הארי ופרסי והוגוורטס כמובן

פרסי ומאלפוי, ואולי גם ציפור קטנה

אחרי המון זמן (תופים תופים תופים)
הינה פרקקקקק!

נ.מ הארי

כשנגמר השיעור לקחתי את המטאטא שלי וירדתי למגרש הקווידיץ', רון באה יחד איתי אבל הרמיוני הלכה לכישומטיקה.
"מעניין מי השנה לומד גם" אמרתי לרון, לא הרבה בוחרים ללמוד תעופה. יש כאלה שרוצים לשפר את הכישורים שלהם ויש כאלה שבאים לכיף. הפעם הכיף שלי קצת נהרס, את השיעור הזה אנחנו לומדים אם סלית'רין. שאלתי על זה את מקגונגל, היא אמרה שבגלל שאת הגנה מפני כוחות האופל אנחנו עושים אם הפלפאף, בתעופה נהיה אם סלית'רין כמו בשנה הראשונה.
מקגונגל שינתה הרבה דברים בבית הספר.
עצרנו ליד הדלתות שמובילות למגרש.
"זה לא מוזר שכל כך הרבה השתנה בבית הספר?" שאלתי את רון
"לא, זה היה ברור שזה ישתנה. אם כל מה שכולם עבר אני חושב שבאמת היינו צריכים שינוי, זה יותר טוב לכולם. הם לא חושבים, טוב הם חושבים פחות אל וולדמורט" הוא אמר
"הרמיוני אמרה לך את זה, נכון?"
"כן" הוא אמר
"טוב בוא לשיעור" אמרתי ופתחתי את הדלתות, נכנס למגרש.
"או הארי, רון, טוב שהגעתם אפשר להתחיל." מדאם הוץ קראה לכל מי שהסתובב במגרש.
"בגלל שזה השיעור הראשון השנה אני אתן לכם לשחק קווידיץ', אם תהיה עברה. אפילו הקלה ביותר!" היא הביטה בסת'רינים ואז בנו "ברור?" כולם מילמלו ברור.
"קחו מטאטאים ותתחלקו לקבוצות" מדאם הוץ' הלכה לקצה המגרש צופה בנו.
"אז, פוטר, ממה תבהל הפעם?" קול קרא מאחורי, לא הייתי צריך להסתובב בכלל כדי לדעת מי זה
"דראקו" סינן רון
כבר חשבתי שעוד רגע נפתח מריבה, ואני לא מתנגד לתת למאלפוי כמה קללות טובות. אבל קול אחר קרא לי מהצד השני של המגרש.
"הארי! רון!" פרסי צעק, הוא רץ לכיוונו כשלידו אנבת' וליאו.
"ומי זה?"
"ומי זה?" שאלו מאלפוי וליאו ביחד, ליאו צחק מזה, מאלפוי נראה מעוצבן, כנראה מזה שהם לא מכירים אותו. לי זה כבר לא נראה מוזר, נראה כאילו כל מה שצריך לדעת הם לא יודעים, אני צריך לבדוק את זה.
"מאלפוי, דראקו מאלפוי" מאלפוי הרים את ראשו
"מאלפוי? לא נכנסת לכלא או משהו?" שאל ליאו, אנבת' ופרסי החליפו מבט של 'הנה זה מתחיל' עורו של דראקו קיבל גוון דומה מעט לשערו של רון.
"שלא תעזו להכפיש את שם אבי!" דראקו שלף את שרביטו וכיוון אותו אל ליאו. אנבת' נעמדה בתנוחה מוזרה, כשידה מרחפת מעל למותנה, כאילו יש שם משהו שהיא יכולה להשתמש בו. פרסי שלף עט מוגלגי כדורי, אותו עט שראיתי כבר בחדר. ליאו סתם גיחך.
"מה אתה תעשה עם ה..." מאלפוי החווה בראשו לכיוון העט האחוז בידו של פרסי.
"הוא בטח סתם אנושי" אמר ליאו כאילו לעצמו
"כן זה כנראה לא יפגע בו, פרסי עדיף שתחזיר את אנקלוסמוס לכיס. אולי יש כאן... אתה יודע, כמו אמא שלך, וריצ'ל" אנבת' כנראה אמרה משהו שנשמע לפרסי הגיוני כי או הכניס את העט חזרה לכיס.
