"בוס! בוס!" דפיקות חזקות על הדלת "ג'וש אמר לי לקרוא לך בדחיפות למשרד שלו, אני לא יודע למה אבל זה חשוב" הדפיקות התחזקו "הוא אמר שזה ממש חשוב" דין התהפך ושם כרית על הראש "הוא אמר שאתה לא עומד לאהוב את זה..." האיש התחיל להתייאש "דין" לחשתי וניערתי אותו "דין!" הרמתי את קולי בלחש באוזנו, לא יודעת למה אבל לא רציתי שישמעו שאני פה ויחשבו עלי דברים לא נכונים.
אלוהים הוא בחיים לא יתעורר חשבתי אלא אם כן זה יעבוד במציאות ולא רק בספרים נישקתי את צווארו בעדינות ואיטיות והוא התהפך מעלי והצמיד את ידיי למיטה, גופי מתחתיו, הוא התקרב לנשק אותי "בוס!" הוא נאנח ואני חייכתי חיוך ניצחון קטן כשהוא קם והתחיל ללכת לכיוון הדלת, לאחר כמה שניות פתח את הנעילה והתחיל לפתוח, התכסיתי בשמיכה במהירות והאיש נכנס כמה צעדים לתוך החדר "יש כאן מישהו?" האיש שאל ואני עצרתי את נשמתי "לא" דין אמר אחרי כמה שניות.
זה טוב שהוא אמר לא. נכון? "עוד עשרים דקות ניפגש במשרד שלי תגיד לג׳וש" אמר ודחף אותו החוצה מהחדר "בי" הדגיש כשהאיש הממורמר עדיין נשאר עומד ואז טרק עליו את הדלת "עכשיו לאיפה שהיינו" אמר להתקרב אליי עם חיוך זומם, מסתכל על השפתיים שלי ברעב.
"עם כמה שאני רוצה לנשק אותך" ששמתי את ידי על שפתיו והרחקתי אותם "יש לי בקשה קטנטונת" מבט תינוקי עבר על פניו "מה?" שאל בחיוך חמוד "אני רוצה ללכת היום לבית ספר" הוא הסתכל עלי בפרצוף לא מרוצה "לאא" משך ושילב ידיים בקול תינוקי "כן, אני מסכימה לך לעזור לי לבחור בגדים" הקול שלי היה מפתה והוא נאנח.
לקחתי את זה בתור הסכמה והלכתי לארון שלי "אין לי בגדים" הזכרתי לו "נלך לקנות לך השבוע, אולי היום" אמר בביטול "יש!" פתחתי את הארון שלו הוצאתי משם חולצה שחורה ארוכה שבטח עליו צמודה -לשרירים שלו- אבל עלי תיהיה ענקית.
הרחתי אותה בחשאי והוא ציחקק בשקט "מה!" אמרתי יותר מששאלתי "ראיתי את זה..." חייך ואני גילגלתי את עיני "יש לזה ריח שלך" הוספתי "כי זה שלי" ענה ואני זרקתי עליו את החולצה "אז מה זה עושה אצלי?!" הוא תפס אותה באוויר וחשב לרגע "חשבתי שתרצי אותה אבל לא משנה" הסתובבתי אליו במהירות וחטפתי אותה מזרועותיו "יש לי ג׳ינס לבן?".
אחרי עשר דקות הייתי מוכנה לבית הספר, כמובן לקח לי הרבה זמן לא בגלל שאני משקיעה או משהו אלא רק בגלל שהייתי צריכה להכריח אותו להסתובב "אין לך איזה פגישה במשרד שלך?" אמרתי תוך כדי שאני מקפצת בנעילת הנעל השניה "אוי נו זה לא חשוב" הוא שם ידיים מאחורי ראשו "זה היה נשמע חשוב.." לחשתי וקשרתי את הנעל.
לבשתי את החולצה השחורה שהגיעה לי עד לברכיים ,ג׳ינס לבן עם חגורת עור שלא ראו, נעליים שחורות שהם חצי מגפיים חצי נעלי עקב ושרשרת ברזל ועגילים תואמים "אני מוכנה לזוז נראה לי, אתה הולך עכשיו לג׳וש ומבין מה היה כל כך חשוב מובן?" שאלתי בקול קשוח "לא שכחת משהו?" שאל ואני נתתי לו נשיקה מהירה בפה אך הוא לא היה מרוצה ועשה לי לא "אוכל" אמר ואני נאנחתי "אני אכין לי כריך. בי!" יצאתי במהירות לפני שיזכר בעוד משהו וחטפתי לי כריך לדרך מהמטבח "רגע!" חזרתי במהירות למטבח "תגידי את יודעת איך מגיעים מפה לבית ספר שדים לומד בו?" שאלתי את אחת העובדות והיא הנהנה והסבירה לי את הדרך על מפה בפלאפון, אוקי לא כזה מסובך.
YOU ARE READING
אני לא שלך- גמור
Romanceמה יקרה אם היא- מישהי תמימה אבל שיודעת לעמוד על שלה ולא נותנת לאף אחד להכתיב לה מה לעשות, תיפגש איתו- ראש המאפיה הגדולה בעולם שלא מקבל את המילה לא וסטוצ'יונר מפורסם באמצע שהוא מנסה להרוג מישהו שבגד בו וגילה לאויביו סודות עליו ומה יקרה אם היא תחליט...
