29. פרידה מלוכלכת

1.6K 78 20
                                    

"הבן זוג שלך לא כזה חמוד כמו שחשבת. גיליתי שהוא משלם להורים שלך כדי שתגורי אצלו." קראתי את ההודעה שנשלחה ממספר חסוי. כשנננסתי לראות מי זה, ראיתי בתמונה את אותו הגבר שסטר לי בחוזקה לפני כשבועיים.

"איידן!" קראתי לו כדי לראות אם זה נכון או לא. "אה ילדונת?" שאל וכשראה אותי עצבנית החיוך שלו ירד מפניו. "אתה שילמת להורים שלי כדי שאני אגור איתך?" שאלתי והוא נאנח והתחיל להתקרב אליי לאט לאט.

"כן." אמר בכנות ולא ניסה אפילו להסתיר את זה. "אתה 'קנית' אותי ואת החופש שלי?" שאלתי שמה מירכאות על המילה קנית. "כן." ענה הפעם לא בחרטה כמו שענה לפניי כן. "בשביל מה עשית את זה?!" שאלתי בכעס מרגישה נסערת ומוקסמת.

"כדי שאת לא תסבלי!" הזיר לי בצעקה כמו שאני שאלתי את השאלה האחרונה שלי. "היית מבקש ממני שאעבור איתך במקום לשלם לבני זונות האלה כסף!" צעקתי מרגישה שהכעס משתלט עליי. "אתה יכול להפסיק לשלם להם. אני עפה מפה." אמרתי הולכתי לחדר שלי.

התחלתי לארוז את דבריי יודעת שאני אצטער על המעשה הזה, אבל כרגע לא רציתי לראות את איידן. "את חתיכת כפוית טובה את יודעת את זה?" שאל כשנכנס לחדרי בזמן שאני ארזתי רק את הדברים שאני קניתי ולא את מה שהוא קנה לי. "כל אחת אחרת הייתה אומרת לי תודה ומחפשת איך להודות לי ולא אורזת את הדברים שלה ובורחת לי מהדירה." אמר בכעס אך ברוגע.

"כנראה שזה הרגע שאתה מצטער עליו שאני לא כמו כל אחת אחרת." אמרתי ולקחתי את המזוודה לידי, כשהתיק שלי עליי והטלפון ביד שלי.

יצאתי מהדירה שלו בלי להוסיף מילה ושמעתי משהו נשבר בתוך החדר. אני כזאת מטומטמת אלוהים. שלא נדבר על זה שיש לי פיצול אישיות. מצד אחד אני מתה על איידן ורק רוצה לנשק אותו, אבל מצד שני זה שהוא שילם להורים שלי כסף במקום לשאול אותי אם אני רוצה לעבור לגור איתו, פגע בי.

ירדתי במעלית לקומת הכניסה ולאחר שיצאתי מהמלונית התחלתי להתקדם לבית הוריי יודעת שאני חוזרת לחיים מזדיינים שאני לא רוצה שיהיו קיימים בכלל.

"הלו?" ענתה לי אנה כשבאמצע הדרך עצרתי ברחוב. "אני יכולה לבוא אלייך?" שאלתי חנוקה מבכי והיא ענתה ישר כן ושלחה לי את הכתובת שלה. התחלתי להתקדם לשם יודעת שהיא לא תבין בשביל מה עשיתי את כל המעבר הזה.

-

"את חתיכת מטומטמת!" היא צרחה בכל הבית לאחר שסיפרתי לה את הכל. שתינו לא פחדנו לצרוח או לצעוק מהסיבה שרק שתינו היינו בבית וככה זה גם ישאר מהסיבה שאנה גרה לבד בבית.

"הוא עשה את זה למענך ואת ארזת את הדברים שלך והלכת ממנו!" היא צעקה בייאוש. "בשביל מה עשית את זה? את אוהבת שההורים שלך מרביצים לך או מה?" היא שאלה ואני פרצתי בבכי לא יודעת בשביל מה אני מסבכת את הכל.

לשחק בה מעט Where stories live. Discover now