במשך כל חילופי הדברים המשונים מאלפוי, רון, ואני הבטנו בהם מבולבלים.
"אני גם צריך לשלוף את השרביט שלי?" שאל פרסי, דראקו נראה המום
"אני חושבת שהוא מנסה לאיים עליך" אמר רון, ספק בתוכחה ספק בבילבול
"אז אני צריך לשלוף שרביט?" פרסי שאל שוב
"כן" צעקתי
"כן" צעק רון
"לא!" קולה של מדאם הוץ' חתך את האוויר כמו סכין
"מאלפוי גש לראש הבית שלך, אני מורידה 5 נקודות מסלית'רין" רון חייך חיוך ניצחון, ואני די בטוח שגם לי היה אחד כזה על הפנים, השלישיה המוזרה לא הגיבה בכלל.
"הו לא אל תחייכו, אתם עודדתם את מאלפוי ופרסי לריב, 2 נקודות מגריפינדור"
"אבל מדאם הוץ'!"
"זה לא פיי-"
"אין לא פייר, יש רק צודק או לא, עכשיו קדימה! עלו על המטאטאים, תקיפו שלוש פעמים את מגרש הקווידיץ', קדימה!" זירזה אותנו מאדם הוץ'
"אמממ, מדאם הוץ'?" שאל פרסי
"כן?"
"אני לא מרגיש טוב" פרסי אמר ונראה פתאום קצת חיוור
"גש למרפאה, תחזור תוך 10 דקות, ואז תעלה. אתה תאלץ לעשות את החימום לבדך" אמרה מדאם הוץ'. פרסי נראה כאילו הכו אותו,
"עשר דקות? לעלות?"
"כן כן מר..."
"פרסי. ג'קסון" הוא אמר את שם משפחתו מעט בשקט.
"כן מר ג'קסון, תעלה לאוויר"
"אנחנו יכולים ללוות אותו?" שאלה אנבת'
"לא, קדימה תעלו על המטאטאים" בזמן שפרסי נכנס להוגוורטס אני עליתי על המטאטאה שלי והקפתי את המגרש, גם אחרי ההקפה השניה ראיתי שאנבת' וליאו מביטים לאן שפרסי הלך ומדברים בשקט, ריחפתי קרוב יותר אליהם כדי לשמוע על מה הם מדברים.
"אני לא חושב שזאוס יסכים לו" אמר ליאו, אנבת' חבטה בו כל כך חזק שהייתי בטוח שהוא יפול, אבל הוא לא
"אתה לא מדבר עליהם בקול, ובטח לא אומר את השם שלו ככה!" אם לא הייתי שומע שם אחר הייתי בטוח שהם מדברים על וולדמורט.
"אבל פרסי עלול למות! למה הם נתנו לנו מערכת כזאת! זה כאילו שלזא-" מה שליאו אמר נקטע על ידי ידה של אנבת',
"אני לא אומרת שאני לא דואגת למוח אצה, אבל אל תצעק את זה" היא הביטה מסביב, עשיתי את עצמי ממשיך בתרגיל הסטתי את מבטי אבל המשכתי להקשיב.
"זה לא מוזר שלא כולם כאן?" שאל ליאו
"כן..." אנבת' נראתה מהורהרת
"האמת ליאו, יש לך רעיונות טובים היום"
"תמיד יש לי" אמר ליאו בחיוך חד אחרי שהשתחרר מלפיתתה של אנבת'
"הי! הארי!" אנבת' צעקה לי, הסתכלתי עליה והנמכתי מעוף.
"למה הרמיוני לא פה?" היא שאלה
"זה שיעור בחירה, היא לא רצתה להשתתף" חצי צעקתי חצי אמרתי
"אה, תודה" אמרה אנבת'
באותו הרגע פרסי הופיע במגרש, הוא נראה חושש ביותר.
"פרסי! יש לנו חדשות טובות!" צעקה אנבת'
"יש לנו?" שאל ליאו במבט תמה.

אני רוצה להגיד תודה גדולה ל storygeek1020 שבזכותו ישבתי לכתוב והצלחתי לצאת ממחסום הכתיבה שהייתי בו!
תודה רבה! 💖💖💖