לשחק בה מעט

19. ההפך הגמור

בימים האחרונים לי ולאיידן לא יצא לדבר.
אם היינו רוצים לדבר היינו כבר פותחים באלפי שיחות, אבל לאף אחד זה לא בער. איידן התעסק רוב הזמן בעבודה שלו ואני התעסקתי בלישון ולאגור כוחות לקראת החזרה שלי למשמרות בבר והיום לאחר שבועיים שלא עבדתי, אני חוזרת למשמרות בבר ולמען האמת למרות כל הלקוחות הקרצייתים שדורשים סטירה מצלצלת, התגעגעתי לעבוד בבר.

התארגנתי בזריזות לעבודה ולאחר שהייתי מוכנה לקחתי את המפתח לדלת, מעט כסף ואת הטלפון וטסתי לכיוון מקום העבודה שלי. נכנסתי אל מאחורי הבר אחריי שנכנסתי ועשיתי כניסת משמרת וחיבקתי את אנה בזריזות. "התגעגעתי אלייך!" אמרה בצעקה מנסה להתגבר על המוזיקה וגם סתם ככה מתוך התרגשות. "גם אני!" צעקתי לה בחזרה וצחקוק קל שלא נשמע לאף אחד חוץ מלי יצא מפי.

"בקבוק ויסקי אחד." אמר גבר בן שלושים בערך ואני לקחתי בקבוק ויסקי ממתחת לבר והנחתי אותו אל מולו. "שישים דולר." אמרתי את המחיר והוא הביא לי שישים ואחת דולר. "תשאירי את העודף לעצמך." אמר ואני גיחכתי. "בסדר גם דולר זה טיפ." אמרה אנה ואני גיחכתי ושמתי את הדולר הזה בקופה עם שאר הכסף. "למה את שמה אותו בקופה? הביאו אותו לך." אמרה אנה לאחר שראתה את זה ששמתי אותו גם בקופה ואני גיחכתי. "שיהיה בקופה, יעזור לבוס שלנו להביא לך ההעלאה." אמרתי והיא חייכה וצחקה ובצדק. ביום שנראה ההעלאה נדע שקרה משהו לא בסדר.

"פוץ בשעה שתיים עשרה." אמרה אנה ואני צחקתי והסתכלתי על מי שישב בשולחן שמול הבר וראינו גבר פוץ לחלוטין יושב עם כמה זונות. אחריי כמה דקות איידן נכנס לבר והתיישב עם הפוץ בשולחן. "את יודעת, יש איזה מישהו שמסתכל עלייך כבר שעה." אמרה אנה ואני הפנתי את מבטי לכיוון שהראתה לי וראיתי שם את אלכס. "מה הבן זונה הזה עושה פה?!" שאלה בקול רם ואף אחד חוץ מאנה לא שמע אותי. למזלי הרב. "מי זה?" שאלה אנה בבלבול. " הוא- עזבי סיפור ארוך..." אמרתי באה לספר, אבל נעצרת באמצע.

"אוקיי, אני חוזרת ללקוחות סבבה?" אמרה אחריי דקה בערך ואני הנהנתי לחיוב והמשכתי גם כן לעבוד עד שאלכס ניגש לבר ונעמד מולי. "התגעגעת?" שאל ואני צחקתי לו בפנים בלי לחשוב פעמיים. "ממש. ביום שזה יקרה תדע שאני חולה." אמרתי והוא צחק גם כן. "חולה עליי?" שאל בחולמניות ואני גיחכתי שוב פעם. "חולת נפש." השלמתי את המשפט והוא הזעיף את פניו. "למה את רעה, היה לנו כיף ביחד..." אמר והניח את ידו על ידי וחשב שהיא תשאר שם לעוד הרבה זמן, אבל במקום זה קיבל סטירה ואותי הולכת לשירותים כדי לקרצף את החיידקים שלו ממני.

"למה את כל כך נגעלת ממני?" שאל לפתע אחריי שנכנס לשירותי צוות ואני נאנחתי. הוא התחיל להתקדם אליי עוד ועוד ואני משום מה קפאתי במקום בלי אופציה לזוז. כנראה שזה היה מפחד, אבל אני לא בטוחה בזה. "לפחות נעצרת במקום." אמר ואני בלעתי את הרוק שלי בכבדות רבה. "לך תזדיין אלכס.." אמרתי והוא צחק לפתע. "רק איתך." אמר והרים את ידו לעברי ותפס בקבוצת שיער קטנה שרצה להניח מאחוריי האוזן שלי אבל במקום זה קיבל אותי מזיזה את הראש אחורה ובכך קבוצת השיער שתפס חמקה לו בין האצבעות.

