לשחק בה מעט

6. הזונה מתקיפה

~אזהרת טריגר~

התעוררתי בבוקר ולאחר שהבנתי שיהיה לי משעמם היום, התלבשתי בבגדים שקנה לי איידן ויצאתי מדירתו למרות שאין לי מפתח. החלטתי לחקור את כל המבנה ואת כל הקומות, לכן נכנסתי אל המעלית ועליתי לקומה האחרונה, אחריי שהגעתי אלייה וראיתי אותה הבנתי שהיא כמו שאר הקומות לכן חזרתי למעלית וירדתי עד הקומת כניסה ומשם ראיתי את איידן נכנס עם אותה הזונה שראיתי לפניי כמה ימים. "נתקעת בלי מפתח?" שאל איידן והזונה לא הבינה למה שאני אתקע בלי מפתח. "גם, אבל גם רציתי לעשות סיבוב." אמרתי והוא התקדם יחד איתו ועם הזונה אל המעלית. לאחר שנכנסנו אל דירתו הכנסתי לעצמי קפה והתחלתי לשתות אותו בזמן שויקי רק טחנה לשנינו את המוח. "תגידי, את מתעייפת מתישהו מלדבר? או שאת רק יודעת לזיין לכולם את השכל?" שאלתי ברצינות והפנתי את מבטי אלייה. "מי את בכלל?" שאלה ברצינות וחיכתה לשמוע את שמי. "את גם ככה תשכחי את השם עוד כמה דקות ותקראי לי במקום זה 'איך שלא קוראים לך' כמו שקראת לפקידת קבלה." אמרתי ברצינות בזמן שאיידן היה עסוק בשלו לכן לא שמע שום דבר ממה שאמרנו.

"תקשיבי לי טוב חתיכת כלבה מזדיינת, עדיף לך לא להתעסק איתי." אמרה בניסיון לאיים אבל במקום זה רק צחקתי לה בפרצוף ושמתי את הכוס שממנה שתיתי בכיור. כשחזרתי לשבת במקום שבו ישבתי איידן כבר סיים את מה שעשה והתיישב לידינו בחזרה. "הייתי אומרת לך ללכת להזדיין, אבל אני מפחדת שתתרבי." אמרתי לה ברצינות בתגובה למה שאמרה לי ופניה הפכו לכעוסות ואיידן רק גיחך.
"אני לא ארד לרמה שלך." אמרה מנסה לצאת בוגרת. "הרמה שלי ירדה בזמן שדיברתי איתך." השבתי לה בעקיצה והיא באה לתת לי סטירה, אבל במקום זה תפסתי את ידה והתיישבתי בסלון על הספה וצפיתי בטלוויזיה עד שויקי סוף סוף הלכה. "אני צריך שתבואי איתי." אמר איידן ואני הבטתי בו בבלבול. "לאן?" שאלתי והוא הביט בי בחוסר סבלנות. "פשוט תתלבשי." אמר ואני קמתי מהספה ועצרתי אותו מללכת אל חדר אחר. "אני לא עושה שום דבר עד שלא תסביר לי לאן הולכים." אמרתי והוא נאנח שוב פעם וראיתי את הסבלנות שלו אוזלת. "אני הולך לסגור עסקה ואני צריך אותך איתי, מובן? עכשיו תתלבשי ואל תעצבני אותי." אמר, הזיז את גופי מדרכו והלך.

לבשתי את השמלה שקנה לי שעוד לא יצא לי ללבוש ולאחר שגם הוא היה מוכן, יצאנו מדירתו וירדנו לקומת הכניסה. נכנסנו אל רכבו לאחר שיצאנו מהמבנה ונסענו במשך חצי שעה במקומות שעוד לא הייתי מעולם. יצאנו מהרכב לאחר שהגענו ואני הבטתי במבנה הענק שנגלה לעיניי. "אל תזוזי ממני כל הערב." ציווה עליי בקול רגוע חסר עצבים, אך זה לא יהיה ככה עוד הרבה זמן כי אני עומדת לעצבן אותו עוד הרבה מבלי להתכוון לזה אפילו. נכנסנו פנימה ואני סרקתי כל פינה וחלק בחלל שהיינו בו. מסביב היו המון אנשים הלבושים בחליפות והנשים שלהן או כאלה שהן פה כמוני על תקן סתם מישהי בשמלות מהודרות. את הסימנים שהיו על ידי אף אחד לא רואה ולא יראה גם עקב כך שהסתרתי אותם היטב עם מייקאפ בכמה שכבות עבות שלא נראות לאף אחד לעין. "מה שלומך 'קליין'?" שאל גבר בסביבות גיל הארבעים את איידן ואני הפנתי את מבטי מהתקרה אליו וראיתי שהוא מפנה את מבטו אליי לפרק זמן קצר. "מי הגברת?" שאל והושיט לי את ידו. "אנג'ל." עניתי בקצרה ללא שם משפחתי והושטתי את ידי אליו והוא נישק אותה ברכות ולאחר שראיתי שהוא לא מתכנן בכלל לעזוב אותה, הזזתי אותה ממנו והלכתי יחד עם איידן הצידה כדי שהוא יגיד לי משהו.