התעוררתי באמצע הלילה מחשק עז לסמים שאני אפילו לא יכולה לתאר כמה רציתי לדפוק את הראש איפשהו כדי לאבד את ההכרה ולא להרגיש את התחושה הזאת כמה שעות. קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר. התקדמתי אל הסלון וראיתי שאיידן במרפסת שותה ומעשן. הבנתי שאם לא סמים, אני אעשן סיגרייה. זה כמעט אותו הדבר, אבל החומר שנמצא עכשיו בגוף שלי דורש סמים יותר חזקים בהרבה. התיישבתי ליד איידן במרפסת והתחלתי לעשן את הסיגרייה שלקחתי מהתיק שלי. הוא לא פנה אליי ולא הביט בי בכלל. למען האמת גם אני לא כל כך רציתי להסתכל עליו או לדבר איתו. בזמן שישבתי, איידן החליט ללכת לישון, לכן לקח את השתייה, את הסיגריות שלו ואת עצמו ונכנס פנימה. במשך כמה דקות עישנתי סיגריה אחר סיגריה וניסיתי להרגיע את הגוף שלי, אבל הכל היה לשווא. לאחר שראיתי שאיידן ישן, התלבשתי בבגדים חמים ממה שאיידן הביא לי ויצאתי בשקט מהדירה יודעת שיש לי מפתח אחריי שאיידן הביא לי אחד כזה, אבל אחריי היום הזה שאני הולכת לעשות משהו שאני לא רוצה במוח ובלב אבל הגוף שלי כן, הוא יקח את המפתח הזה ממני ולא יתן לי לצאת בכלל, למרות שאין בזה היגיון כי אני כן אוכל לצאת, אבל לא להיכנס חזרה.
יצאתי בשקט מהדירה והתחלתי להתקדם אל המעלית. ירדתי לקומה התחתונה ויצאתי מהמבנה מתחילה לחפש סמטה. לאחר שמצאתי אחת, מצאתי איזה גבר שמוכר סמים וקניתי ממנו שקית למרות שלא היה לי יותר מידי כסף לזה. לאחר שלקחתי ממנו את השקית, הכנסתי אותה אל הכיס של המכנס וחזרתי אל המגדל. הלכתי אל השירותים המשותפים לכולם, נכנסתי לאחד התאים ולקחתי חצי שקית בלי לחשוב. אני הולכת בדרך מזדיינת שלא תעזור לי בשיט, אבל אין לי ברירה. אני יודעת שעד שלא אקח את המנה הזאת אני לא ארגע ולמרות שאחריי המנה הזאת אני ארצה סמים פי שלוש יותר, עדיין בחרתי לקחת אותה. התיישבתי על הרצפה ונשמתי עמוק בזמן שאני מרגישה את הגוף שלי באופוריה ומתפרק לאט לאט בו זמנית. על הטלפון שלי הוצגה שיחה מאמי, אבל לא עניתי לה. אף פעם לא עניתי לה או לאבא שלי לשיחות. יותר נכון כמעט ואף פעם. לאחר מכן היא התחילה להציף אותי בהודעות ואני השתקתי את הטלפון והבטתי בהודעה אחר הודעה שבכל אחת מהן היא מקללת אותי ואת עצמה בזה שהיא אומרת עליי שאני: 'בת זונה' - 'בת שרמוטה'. לפתע שיחה נכנסת מאיידן הוצגה על המסך, אבל גם לו לא עניתי. לאחר שהחשק שלי לסמים גבר שוב, סיימתי את החצי השני של הסמים ולמרות שהשארתי שם אולי כמה טיפות אחרונות, שמתי את השקית הריקה בכיס הג'קט שלי והתקפלתי בעצמי בתוך תא השירותים כשרגליי צמודות אל הקיר שמפריד בין התא שלי לתא השני, וגבי מוצמד גם כן לקיר אל לא של תא אחר, אלא של חדר האמבטיה עצמו.
