לא בחרתי

פרק 18

פרק 18
. . . . . . . . . . . . . . .

ג׳ימין נהנה לשכב על ברכיו של יונגי, להרגיש איך ידו מטיילת לו בשיער, ולשמוע את הנשימות הרכות שלו.
"היונג, אני לא מצליח להירדם, האור מפריע לי"
יונגי הוריד מעצמו את הסוודר וכיסה את פניו של ג׳ימין.
הוא חיבק לו את הבטן ונרדם.

"הובי, תפתח את הדלת לנאמג׳ון וג׳ין"
יונגי ביקש, אבל הוסוק הכניס את המברשת לפה וניענע את ראשו.
"תבקש מקוקי, אני עוד מעט הולך.. שהוא יפתח"
"אבל אם אתה כבר הולך תפתח להם-"
"קוקי! לך לפתוח את הדלת!"
ג׳אנגקוק שמע את הוסוק צועק לו מבחוץ, אז הוא התנתק מהחלומות שלו, יצא מהשמיכה, ומהחיבוק של טאהיונג.

"אני הולך.."
הוא ניסה לצעוק, אבל קולו היה מנומנם,
ג׳אנגקוק ירד מהמיטה והלך לדלת.

"אהה... נאמג׳ון, ג׳ין, תיכנסו, יונגי בסלון"
"בסדר, תודה ג׳אנגקוק"
נאמג׳ון נשרך אחרי ג׳ין והם התיישבו בסלון.
"יונגי, זה בסדר שבאנו עכשיו?"
"זה מעולה, חיכיתי לכם"
"אז תראה מה הבאתי.."

"חכו רגע, אני יקרא לטאה,
קים טאהיונג! קום כבר ובוא!"
יונגי צרח וטאהיונג התעורר.
"קוקי.."
"מה טאה?"
"יונגי צרח עליי הרגע או שזה היה חלק מהחלום שלי?"
"הוא צרח עלייך, רוץ אליו"
טאהיונג ירד מבהירות בסולם של המיטה ורץ לסלון.

"היונג, קראת לי?"
"כן. שני אלה מצאו משהו, אתה וקוקי צריכים להיות פה, תקרא גם להוסוק"
"ברצינות~ הערת אותי בשביל זה? קוקי שמע אותך, והובי לא בבית.. אתה מעיר אותי בשביל זה ואת ג׳ימין לא"
"דבר ראשון ברור שאני לא יעיר את גימין, דבר שני איפה הוסוק?"
"אני לא יודע, מקודם הוא אמר שהוא יוצא. אני ילך לקרוא לקוקי"

יונגי ליטף את הפנים של ג׳ימין וחיכה שהם יבואו.
"קוקי, היונג קורא גם לך"
טאהיונג בא מאחוריו ונתן לו חיבוק.
"טאה.. למה הקול שלך צרוד?"
"בגלל שהייתי צריך לקום ולדבר לפני ששתפתי את הפה שלי"
"אז לך לשתוף אותו עכשיו"
"אבל יונגי לא ירשה לי"
"זה בסדר, אני היחיד שמחליט עלייך"
טאהיונג הסתכל עליו מוזר, ואז חייך.

"יאייייייי!! אוקיי אוקיי אני ילך לשתוף את הפה.. תודההה"
טאהיונג ניסה לתת לו נשיקה קטנה, אבל ג׳אנגקוק דחף את הפה שלו.
"קודם- לשתוף פה"
טאהיונג הנהן ורץ משם, לבנתיים ג׳אנגקוק הלך לשבת ליד השאר.

"אז מה הבאת?"
יונגי שאל את ג׳ין שהוציא כמה ניירות מהתיק שלו.
"אני סרטטתי על דף את המבנה, את כל המקומות, וגם היקפתי בעיגול את היציאות והכניסות"
יונגי וג׳אנגקוק סרקו את הדפים, וטאהיונג בדיוק בא.

