עברו כמה ימים מאז שאני ואיידן התחלנו לצאת. כמה ימים מאז שהותקפתי באותה הסמטה וכמה ימים מאז שהתחלתי להתעורר בלילות מסיוטים שהעירו גם את איידן ואני קיללתי את הרגע הזה שהיה מתעורר בגללי.
-
התעוררתי בבהלה ובגלל זה יצא שכל המיטה זזה ואני ישר הפנתי את מבטי אל כיוון איידן שלמזלי לא התעורר.
קמתי בשקט ובזהירות מהמיטה והלכתי אל הסלון. לאחר ששתיתי כוס מים במטבח והנחתי את הכוס הריקה על השיש מבלי לשטוף אותה כדי לא לעשות יותר רעש, נשכבתי על הספה אחריי שהבנתי שאני עוד אתעורר כמה עשרות פעמים הלילה כמו בכל הימים האחרונים ועצמתי את עיניי. לישון נורמלי אני לא מצליחה. אני ישנה שעה בלחץ ומשם אני מתעוררת ומנסה להירדם שוב כחצי שעה, ככה שיוצא שחצי לילה אני מבזבזת על ניסיון להירדם שוב מאשר לישון.
-
התעוררתי פעם נוספת מסיוט שתקף אותי שבו חמשת הבהמות שנגעו בי שוב פעם אונסים אותי וראיתי שאני שוב פעם בחדר. ניחשתי או יותר נכון ידעתי שאיידן הרים אותי מהספה לכאן ואחריי שהבטתי הצידה ראיתי שהוא ישן. לפחות ככה חשבתי. "למה הלכת לישון על הספה?" שאל בישנוניות כשפניו מופנות אליי והוא לא פוקח את עיניו. "כדי לא להעיר אותך." אמרתי והוא פקח את עיניו לא עד הסוף בכדי לראות איפה אני ולמשוך אותי קרוב אליו. "אל תשני רחוק ממני. מקסימום את תמיד תוכלי להתקרב אליי, לחבק ולהירדם שוב." אמר והניח את ראשי על חזהו בעדינות. הנחתי את ידי על בטנו ונאנחתי. "אל תפחדי להעיר אותי. מקסימום אני אשאר ער עד שאת תרדמי." אמר וליטף את שיערי בעדינות. "תפסיק להיות כזה קיטשי." נחרתי בבוז והוא רק צחקק מהמשפט הזה.
"כרצונך קטנה." השיב ונשק לראשי בעדינות.
התחלנו לנסות להירדם שוב, ובין זרועותיו של איידן הצלחתי להירדם מהר יותר. אני לא יכולה לתאר את מה שהמגע שלו מעביר בי. אני רק יכולה לומר חלק ממה שזה גורם לי. הגוף שלי נרגע, המחשבות שלי נעלמות ולא מכבידות על ראשי כמו משקולת של עשרים וחמישה קילו, הגוף שלי מרפה את עצמו ונרגע והלב שלי שפועם לפניי כן מהר ככל האפשר, מתחיל להעיץ את הקצב ככה שהוא חוזר למהירות הפעימה הקבועה שלו.
-
השעה כבר שמונה בערב ואיידן באיזה פגישת עסקים שמתקיימת בלובי של המלונית.
דפיקה חזקה נשמעה בדלת הדירה ואני קמתי בייאוש מהספה והתקדמתי אל הדלת. פתחתי אותה והופתעתי לראות שם את ויקי. "מה את עושה פה?" שאלתי בחוסר רצון ולא נתתי לה לעבור למרות שרצתה לעבור יותר מכל דבר אחר.
"אני מחפשת את איידן, איפה הוא?" שאלה ואני גיחכתי. "כשנכנסת למלונית מאיפה נכנסת?" שאלתי והיא חקרה את הדירה כאילו הייתה פה פעם ראשונה. "דרך הכניסה הראשית למה?" שאלה ואני סגרתי את הדלת בייאוש וכתבתי לאיידן שיסיים מהר כי יש כאן מישהי מאוד מעניינת שאני שנייה מלהתפוצץ עליה. זה עוד לא ממש קרה אבל היא עוד תמצא איך להוציא אותי מדעתי ובזה אני בטוחה.
"כי איידן בלובי." אמרתי והיא התעלמה מהמשפט הזה ופה כבר ניחשתי שהיא כבר ראתה אותו וסתם חיפשה תירוץ להיכנס פנימה. "שמעי, אני לא מאמינה לזה שאתם יחד." אמרה ואני נזכרתי ביום שזייפתי שאני ואיידן ביחד וזה גרם לי לגחך כי עכשיו אנחנו באמת ביחד. "לצערך הרב ומלזלי הטוב אנחנו כן ביחד. תרצי להאמין לזה או לא." אמרתי ושילבתי את ידיי בכעס. "נגיד ואני מאמינה לך," התחילה להגיד אחריי שהסתובבה עם פניה אליי והתחילה להתקרב לעברי.