הוא הרים את ידו לעברי בכעס וסטר לי בחוזקה.
הרגשתי את הלחי שלי בוערת וכואבת כמו שבחיים לא כאבה, גם לא מהוריי. כמה שניות אחריי זה דחף אותי לקיר ובעט לי בבטן גם כן חזק יותר מאי פעם. "איך אתה רוצה לצאת מכאן, עם עצמות שבורות או שיפוץ פנים?" לפתע שאל איידן שעמד בכניסה ונשעןעל המשקוף של הדלת. "אני אלך על שניהם." אמר לאחר שלא חיכה לתשובה מאלכס והתקדם לעברו במהירות מועטת. איידן דפק לאלכס חתיכת אגרוף לעין שעל בטוח ישאר לו שם סימן לשבועיים. איידן הכה אותו עוד כמה דקות עד שהניח לו להתפתל על הריצפה בכאבים בלתי פוסקים. "בואי." אמר איידן ועזר לי לקום מהריצפה ולצאת יחד איתו מהשירותים. "מתי את מסיימת את המשמרת?" שאל לאחר שעזר לי לעמוד מאחוריי הבר. "עוד שלוש שעות." אמרתי ואיידן נאנח וביקש ממני לחכות איפה שאני. כמה דקות עברו מאז שהלך ואיידן סוף סוף חזר. "קחי את הדברים שלך נלך הביתה." אמר ואני לא ניסיתי אפילו להתווכח איתו.

"תרגישי טוב." אמרה לי אנה כשחיבקתי אותה. הודהתי לה והלכתי לכיוון איידן שחיכה לי בכניסה כשהוא שקוע בטלפון. "בואי." אמר אחריי שראה שנעמדתי לידו והלכנו יחד ךכיוון הרכב שלו ונסענו למלונית בשקט מוחלט. כשנכנסנו לדירה איידן הוציא קרח מהמקרר ונתן לי להניח על הבטן וכך עשיתי. אחריי כמה דקות שבהן הקרח היה על בטני, איידן הגיע לסלון עם משחה ביד והרים לי את החולצה כדי למרוח לי אותה. הוא מרח לי אותה בעדינות על האזור שהיה אדום והתחיל לקבל צבע סגול, חום מועט וכחול.

כשהרודתי את החולצה וקמתי מהספה, איידן קם גם הוא ויצא מצב שנעמדנו זה מול זה כשבנינו אין מרווח גדול. איידן הטיח את שפתיו על שפתיי ואני רציתי שהרגע הזה ימשך לנצח. הבטן שלי התהפכה מצד לצד והלב שלי גם כן השתגע ופעם במהירות שלא חשבתי שבכלל קיימת. נזכרתי במילים של איידן שאמר שהוא יכול לפגוע במי שאוהב וזה מה שגרם לי להתנתק ממנו. לא רציתי את זה. אני אוהבת אותו. אני יודעת עכשיו בוודאות שאני אוהבת אותו, אבל לא יקרה בינינו כלום וגם איידן יודע את זה.

הנשיקה שלנו הייתה סוערת ומעט אגרסיבית. היא הייתה מתוקה אפשר לומר ומרגיעה שאין דברים כאלה בכלל. "אני... אני..." התחיל להגיד וזה הפתיע אותי שאין לו מה לומר. "סליחה.." אמר ואני חייכתי אליו חיוך קטן. "זה לא יעבוד בינינו..." אמרתי בשקר מוחלט וזה שבר את שנינו. איידן ניסה להסתיר את זה, אבל כן ראיתי שהיה לו ביאוס קטן על הפנים. "כן. זה לא יעבוד בינינו. אנחנו לא מתאימים." אמר כאילו מוציא את המילים האלה מהפה בכוח, אבל לא היה לי אכפת. הנהנתי לחיוב והלכתי חזרה לחדר שלי בלי להוסיף מילה ואחריי ששמעתי את דלת הכניסה לדירה נסגרת נתתי למבול דמעות של עיניי להיפתח ולדמעות למצוא את דרכן במורד לחיי.

כאב לי ששיקרתי לו כי זה מה שגרם לו לקחת צעד אחורה.
יכול להיות מצב שגם הוא מרגיש אליי משהו, אבל ברגעים אלו ממש הרסתי את הכל והמשפט שיצא לי מהפה הוא ההפך הגמור ממה שאני חושבת. אנחנו כן מתאימים ואנחנו כן יכולים להיות ביחד אם באמת נרצה ונשתדל שזה יקרה. אני בטוחה שאיידן יוכל לעצור את עצמו מלזיין מישהי אחרת אם נהיה ביחד, אבל אני גם רוצה שהוא יעשה מה שהוא רוצה בלי לדפוק לי חשבון. למה הכל מסובך כל כך?

-

לכבוד היום הולדת שלי אני מעלה 3 פרקים ברציפות, ככה שאשמח אם תצביעו לכל פרק ופרק בכדי שאדע אם אהבתם כל אחד❤