לשחק בה מעט

39. אפילוג

{כעבור שלושה חודשים}

"איידן אתה מוכן?!" שאלתי בקול רם אחריי שכבא הייתי מוכנה וחיכיתי לאיידן. "כן מה את כל כך בלחץ?" שאל בזמן שירד למטה וסידר את הבגדים שלו. "חברה שלי מתחתנת, מרגש אותי." אמרתי ואיידן חייך חיוך קטנטן. "איך יצא מצב בכלל שהלן מתחתנת עם ג'ק?" שאל איידן ואני הרמתי את כתפיי מסמנת שאין לי מושג. "היא נפרדה מזה שהיא הייתה איתו כי זה לא עבד ביניהם, הלכנו כולנו יחד לבר ושם אחריי לילה במיטה הם התאהבו." אמרתי למרות שידעתי שאיידן שאל שאלה רטורית. "אוקיי אבל הם מכירים שלושה חודשים! כבר להתחתן?" שאל ואני הרמתי את מבטי אליו. "ההורים שלי התחתנו אחריי חודש וחצי של היכרות." אמרתי והוא נאנח. "בואי כבר אנחנו נאחר בגללך." אמר אחריי כמה שניות ומשל אותי מחוץ לבית.

"וזה הגבר שאני יוצאת איתו. וואו." אמרתי בשעשוע ושנינו נכנסנו לרכב. "גם אם את לא מרוצה את עדיין תהיי שלי." אמר אחריי שהתחיל לנסוע לכיוון האולם אירועים שבו מתקיימת החתונה בין ג'ק להלן ששוב פעם, יוצאים רק שלושה חודשים וכבר מתחתנים. "רק שתדעי לך, שהתחלתי להיות איתך בקשר כי בהית בי בבר." אמר ואני הפנתי את מבטי אליו והבטתי בו בכעס מועט. (תדמיינו שהיא הסתכלה עליו ככה 😒) "אמרת לעצמך בלב 'בא לי לשחק בה מעט'?" שאלתי והוא הנהן לחיוב. "ואז ויתרתי אחריי שנפגשנו באותו הערב שבאת לגור במלונית שלושה או ארבעה ימים." אמר ואני גיחכתי. "כבר אז לא עמדת בפניי הא?" שאלתי בגיחוך והגברתי מעט את השיר שהתנגן ברדיו. "העיקר אמרת לי באותו הערב 'את לא תצליחי לשנות אותי או מה שאת לא מנסה לעשות' ותראה איפה אנחנו היום." אמרתי ואיידן גיחך בתגובה לדבריי.

נכנסנו אל האולם וכל אחד הלך למישהו אחר. איידן הלך לג'ק כדי לעזור לו לסיים להתארגן ואני הלכתי להלן. "הלו ביצ'!" צעקתי כשנכנסתי לחדרה וראיתי אותה מסתכלת על עצמה במראה כשדמעות בעינייה. "מה קרה?! למה את בוכה?" שאלתי לאחר שסגרתי את הדלת ונעמדתי לידה. "אני מתרגשת." אמרה ואני חייכתי לעברה וסובבתי אותה אליי. "זה ברור שאת מתרגשת, אבל תשתדלי לא לבכות לפניי הזמן שצריך למה את לא רוצה שיצלמו תמונות שלך מתנשקת עם בעלך לעתיד בעוד שעה כשהמסקרה שלך מרוחה על כל הפנים הקטנות שלך." אמרתי בגיחוך ושתינו צחקקנו. "אני לא מאמינה שאת מתחנת לפניי..." אמרתי וסידרתי מעט את שמלתה של הלן. "גם אני לא חשבתי שאתחתן לפנייך ולפניי איידן, אבל תראי מה זה." אמרה בחיוך ואני חייכתי אליה בחזרה.

