הוא הסתובב אליי במהירות "שכחת לנעול" סימנתי לו לכיוון הרכב והוא הסתכל עליי במבט לא מבין כי לא שמע את דברי.
"לנעול" עשיתי סימן נעילה באוויר "רכב" הצבעתי על הרכב והוא כיווץ את גבותיו באי הבנה, התחלתי לחפש עליו את המפתחות והוא הסתכל עלי, לא מבין אך משועשע ונהנה .
מצאתי את המפתחות בכיס האחורי שלו והעלתי את הרכב, הוא הנהן הנהון אחד ופשוט עמד שם, מחכה לי "את יודעת יכולת פשוט לבקש" אמר בחיוך זומם ואני הרבצתי לו ביד ואז שוב בחזה "אני שונאת אותך" אמרתי במבוכה "שקרנית" לחש לי באוזן ומשך אותי בידי לכיוון המבנה הגדול האפור שכמו זז לפי קצב המוזיקה הרועשת "תשתחררי קצת בסדר?" דין אמר לי ואני לא ידעתי אם הוא אומר את זה ממקום טוב או רע "ט...טוב?" גימגמתי ויותר שאלתי מאשר אמרתי "אבל לא יותר מידי" אמר ואני די בטוחה ששמעתי אותו ממלמל לעצמו "אלא אם כן זה איתי", נכנסנו למבנה ולפני נגלו עשרות אנשים רוקדים עם בגדים יפים וחגיגיים על רחבה מוארת באורות צבעוניים מתחלפים של מסיבות כשמשקאות רבים אצלם ביד, בר ודיג'יי עמדו בצד וסביבם התקבצו מספר לא קטן של אנשים, ניגשתי לשם "וודקה אחת בבקשה" אמרתי והסתכלתי לצידי למקום שדין אמור היה ליהיות בו כדי לשאול אותו מה הוא רוצה אך הוא לא היה שם ונעלם "בעצם תעשה את זה שתיים" חייכתי אל הברמן שהושיט לי את הכוסות ולקחתי אותם, כבר שותה אחד מהם בשלוק מהיר.
"הי" נשמע קול פלרטטני מימיני ואני הסתכלתי על הנערה הבלונדינית הגבוהה והרזה שעמדה לידי "וויסקי אח- הי את!" היא תפסה את ידי והרסה את כל ניסיון ההתחמקות השקטה שלי "מה את עושה פה?!" היא שאלה אותי "מה את עושה פה, בריטני?" אמרתי "דבר ראשון, לא קוראים לי בריטני קוראים לי סטפני (פרולוג אבל לא מתוארת, רק מופיעה שם ובעוד כמה פרקים) דבר שני אני שאלתי ראשונה" אמרה בילדותיות ושילבה ידיים על חזה "תשאלי את דין" משכתי בכתפיי ועל שפתיה הבזיק חיוך מתנשא "אותו דבר לגבייך מאמי, מי נראה לך שהזמין אותי? אלוהים? טוב יו נואו איך הוא במיטה אבל..." היא גיחכה לעברי והסתובבה לאחור, בהיתי בה הולכת כשקול מריר הופיע בראשי, כמה מפתיע הקול אמר באמת ציפית למשהו יותר טוב? מטומטמת אחת החלטתי לצאת החוצה כשהראש שלי התחיל לדפוק לפי קצב המוזיקה, כמה דקות אחרי שסטפני הלכה.
חיפשתי בעיני מקום כמו מרפסת או יציאה ומצאתי מרפסת, שתי גינות ושתי יציאות, יצאתי לאחת הגינות ,התיישבתי על ספסל הנדנדה הראשון שראיתי והנחתי את ראשי אחורה על המשענת "הי את בסדר?" לוק הופיע מול עיני ואני קפצתי בבהלה "אמאלה לוק!" הוא גיחך בסליחה והתיישב לידי "רוצה?" הגשתי לו כוסית של וודקה שעכשיו התברר לי שהיא ריקה "אופס כנראה שתיתי אותה... מתישהו" אמרתי במבוכה והוא חייך אליי בשקט "את רוצה להגיד לי מה קרה או שאת סתם רוצה חיבוק?" שאל בעדינות ואני הנחתי את ראשי על כתפו.
הוא כרח את ידיו סביבי וראשי נשמט על חזיהו, הרגשתי כאילו אני לבכות עכשיו וכאילו שמע את מחשבותי החל ללטף את שיערי וללחישתו נשמעה באוזני "הכל בסדר, אני פה, אני לא אפגע בך" וזה היה הרגע בו נשברתי, התחלתי להתייפח בשקט ותפסתי את חולצתו עם אגרופיי, הוא הידק את אחיזתו בי וחיבק אותי חזק "זה בגלל דין המזדיין הזה נכון? תמיד ידעתי שמשהו לא טוב אצלו, מההתחלה הייתה לי הרגשה רעה לגביו" לא עניתי לו ורק הנהנתי והמשכתי לפרוק עליו את השבועות האחרונים הקשים שעברו עליי,כאילו אני לא בוכה ופורקת את זה כל לילה.