"זה מעולה, אפשר להתחיל לחשב יותר בגדול"
"יונגי, יש הרבה מסמכים חשובים במשרד של הפרופסור"
"איזה מסמכים?"
"את כל הרישומים של הניסויים, את כל המחקרים... הם העתיקו ושמו את חלק מהדברים בארון שם"
"איפה נמצא החדר של הפרופסור?"
"בדיוק כאן"
ג׳ין סימן עם עיפרון על חדר שנמצא בקומה הרביעית.

"ואיפה כל שאר המסמכים המסגירים?"
נאמג׳ון שאל וחיטט בשאר הדפים.
"הם בארכיון, הנה, הוא נמצא כאן"
סוקג׳ין סימן עיגול במקום נוסף.

"זה אומר, שבשביל לתבוע אותם נצטרך להיכנס גם לחדר הפרופסור, וגם לארכיון?"
"בדיוק.. אבל בואו נחשוב על זמן מתאים"
"באיזה שעה המקום נסגר?"
"העבודה נגמרת ב-0:00 , אבל זה לא משנה, כל המתלמדים שגרים שם עדיין נמצאים, וגם השמירה שם"
"אז זה אומר שאין יום אפשרי?"
"האמת יש, עוד שבוע חג המולד.. רוב המתלמדים הולכים למשפחות שלהם, וכל העובדים בחופשת החג"
"אז זה הזמן שלנו להיכנס?"
"אני מניח, אבל קודם בוא ננסה לעבוד על איך נעשה את זה"
כולם הסכימו וחזרו לדפים, ולמחשבות.

התוכנית שלהם מורכבת, כל-כך הרבה דברים יכולים להסתבך, אבל הם מנסים להאמין שהם יצליחו.

°                     °                     °

הוסוק ישב בקניון, מחכה למישהו.
אתמול הוא קיבל הודעה, מהאיש קשר החדש שלו, הוא ביקש ממנו להיפגש בדיוק כאן.

"איג׳יי.. באת בסוף"
"כן, מצטער, הלכתי לקנות לנו שתייה והתור היה ארוך"
"זה בסדר, איך ידעת מה אני אוהב לשתות?"
"כשראיתי אותך אתמול, אתה הזמנת את זה"
"אה.. תודה, בוא נשב"

הם התיישבו על המעקה, איג׳יי מחבק את רגליו, והוסוק מנדנד אותם ומנגיש אותם עם לוח אבן.

"למה ביקשת שניפגש?"
"אני לא יודע למה.. אז אל תשאל אותי"
"אתה אומר שהזמנת אותי בלי סיבה?"
"כן, מצטער. אולי זה כי חסרה לי חברה"
"זה בסדר, ממילא לא איכפת לי, נחמד איתך"
"באמת? אתה חושב?"
"ברור, אם לא, לא הייתי בא. גם נחמד להכתב איתך"
"תודה, אף אחד בחיים לא אמר לי את זה"
"לא משנה, לאן אתה רוצה ללכת?"
"אהה.. אני לא יודע, אוליי ללונה פארק?"
"זה לא רחוק?"
"אבל זה שווה את זה"

הוסוק צחק וקפץ מהגדר.
"אז בוא נלך-"
איג׳יי הניח את השתייה שלו אצל הוסוק ונעזר בו בשביל לרדת.

הם הלכו לתחנת האוטובוס וחיכה שיגיע, לבנתיים הם שאלו אחד את השני שאלות.

"היי, צריך לעלות"
איג׳יי משך את תשומת ליבו של הוסוק ושניהם עלו על האוטובוס.

הם ירדו אחרי הרבה זמן של דיבורים ומשחקים, והלכו לקנות לעצמם אוכל.

"הוסוק, איזה מתקן אתה אוהב?"
אני.. אני רוצה לנסות את הרכבת הרים"
"אם ככה בוא נלך"
שניהם קיפצו לשם בשימחה, זה הולך להיות כיף.