"ההורים שלך יבואו?" שאלתי אותה והיא הנהנה לחיוב. "הם אמורים לבוא, אבל אני לא בטוחה שהם באמת יבואו." אמרה ונאנחה. "אם תרצי אני אלווה אותך לחופה." אמרתי והיא הסתובבה אליי וחייכה. "תכלס השמלה שלך מתאימה כדי להיות השושבינה שלי." אמרה ואני גיחכתי. "תכננת שאמא שלך תהיה השושבינה ולא חשבת על אף אחת אחרת?" שאלתי אחריי שהחיוך שלה ירד מיד לאחר שאמרה את המשפט. מבלי לומר במילים היא סימנה לי עם ראשה שכן. "אם היא לא תבוא אני מבטיחה להיות צמודה אלייך ולהיות לצידך עד הרגע של האוכל והריקודים." אמרתי והלו חייכה ומשכה אותי לחיבוק. "יאללה תסיימי להתארגן, נשאר עוד קצת עד ההתחלה." אמרתי והשעה האחרונה עברה במהירות מפתיעה. בלי ששמתי לב בכלל, הלן וג'ק כבר התנשקו אחריי שענדו את הטבעות וכולנו הלכנו לאכול ולרקוד. אני אכלתי כמו משוגעת ואיידן צחק מהצד. "אני מתה על אוכל ברמה אחרת." אמרתי כשראיתי בזווית העין את איידן מחייך בשעשוע. "אני רואה בייבי, אני רואה." אמר בגיחוך ולאחר ששנינו אכלנו כמו בהמות, נכנסנו לרחבת הריקודים ובדיוק התנגן ברקע שיר של coldplay.

"את יודעת שברגע זה ממש..." התחיל לומר בזמן ששנינו רקדנו ריקוד סלואו מתחת לשיר די קצבי. "אני רוצה לקרוע ממך את השמלה ולזיין?" שאל אותי בלחש באוזן. "אתה יודע, שאתה צריך להרגיע קצת את החרמנות שלך שמתעוררת ביחד איתך בכל בוקר מחדש?" שאלתי באותו מטבע והוא צחק כמה שניות אחריי המשפט שאמרתי. "אני אשקול את זה, אבל סביר להניח שאני לא ארגיע אף אחד." אמר ואני המשכתי לרקוד איתו. לאחר שהערב נגמר, חזרנו לבית שלנו, התקלחנו, החלפנו בגדים והלכנו לישון מחובקים זה לזה. "תתכונני לזה שגם אני אציע לך נישואים. הייתי שמח לעשות את זה כשכבר יהיו לנו ילדים כדי שהם יהיו נוכחים באירוע, אבל אני לא יכול לחכות כל כך הרבה זמן כי בכל זאת ארבעה או חמישה ילדים לא יבואו כל כך מהר." אמר איידן בזמן שהייתי צמודה אליו וכמעט נרדמתי. "הבטן שלי תקרע אחריי ההיריון השני אתה רוצה שאני אלד לך פי שניים יותר?" שאלתי כשעיניי עוד היו עצומות.

"כן, מה רע? ארבעה ילדים שמתרוצצים פה בבית ושניים אם לא שלושה מהם הם בנים." אמר ואני גיחכתי. "אני רואה שאתה רוצה לפחות ילדה אחת בבית." אמרתי והוא נשק לראשי בעדינות. "אני צריך עוד נסיכה אחת קטנה בבית חוץ ממך. אחת כזאת שאני אוכל להסתכל עלייה ולראות אותך רק בקטן, ואחת כזאת שאני אתאהב בה והיא תהיה הנסיכה הראשית בבית אחרייך." השיב לדבריי ויכולתי לשמוע בקולו שהוא רציני לחלוטין בדבריו. "עוד נראה מה יקרה בעשור הקרוב, אתה והארבעה ילדים בראש שלך." אמרתי בגיחוך. "חמישה. אולי שישה? כן שישה." אמר ואני לא ידעתי איך לענות לו אפילו. "לך לך לישון." אמרתי והוא צחקק ולאחר כמה דקות של שתיקה איידן נרדם ואני נרדמתי אחריו.

נרדמתי בין הגבר שבו אני מאוהבת ורוצה לבלות את המשך חיי. אחד כזה שאקים איתו משפחה במאה אחוז ולא משנה כמה זמן זה ייקח ומה שעוד יקרה לנו בדרך.

------------

מכאן אתם יכולים להמשיך את הסיפור בראש שלכם.
אתם יכולים להחליט כמה ילדים יהיו להם, איך יקראו להם הכל, כי בנקודה הזאת הסיפור נגמר.
תודה על שקראתם, פירגנתם והצבעתם לכל פרק ופרק❤
נתראה בסיפור הבא?