"מה הוא מצא בך שאין בי?" שאלה ואני צחקתי לה בפנים. "זאת חתיכת רשימה שלא תיגמר גם אם תתני לי חמש שנים בשבילה." אמרתי והיא שילבה את ידיה וחיכתה לתשובה. "אוקיי נתחיל מזה שאני לא זונה, אני נראית יותר טוב ממך, אני נחמדה, יש לי איזשהו חוש הומור גם אם הוא לא ענק, אני מתלבשת יותר טוב ויותר צנוע ואני לא את." אמרתי עונה לה על השאלה והפעם היא זאת שצחקה לי בפנים. "כן בטח. איידן בחיים לא יתאהב בך. תפסיקי לחזוב שאתם יחד חיים שלי כי זה לא יוביל אותך לשום מקום." אמרה בזלזול ואני כבר התחלתי להתעצבן עלייה לכן שילבתי את אגרופיי בכעס.
"דבר ראשון אני לא חיים שלך. דבר שני תקחי את הגוף המנותח שלך ועופי מפה כמו על טיל!" אמרתי לה והיא הרימה את ידה וסטרה לי בחוזקה. "אני מבין שהגעתי בדיוק בזמן כדי לחפף אותה בעצמי." אמר איידן בדיוק שנייה אחריי שויקי נתנה לי סטירה. "למה להעיף מאמי? באתי לדבר איתך." אמרה לו ברצינות ובאה לגעת בו אחריי שאני פקחתי את עיניי שנעצמו מיד אחריי הסטירה מרוב כך ששרפה לי הלחי. "למה את כזאת פטאטית אלוהים!" שאלתי בייאוש ושיחררתי את ידיי ככה שהן לא מאוגרפות יותר.
"קחי את הרגליים שלך ועופי מפה. עכשיו." אמר איידן לויקי בשיא הרצינות והיא נרתטעה לאחור בפחד. "אתם באמת ביחד כאילו?" שאלה ואני גיחכתי. "כן 'חיים שלי'." השבתי לה באותו הטון המזלזל שבו היא ענתה לי מקודם. "סתמי את הפה שלך כבר לפני שאת מקבלת עוד סטירה!" אמרה וחשבה שהיא מאיימת. "תיגעי בי עוד פעם אחת ותישארי בלי עין." אמרתי לה ברצינות ואיידן נהנה לו מהצד.
"איידן תיזהר ממני!" איימתי עליו בשיא הרצינות והוא הרים את ידיו כחף מפשע. "אני לא אגיד לך הפעם כלום על הסטירה שדפקת לה לפני שלוש דקות ואתן לך ללכת כאילו כלום לא קרה, אבל בפעם הבאה שאני אראה אותך ליד אנג'ל או את היד שלך מורמת עליה אני כבר אטפל בך בלי להתחשב בזה שאת בחורה." אמר איידן לויקי והיא הנהנה לחיוב והסתלקה מהבדירה במהירות שיא.
"מה בא לך לעשות?" שאל איידן לאחר שנעל את דלת הדירה והספיק כבר לנשק את שפתיי. "לישון." אמרתי והוא גיחך ולקח אותי לחדר למרןת שהשעה רק תשע ואף אחד מאיתנו לא רגיל ללכת לישון בשעה הזאת. אחריי שהחלפנו שנינו בגדים, כל אחד בחדר שלו, אני הלכתי לחדר של איידן ונשכבתי לידו.
הוא משך אותי אליו והתחיל ללטף את שיערי בעדינות. "אל תפחדי להעיר אותי אם יש לך סיוט, ואל תנסי ללכת שוב לסלון כי אז את מעירה אותי יותר עם זה שאני מביא אותך מהסלון לכאן." אמר איידן ברכות ואני הנהנתי לחיוב בזמן שעיניי עצומות. "לא יוצא.לי להגיד לך את זה יותר מידי, אבל אני אוהב אותך." אמר איידן ואני פקחתי את עיניי והרמתי את מבטי אליו ונשקתי לשפתיו בעדינות. "גם אני אוהבת אותך." השבתי לו בכנות ובחיוך והוא חייך אליי בחזרה.
לאחר שעצמתי את עיניי שוב פעם והוא המשיך לשחק עם שערי, עד שכבר לא הרגשתי את מגעו עקב כך ששקעתי בשינה עמוקה וחמה בין זרועותיו החמות של איידן.
YOU ARE READING
לשחק בה מעט
Romantik//הושלם// הם לא ציפו להיפגש, בטח שלא ככה. היא עבדה כרגיל והוא הגיע למקום עבודתה בשיא הלחץ. לאחר שראה שהיא מתלהבת ממנו כמו כל הבנות, הוא החליט לשחק איתה. הוא התחיל לשגע אותה. להתגרות בה עד שלבסוף הוא החליט שהיא שלו. אך ורק שלו. הוא לקח אותה נגד ההס...
