"אתה צודק.. אני חושב שזה יהיה בסדר שנעבוד יחד"
"אז אנחנו שותפים?"
"אני חושב, בוא ניפגש בבית שלך.."
"אין לי בית"
סוקג׳ין הזכיר להם והצביע על נאמג׳ון.

לא בחרתי Where stories live. Discover now