"אם את רוצה" הכתבת אמרה "אני יכולה לא להוסיף את הכתבה אבל אז זה אומר שאני אצטרך לפרסם על דברים אחרים" היא אמרה בחיוך זדוני "כמו על אבא שלך נגיד" הסתכלתי עליה בתדהמה.
היא לא אמרה את זה כרגע! עיני הוצפו דמעות "א- אני חושבת שאני צריכה ללכת" גופי החל לרעוד ועיני התמלאו דמעות, הלכתי במהירות לכיוון השירותים של הבנות וסגרתי אחרי את הדלת, קולה של הכתבת עדיין מהדהד בראשי איך מישהו יכול ליהיות כזה רשע? למה שהיא תגיד דבר כזה נורא? איך היא גילתה? המחשבות התרוצצו בראשי.
נ.מ דין-
המשכתי להסתכל בדפים הרבים שהונחו מולי בריחוק "דין!" קולו של ג'וש קטע אותי מהרהורי "זה הוא?" הוא הצביע על תמונה ואני ניענעתי בראשי לשלילה "בסדר" הוא נאנח ואני הרמתי את ראשי אליו והרמתי גבה "אתה יכול ללכת אליה אתה גם ככה לא מועיל פה כשאתה ככה" הסתכלתי עליו בהלם וקפצתי מהכיסא "רגע איך ככה?" שאלתי אותו, לכל דבר שלו יש משמעות שניה "אוהב אותה" השקט ששרר בחדר בזמן שהמילה היחידה נותרה תלויה באוויר היה גורם לכל בן אדם להרגיש מצומרר.
"מה זאת אומר אוהב אותה? מי אוהב את מי?" הוא חייך בשקט וחזר להתעסק בדפים "אני אוהב את איב?" הוא הנהן הנהון קטן ופתח עיניים כאומר 'דא' "אני לא אוהב אף אחד!" אם מבט היה יכול להרוג ג'וש היה מת וסובל בגיהנום כבר מזמן "אז למה אתה מתנהג ככה לאיב?" הוא עדיין לא הרים את מבטו אליי "איך ככה?" עדיין עמדתי במקומי והוא החווה בידו עליי "ככה".
"אלוהים שיעזור לי איתך ג'וש" נאנחתי והוא סוף סוף הרים את מבטו אליי וחייך "מה?!" אמרתי בחדות "אתה רק מוכיח את טענתי"
"איך?"
"השתמשת במילים שלה, היא נכנסה לך לכל מקום בנשמה אה?" החיוך שלו התרחב "אני צריך ללכת אבל שלא תחשוב שאני אוותר לך על זה" אמרתי כשראיתי דף אחד נופל מהשולחן מהרוח "או אני מחכה לזה" הוא שילב את ידיו מאחורי ראשו בחיוך גדול "מניאק" לחשתי "שמעתי את זה!" הוא צעק מהמשרד "זאת הייתה המטרה" צעקתי בחזרה והמעלית נפתחה בדיוק בזמן, מעולה.
~כעבור כמה דקות~
נסעתי על האופנוע שלי במהירות שככל הנראה עברה את המותר וחשבתי על מה שג'וש אמר יש סיכוי שאני אוהב מישהי?, ברור שלא! זאת מחשבה טיפשית. אבל אולי בכל זאת? או שאולי זה רק בגלל המראה החיצוני שלה ויעבור לי עוד כמה ימים, כן זה הרבה יותר הגיוני, עם הפנים הקטנות שלה והאף החמוד והשיער שלה והעיניים האלה, אוי העיניים האלה הורגות אותי, ירוקות כמו דשא רטוב אך באות הזמן חמימות כמו עץ צעיר ורענן ביום אביבי.
אני נשמע כמו איזה בחורה מאוהבת.
נעצרתי מול שער הבית ספר בעצירה פתאומית כמו ההחלטה שלי- במשך היום לגלות אם אני אוהב אותה או דלוק עליה, הורדתי את הקסדה ואת הרגלית של האופנוע ונעלתי אותו "בוקר טוב" אמרתי לשומר בכניסה והוא הסתכל עלי מבולבל ופתח את השער "ראית במקרה כתבים או משהו?" חזרתי לאחור ושאלתי אותו והוא ניענע בראשו.
YOU ARE READING
אני לא שלך- גמור
Romanceמה יקרה אם היא- מישהי תמימה אבל שיודעת לעמוד על שלה ולא נותנת לאף אחד להכתיב לה מה לעשות, תיפגש איתו- ראש המאפיה הגדולה בעולם שלא מקבל את המילה לא וסטוצ'יונר מפורסם באמצע שהוא מנסה להרוג מישהו שבגד בו וגילה לאויביו סודות עליו ומה יקרה אם היא תחליט...