לפתע שמתי לב שמתחיל לרדת לי דם מהאף. זכרונות החלו להציף אותי מהפעם הקודמת שזה קרה לי, והבנתי שאם לא אקח עכשיו את הכדורים שיש לי בתיק, אוכל לסיים את החיים שלי עכשיו. קמתי בזריזות הכי מהירה שיכולתי מהרצפה ורצתי אל הדירה של איידן. עליתי במדרגות במהירות כי ידעתי שבמעלית ייקח לי יותר זמן. ולאחר שעליתי על דירתו, רצתי עד דירתו של איידן ופתחתי את הדלת בזריזות. נכנסתי פנימה ורצתי אל החדר והתחלתי לחפש את הכדורים בתוך התיק אבל הם לא היו שם. "מחפשת את זה?" שאל איידן ואני נאנחתי. "תביא אותם עכשיו!" אמרתי בשיא הרצינות וברצינות. "זה סמים?" שאל ואני הנדתי לשלילה. "אנג'ל... זה סמים?" שאל שוב פעם, אבל הפעם באיום ונעמד מולי כשנשאר בינינו אולי סנטימטר בודד. "לא! אני חייבת לקחת עכשיו כדור אחרת אתה תראה אותי פעם הבאה בתוך קבר מזדיין!" אמרתי והוא הביט בי בבלבול ולמרות שלא האמין לי במאה אחז הביא לי את הקופסא ואני לקחתי ישר כדור ובלעתי אותו. סגרתי את הקופסא, הבאתי אותה לאיידן ורצתי לשירותים יודעת שהלילה הזה הולך להיות ארוך מאוד. בעיקר ליד האסלה כשיוצא ממני ליטרים של קיא. "מה יש לך?" שאל בזמן שאחז בשערי ואני הקאתי. "השפעה של סמים, חומר שימכר אותי לסמים וחומר גמילה מסמים ביחד." אמרתי והמשכתי להקיא מרגישה את הבטן שלי מתרוקנת יותר ויותר עם כל רגע שעובר. "למה לקחת סמים לעזאזל? שוב פעם!" שאל ואני נאנחתי. "איידן תעשה בבקשה אחד ועוד אחד. מה זה אומר 'חומר שממכר אותך לסמים'?" שאלתי והוא נאנח. "איך אני יכול לעזור?" שאל לאחר שהבין שהכעס שלו עליי לא יעזור לו עכשיו. "תכין תה קמומיל ותזמין אמבולנס." אמרתי והמשכתי להקיא. "או יותר טוב מכון גמילה מסריח." אמרתי בכעס יודעת שאין לי כיח לעוד מכון גמילה. "יש לי רעיון יותר טוב בשבילך." אמר והלך לכמה דקות. הוא חזר עם שקית מלאה בחומר שעוזר לכל סם בגוף לצאת בלי בעיה. "מאיפה יש לך את זה?" שאלתי יודעת שאין את זה לכל אחד במיוחד לא מחוץ למכון גמילה. "את לא היחידה שיש לה עבר עם סמים. קחי." אמר ואני לקחתי ממנו את השקית ולקחתי את כולה במכה והוא הושיט לי משהו מתוק לשתות כמו שצריך וכך עשיתי. לאחר כמה דקות כל הסמים שהיו לי בגוף יצאו בעזרת הקיא שנמשך עוד דקה ולאחריו, שטפתי את פניי, צחצחתי את שיניי ונשכבתי על המיטה בחדר שלי מרגישה את הגוף שלי מותש ועייף. "את רוצה משהו לאכול?" שאל איידן ואני הנדתי לשלילה. "סליחה שגרמתי לך להיות ער עד עכשיו. תחזור לישון אני אהיה בסדר. כמו תמיד אני אסתדר לבד." אמרתי ועיניי החלו להיעצם, אך לא נרדמתי לפני שהרגשתי את איידן מכסה את גופי עם שמיכה.
YOU ARE READING
לשחק בה מעט
Romansa//הושלם// הם לא ציפו להיפגש, בטח שלא ככה. היא עבדה כרגיל והוא הגיע למקום עבודתה בשיא הלחץ. לאחר שראה שהיא מתלהבת ממנו כמו כל הבנות, הוא החליט לשחק איתה. הוא התחיל לשגע אותה. להתגרות בה עד שלבסוף הוא החליט שהיא שלו. אך ורק שלו. הוא לקח אותה נגד ההס...