"בואי נלך מפה בסדר?" שאל בשקט ואני הרמתי את ידי וחשפתי את המפתחות של דין שעדיין היו בידי בלי להרים את ראשי ממנו "מצויין, בואי את נראית גמורה מעייפות" הנהנתי אליו שוב, בלי כוחות אפילו לדבר "את רוצה שאני ארים אותך?" ניענעתי בראשי לשלילה והרחקתי את פני מחולצתו הרטובה "סליחה" לחשתי "אין על מה" הוא אמר, ניגב את דימעותי הרבות ולקח את ידי בידו הגדולה.
יצאנו ונכנסנו לרכב אחרי שמצאנו אותו "חכי כאן ותנוחי אני שניה חוזר בסדר?" לוק שאל "מה קרה?" כיחכחתי בגרוני וקולי חזר "צמא" משך בכתפיו ויצא מהרכב "תישארי פה" חזר ואמר עם גבו אליי ונעלם בפתח המבנה, ישבתי במכונית וחיכיתי שיחזור.
לפתע הפסיקה המוזיקה ושקט השתרר ברחוב השקט, שקט שלא ציפיתי לו כך שהוא רעם באוזני אחרי שהתרגלתי למוזיקה הרועשת "די!" צעקה נשמעה ומי אם לא סטפני יצאה בריצה מהביניין כשדם על ידיה, יצאתי במהירות מהרכב, עד כמה שהיא כלבה עדיין אני לא עד כדי כך חסרת לב "את בסדר?" בחנתי את ידיה ונשפתי בהקלה אך גם בחרדה כשגיליתי שהדם לא שלה "מה קרה?" שאלתי בלחץ "דין ועוד מישהו רבים שם, יורד להם דם כמו לא יודעת מה" היא אמרה במהירות ואני לא נשארתי לסוף המשפט ופשוט רצתי לשם כמו מטורפת.
"מה קורה פה?!" תפסתי את ידו של לוק שבדיוק הניף אגרוף על דין "הוא בן זונה זה מה שקרה" הוא חרק שיניים ודין בעט בו ברגל "איך אני הבן זונה פה?!" קרא בכעס "אה ואתה אפילו לא יודע?!" לוק קרא בזילזול "אני לא אדע אם לא תספר לי" דין עצר את עצמו והתנשף, ראיתי את עיניו השחורות אך הפעם מכעס בניגוד למה שהיה לפני שעה וחצי בערך "אולי תירגעו רגע ונדבר על זה?" שאלתי בשקט אך שניהם התעלמו ממני ואני די בטוחה שדין שלח לי מבט כועס "אוקי" לחשתי לעצמי רק אל תרצחו אף אחד והכל יהיה טוב הוספתי במוחי ונשמתי עמוק, מקווה שזה לא יקרה.
הלכתי הצידה והתיישבתי על כיסא ליד הבר, רחוקה אך קרובה למהומה בזמן שמעגל הסובבים שפינה לי דרך לצאת חוסם את טווח ראייתי ולא נותן לי לראות מה קורה שם, לרגע חשבתי שהם הפסיקו לריב כמו תינוקות ואולי סוף סוף התחילו לדבר כמו בני אדם נורמלים כי זה לא מרשים אף אחד אך קריאות הקרב חזרו ואיתם גם קולות האנקה של הסובל התורני "משוגעים" מילמלתי לעצמי "תביא לי משהו חזק" אמרתי לברמן שצפה מרותק באזור התינוקי- אמממ הקרב "מ.. מה?" מילמל באי הקשבה "אמרתי" הרמתי את קולי מעט "תביא לי משהו חזק, בבקשה" הורדתי שוב את קולי כששמתי לב ששני אנשים סובבו אליי את ראשם כי צעקתי "כן כן ברור" אמר ולא זז או הזיז את עיניו מהקרב.
"עכשיו" אמרתי בקול ארסי כשהתחיל להימאס לי, כן אני יודעת שיצאתי כלבה אבל יש לי את הצד הביצ'י הזה ולפעמים הוא מתגנב החוצה לכמה רגעים כשמעצבנים אותי יותר מידי, הוא הושיט לי משקה שקוף בכוס קטנה ואני שתיתי את השוט וניסיתי להסתכל על הקרב.
ניסיתי להבין מה הולך כשלשניה מישהו זז וחשף לפני את דין עומד עם אקדח שלוף מול לוק.
YOU ARE READING
אני לא שלך- גמור
Romanceמה יקרה אם היא- מישהי תמימה אבל שיודעת לעמוד על שלה ולא נותנת לאף אחד להכתיב לה מה לעשות, תיפגש איתו- ראש המאפיה הגדולה בעולם שלא מקבל את המילה לא וסטוצ'יונר מפורסם באמצע שהוא מנסה להרוג מישהו שבגד בו וגילה לאויביו סודות עליו ומה יקרה אם היא תחליט...
