לשחק בה מעט

38+37. חופשה קצרה

"עברת הפלה טבעית. לכן היו לך כאבי בטן חזקים וסחרחורות שגרמו לך לאבד את ההכרה." אמר הרופא אחריי שהתעוררתי בבית החולים. איידן היה בחוץ ולא שמע את מה שהלך בחדר. עצרתי את הדמעות שלי מלצאת ורק חשבתי על איך אני מספרת לאיידן שלא יהיה לנו ילד בעוד חצי שנה. "בגלל מה ההפלה קרתה?" שאלתי לאחר שהבנתי שחייבת להיות סיבה. "הגוף שלך לא הצליח לשמור על העובר. לא היית אוכלת מספיק בשביל שניכם וככה גם לגבי כמות המים." אמר ואני הנהנתי לחיוב. מיד אחריי שיצא מהחדר, נכנס איידן שהתיישב לידי ומשך לחיבוק. "סליחה..." זה היה הדבר הראשון שיצא מפי. "פישלתי." הוספתי ודמעות קטנות החלו לזלוג מעיניי.

"הרופא כבר סיפר לי מה קרה. זאת לא אשמתך. יכול להיות בחלק קטן, אבל לא בהכל." אמר איידן בניסיון לעודד ונישק את ראשי בעדינות. "אני בטוח שאת תיכנסי ממני להיריון עוד מיליון פעם ובפעמים הבאות שנינו נדע בדיוק מה לעשות כדי ששום דבר נוסף כזה לא יקרה." אמר והפעם נחמה קטנה צצה בליבי. "אתה לא כועס או מאוכזב ממני?" שאלתי והוא צקצץ עם לשונו לשלילה. "להפך. אני הכי גאה בך בעולם. דברים כאלה קורים כל יום וכן אני עצוב שזה קרה דווקא לנו, אבל אני יודע שאת עוד הולכת ללדת לי כמה ילדים ואת תהיי האימא הכי טובה שיכולה להיות." אמר והרים את ראשי לעברו. איידן מחר את דמעותיי בעדינות ומיד לאחר זאת נישק את שפתיי בעדינות ובתשוקה. "בסופו של דבר אני שרוף עלייך יותר מידי בשביל לכעוס עלייך." אמר ואני חייכתי חיוך צץ קטן.

{כעבור שלושה חודשים}

"מאיפה הבאת את זה איידן?" שאלתי בייאוש בזמן שחיבק אותי בחוזקה. "הבאתי את זה משום מקום. את צריכה את החופשה הזאת ילדונת. את כמעט ולא יצאת מהמיטה בשלושת החודשים האחרונים." אמר ואני נאנחתי. "לאן חשבת לטוס?" שאלתי אחריי שידעתי שלהתווכח עם איידן זאת מלחמה מיותרת. "תאילנד." השיה ואני הרמתי את מבטי אליו והסתכלתי עליו בבלבול. "תאילנד?" שאלתי והוא הנהן לחיוב. "הטיסה היום בלילה אז תתארגני מהר." אמר ויצא מהחדר שלנו.

קמתי מהמיטה והתחלתי לארוז מזוודה כשאני חצי ישנה עדיין. אחריי שארזתי מזוודה, הוצאתי איזה חולצה ומכנס מהארון שאותם אלבש לטיסה. נכנסתי להתקלח, צחצחתי שיניים, ולבשתי פיג'מה נקייה שאהיה בה עד הערב.
ירדתי למטה וראיתי את איידן מכין לשנינו אוכל כמו שעשה בכל החצי שנה האחרונה. "תסיימי את הכל." אמר איידן אחריי שסיים להכין את האוכל והניח את הצלחת המלאה באוכל מולי. "אני לא אצליח לסיים את כל זה." אמרתי והוא גיחך והתיישב מולי עם צלחת מלאה באוכל גם כן. "את תסיימי הכל כמו גדולה. קדימה." השיב ואני נאנחתי והתחלתי לאכול ביחד איתו.

{לאחר כמה שעות}

אני ואיידן עלינו על המטוס ששכר רק לשנינו לשבועיים הקרובים. התיישבתי מול איידן בזמן שכל מה שרציתי לעשות זה לישון ולא לעשות כלום. מיד אחריי שהמראנו כל אחד התעסק במשהו אחר. איידן היה עסוק באיזה דברים שקשורים למה שהוא מתעסק בו, ואני ישבתי בטלפון ושיחקתי באיזה משחק עד שהתעייפתי סופית ונשכבתי על שלושת המושבים שהיו לי. עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי לשקוע בשינה עמוקה ומעט לא נוחה.