לשחק בה מעט

12. ייאוש מהכל

בזמן שהיו מעליי ביחד ואגרופיהם פגעו בגופי ללא הפסקה, חשבתי על דברים שיעסיקו אותי מהכאב. חשבתי על איזה משפחה היינו יכולים להיות אם לא הסמים, האלכוהול והסיגריות. האם הייתי כבר מוצאת את האהבה שלי וגרה איתו? האם כבר הייתי גרה איתו?

במקום חיים של כל אחד נומרלי עם משפחה נורמלית, אני כאן מקבלת מכות על הדברים הכי דפוקים שיכולים להיות. על דברים שהאנשים הכי פשוטים היו צחוקים ולא מאמינים לי שזה אפשרי בכלל. לאחר שסוף סוף ששתי הבהמות האלה זזו ממני ויצאו מהבית, קמתי מהרצפה, הלכתי לחדר שלי מרשה לעצמי לטרוק את הדלת ולאחר מכן לנעול אותה ולהשכב על המיטה בייאוש.

כל אזור בגופי פעם כמו ליבי מרוב כאב. הדם הרב זלג מהמקומות שהיו פצועים יותר מהרגיל, ואני הרגשתי שנמאס לי. נמאס לי להילחם במשהו שבכלל לא יהיה שווה כלום. אני לא חושבת שיש משהו בכלל ששווה לי להילחם בשבילו.

אם עד לפני כמה זמן היה לי, עכשיו אני לא בטוחה בכך בכלל. אני רק מרגישה איך אני מתפרקת עם כל רגע שעובר. איך כל מה שאני רוצה לתקן מתפרק עוד יותר. חשבתי שאם אתן לאיידן לחזור לחייו ועל הדרך אחזור לגור עם הוריי יהיה הדבר הכי נפלא שאני יכולה לעשות, הבנתי שזה הדבר הכי טיפשי שיכולתי להחליט בחיים האלה, והיו לי לא מעט החלטות מפגרות. עשיתי כל כך הרבה דברים נוראיים לעצמי ולסביבה שלי, ולמרות הכל, המעשה האחרון שלי שבו פשוט עזבתי את דירתו של איידן וחזרתי 'למטה', היה הדבר הכי חסר משמעות שעשיתי.

קמתי מהמיטה ונאנחתי בייאוש יודעת שאחריי המעשה שלי עכשיו, לא תהיה דרך חזרה. אחריי שאעשה את מה שעולה לי בראש, יכול להיות שלא אראה יותר אף אחד.
(הערת כותבת: הקטעים הבאים יכולים להרגיש לחלקכם שכבר עבור את זה טריגר, לכן אם אתם יודעים שלא תעברו את זה נפשית תעברו מעט קדימה ברפרוש ולאחר שתראו שהקטע הזה עבר תמשיכו לקרוא משם. המשך קריאה נעימה)
נכנסתי אל חדר האמבטיה ונעלתי את הדלת. הסתובבתי עם הגב לדלת והלנים אל המראה והבטתי בעצמי דרך המראה עם מבט עייף מהכל.

סגרתי את פקק הניקוז ופתחתי את ברז המים שהתחיל למלא את האמבטיה לאט לאט. לאחר שהגיע לכמות שרציתי, סגרתי את הברז, לקחתי סכין קטנה ונכנסתי אל תוך האמבטיה. התיישבתי בפנים, ובמשך כמה דקות ארוכות בהיטי בנקודה אחת מעבירה זכרונות רבים מכל מיני תקופות שונות בחיי, בראשי. חשבתי בעיקר על הימים שבהם אני ואיידן היינו ביחסים טובים ובהם דיברנו, צחקנו ונהנו מכל דבר, אפילו הכי קטן.

לאחר שנאנחתי פעם נוספת וכמה דמעות קטנות זלגו מעיניי בחופשיות, הוצאתי את ידי שהחזיקה בסכין מהמים וקירבתי אותה אל ידי השנייה. לפני שהנחתי את הסכין על ידי, הבטתי בה עוד כמה שניות. לחצתי עם הסכין על הוריד ולאט לאט החל לצוץ דם ולאחר שעשיתי חתך מהלחיצה שלי, הורדתי את הסכין מידי והבטתי בדם הנוזל מידי עם דמעות שטישטשו את ראייתי.