הארי ופרסי והוגוורטס כמובן

מצנפת המיון

נ.מ הארי
כולנו ירדנו מרכבת ביחד, הם דווקא היו נחמדים מאוד.
לא שהפסקתי לחשוד אבל הם נחמדים. קריאה מוכרת נשמעה
"ילדים חדשים! ילדים חדשים! לכאן!" האגריד קיבץ סביבו קוסמים צעירים.
"היי הארי, תגיד אתה פה ראיתה ילדים בגיל שלך? הם שלוש. שני בנים ובת?" האגריד ראה את פרסי ואמר
"אה, הינה אתם, בואו אתם פה באים איתי" עזבנו את פרסי וחבריו אם האגריד והלכנו למרכבות, הרבה  ילדים מהשכבה שלנו, ומהשכבה שמתחתנו התנשפו בהלם למראה הת'סטראלים. לונה הסבירה לכמה מהם מה הם הסוסים המוזרים האלה.
"בלודי הל! בחיי הם ממש כאן!" אמר רון והביט בפליאה.
"בואו תעלו" אמרה הרמיוני שכבר התישבה ליד לונה במרכבה.
"היי, יש מקום לעוד אחד?" שאל דין,
"בטח, תעלה!" דין עלה וישב לידי
"ואוו זה מטורף, חוזרים ללמוד מה?" הוא אמר
"כן" מלמל רון
"רון אתה תהיה אם אחותך בשכבה" אמר דין
"נכון! רון אנחנו נהיה אם ג'יני בשכבה" אמרתי רון רק נאנח
"איזה אושר" אמר רון בסרקזם, הרמיוני רק גילגלה עיניים
"אוי רון זה לא כזה נורא!" היא אמרה.
אחרי כמה דקות ישבנו סביב השולחנות, מחכים לתלמידים של שנה ראשונה.
"תגיד הארי, איפה הילדים שישבו איתך בתא?" שאל דין
"לא יודע, האגריד לקח אותם" אמרתי
"למה אתה רוצה לדעת?" שאלה הרמיוני
"סתם" מלמל דין
מקונגל נכנסה עם מצנפת המיון והתלמידים החדשים. ראיתי בינהם את פרסי ליאו ואנבת' רעש הרקע של המילמולים פסק. מקונגל הניחה את מצנפת המיון בזהירות על השרפרף, המצנפת הייתה מפוחמת. פתאום נזכרתי שוולדמורט הדליק אותה כשהיא הייתה על ראשו של נויל, תהיתי איפה נויל עכשיו. הסתכלתי סביב השולחן וראיתי אותו יושב מצידו השני.
מצנפת המיון השתעלה ופצחה בשיר.
"שנה קצת מוזרה,
על הוגוורטס עברה.
אבל אני עדיין כאן,
להמשיך את השגרה.

למין את הבתים,
כמו בכל שנה
אותי לא יעצור,
גם שרפה.

בשנה הזאת ללימודים,
אחורה חזרו כמה תלמידים.
את המוזר יש לשכוח,
אך תשמרו על ראש פתוח.

עכשיו תפקידי למין מחדש,
להפריד תלמידים.
אך אל תשכחו,
תמיד להשאר מאוחדים.

כי גם בעורמה יש אומץ,
וגם בחוכמה יש חמלה.
אז ברוכים הבאים,
לעוד שנה חדשה.

המצנפת השתתקה וכולם מחאו כפים,
"כשאני אקרא בשמכם גשו וחבשו את המצנפת" אמרה מקונגל
"פיטר אגוס" תלמיד רזה ניגש למצנפת
"האפלפאף!" המצנפת צעקה כמעט מיד.
"קוני ברוטוס" ככה הרשימה המשיכה.
"אנבת' צ'ייס" קראה מקונגל, וגל מילמולים נשמע כשראו שהיא לא שנה ראשונה
"שקט!" נזפה מקונגל וכולם השתתקו, אנבת' הניחה את המצנפת לראשה. עברו ארבע דקות לפני שהמצנפת צעקה
"גריפינדור!" הרמיוני הריעה יחד עם שאר הבית, ואנבת' התישבה לידנו. הקריאה המשיכה. דריס הל התמיינה לרייבנקלו. מתנל איקר התמין לסלית'רין.
"פרסאוס ג'קסון" מילמולים נשמעו שוב והשתתקו תחת מבטה הזועם של מקונגל. ישבנו בשקט, המצנפת לא דיברה, לא זזה. עבר חמש דקות, שש, שבע. מילמולים נשמעו, אבל מקונגל בחנה את פרסי בעניין. אחרי עוד שתי דקות נוספות של שקט שבהם פרסי זז במבוכה וציחקק פעם אחת המצנפת צעקה.
"גריפינדור!" אנבת' הריעה חזק יותר מכולם. לקראת סוף הרשימה מקונגל קראה לליאו
"ליאו ואלדס!" היא הייתה מבולבלת כשראתה את ליאו, אבל אחרי שניה היא חזרה למסכה הרגילה שלה.
"גריפינדור!" המצנפת צעקה עוד לפני שליאו הספיק למקם אותה כמו שצריך על ראשו.
וכך הם התמינו כולם לגריפינדור. ליאו התישב בין רון לפרסי. והאוכל הופיע על השולחן.

אני ממש מרוצה מהפרק הזה🥰
תהנוווווו💖💖💖
אני אפרסם בספר אחר שלי מה נקודת מבט של פרסי, אנבת', וליאו מה קרה איתם... כשהם חבשו את המצנפת...