פרק 15

4.6K 193 10
                                    

 "קומו שתיכן" קול גברי עמוק וכועס צעק, שיט! חשבתי שזה יהיה דין! נעמדתי במהירות על ברכיי כיה זה הכי הרבה שיכולתי על המיטה "שחררו אותם" הוא אמר לחיליו ואלה מיהרו לכיוונינו ושיחררו את שרשראות הברזל, הסתכלתי על סם והיא החזירה לי מבט והנהנה, נשמתי עמוק ובבת אחת שתינו התחלנו להילחם בשומרים, הם הקיפו אותנו ומהר מאוד נכנענו, הבסנו ביחד בסביבות 15 שומרים! לא ידעתי שהיא גם יודעת להילחם.

"על מה שעשיתם עכשיו אתם תיענשו בחומרה, תאמינו לי, אתם תצטערו על היום שנולדתם" הוא אמר בשקט, הסתכלתי עליו: 

שיער שחור עיניים שחורות מרושעות וגוף שרירי יותר מידי, בידו החזיק חוט עור ופס מתכת ארוך.

זה היה הרגע שבו התחלתי לפחד.

"תביאו אותתם לחדר" הוא פקד ושומרים רבים התחילו לגרור אותנו "עצרו רגע" שמעתי קול ונשפתי באנחה, יכול ליהיות שהולכים להציל אותנו?, בד שחור נקשר מסביב לעיני והבנתי שלא.

פניה ימינה, ממשיכים ישר אחת, שתיים ,שלושה צעדים ואז שמאלה במסדרון הזה יש ריח של מוות עוד פניה שמאלה, או שזה ימינה? אלוהים אני צריכה שמישהו יבוא כבר להציל אותי! בלי ששמתי לב התחלתי לבכות אני לא רוצה למות "תורידו להם את הכיסויי עיניים אני רוצה שהם יפחדו" הכיסוי נתלש לי מהעיניים באגרסיביות וחדר חשוך נגלה לעיניי.

בתוכו היו שני כיסאות אחד מול השני, להם מחוברים אזיקים שקושרים את הידיים לידיות של הכיסא, שוטים מכל מיני סוגים היו מחוברים לקיר, גפרורים ומציתים היו על כיסא ועוד מלא סוגים של עינויים, התחלתי לרעוד כשהבנתי עד כמה החדר הגדול מלא במכשירים שנועדו לגרום לי לסבול, הסתכלתי על סם וראיתי אותה מכווצת ומנסה לברוח מזה.

לא יודעת מה היא עברה אבל אני יודעת שאני אצליח לשרוד את זה, אבא שלי הרי לא רק אנס אותי ולא סתם עברתי בית ספר, באתי מוכנה אם לא הייתי יודעת מה אני הולכת לעבור הייתי צחקת עכשיו צחוק מריר ומתחילה לבכות את נשמתי, אלה היו הדברים הכי קשים שעברתי בחיים שלי ועכשיו אני חושבת עליהם, זה ממש גרוע.

התחילו לדחוף אותי לכיוון הכיסאות ואני התחלתי לנסות להבין אם אני אצליח להגיע לכיסא השני עם היד או הרגל שלי כדי לשחרר את סם ושהיא תשחרר אותי, ככל שהתקרבנו יותר ככה הבנתי שהכיסאות יותר רחוקים משחשבתי ושום סיכוי שבעולם שאנחנו נצליח "תושיבו אותם" ההוא עם הקול העמוק אמר ואני הוטחתי בכיסא תוך שניה. הוא ננעל מסביב למפרקי כפות ידי וכך גם מסביב קרסולי, לא ראיתי שגם שם הוא ננעל אז הייתי צריכה לחשוב על משהו אחר, לא שהייתי מצליחה בראשון אבל עדיין זה נתן לי טיפה תקווה.

כל השומרים יצאו מהחדר חוץ משניים ששמרו על הדלת מבפנים וההוא עם הקול העמוק התקרב אליי "מ-מה אתה רוצה ממנו?" שאלתי בפחד והוא צחק ברשעות "לגרום לכם לסבול" הוא לחש ואני נרעדתי, הוא פנה גם לסם ואמר "שלום בנות, איזה כיף  שהגעתם, לי קוראים הגיהנום שלכם ואני לא אחסוך ממכם טיפת כאב" הוא אמר את זה בקול חביב, אם לא היה אומר את המילים האלה עוד הייתי טועה וחושבת שהוא נחמד.

אני לא שלך- גמורWhere stories live. Discover now