הארי ופרסי והוגוורטס כמובן

מתכננים

נ.מ הארי
מי שהציל את המצב היה דודג'
הוא כינס את המורים ודיבר איתם, אני לא יודע מה הוא אמר אבל זה הרגיע אותם.
כמו שחשבתי היינו במשרד רוב הלילה כי הבוקר התחיל לעלות והמורים כינסו את התלמידים באולם הגדול.
"בעקבות בעיות תכניות המנהלת מקגונגל ומר ברונר יצאו לרדוף אחר גנב שלקח את הדיוקנאות" אמר דודג' מסתיר חלק מהאמת.
מה שקרה משם אני לא זוכר כמו שצריך, היה בלאגן, ורעש. ופתאום האורות כבו.
"חשבתם שזה נגמר?" קול מוכר אמר
"זה שאין לנקוב בשמו חזר!" היה כאוס, ילדים צרחו מורים ניסו להבין מה קורה כולם ניסו לצאת וכמה מהשנה הראשונה כמעט נרמסו.
"שקט!!!!!!!!!!" צעקה חזקה נשמעה. כולם נעצרו. זאת הייתה אנבת'
"אוקי כולם! לא יעזור לצרוח ולא יעזור להילחץ! אתם צריכים להתאפס!" עדיין היה חושך ועדיין כולם היו מפוחדים אבל כולם הקשיבו.
"בית גריפינדור לצד ימין!!! סלית'רין לשמאל!!! האפלפאף לכו לכיוון שולחן המורים!!! ורייבנקלו לדלתות!!! בוגרים תעזרו לתלמידי שנה ראשונה!!! ומורים תנסו להכניס אור במקום הזה!! אנחנו קוסמים לא? אנחנו לא מפחדים מקצת חושך!!!" היא צעקה
"קדימה שמעתם את חכמולוגית!! תתחילו לזוז!!" פרסי צעק
ליאו עלה באש, כמה צרחו מהמראה אבל הוא מהר להסביר שזה כישוף מסובך ושהוא לא נשרף, האש הייתה מקור אור מספק וכולם כולל בית סלית'רין הקשיבו. זמזום של דיבורים נשמע, 'לאן אמרו שהאפלפאף?' 'מי זה שעולה באש?' 'מה קורה כאן?' כאיש אחד המורים הרימו שרביטים.
"לומוס!" כדור אור עצום פרץ מהכישוף של כל המורים. בית רייבנקלו פתחו את הדלתות והמורים כוונו את התלמידים ליציאה.

נ.מ פרסי
אני אנבת' וליאו חפשנו את שלושת הקוסמים, כשמצאנו אותם לקחנו אותם החוצה.
"של מי היה הקול הזה, זה לא היה הקול מהחלום שלי" אמרתי
"זה היה מאלפוי" אמרו הארי ורון ביחד
"דראקו מאלפוי?" שאלו החצוים
"כן"
"הוא הלך לשם" אמר קול חולמני
"לונה? את ראית מה קרה?" שאל הארי בזמן שהסתובבתי, לונה לבשה משקפיים מוזרים על פניה.
"כמובן, המשקפיים עוזרים לי לראות דברים שאחרים לא רואים" היא אמרה
"את יכולה להראות לנו לאן הוא הלך?" שאלה אנבת'
"כן" היא התחילה ללכת
"את לא צרכיה לבוא" אמר ליאו
"אני יודעת" היא אמרה בלי להפנות את מבטה.
"לפחות קחי נעלים" אמר ליאו והוציא מחגורת הכלים שלו נעלי עבודה.
"תודה רבה ליאו" היא אמרה וחייכה בתודה
"את זוכרת איך קוראים לי?" הוא שאל מופתע
"כן, אתה קנית את כל הממתקים" היא אמרה כאילו שאם קנית את כל הממתקים אתה אדם ידוע.
"אמממ בטח" הוא אמר והתחיל לכת אחריה. ואנחנו אחריהם
"לאן הם יכלו לקחת את כירון?" שאלתי את הארי
"אולי לצריף המצווח?" שאל רון את הארי
"נבדוק שם" אמרה הרמיוני
"אנחנו נבדוק כל חור וחור בעולם עד שנמצא את כירון" אמרה אנבת' ביוונית והתקדמה מהר יותר.
"מי זה כירון?" שאלה לונה
"אמממ מר ברונר, זה השם השני שלו" אמר ליאו
"אני מחבבת את מר ברונר, הוא עושה עלי רושם של אדם שיודע דברים. הוא גם דיבר איתי" לונה התחילה לדלג המשקפיים מקפצים על אפה.
בטח נראינו כמו החבורה הכי מוזרה בעולם.
"אולי נבקש עזרה מהמחנה?" שאל ליאו ביוונית
"אפשר לבקש מהם? הם יגיעו בזמן?" עברנו ליוונית
"ניקו יכול להעביר אותם" אמרה אנבת'
"אבל וויל-" התחלתי להגיד
"וויל יוכל לבוא איתו ולטפל בו" היא אמרה
"כירון עלול…" היא השתתקה
"אבל הוא אמור להיות בן אלמוות" אמר ליאו
"גם גאיה בת אלמוות וגם קרונוס!" צעקה אנבת' ודמעות בעינייה
"השמות האלה עושים לי צמרמורת, נראה שהאדמה לא אוהבת את זה" אמרה לונה והביטה בעצים.
"כן אולי כדי שנפסיק להשתמש בשמות" אמר ליאו
"איך נמצא את כירון? איך נודיע למחנה?" שאלתי
"יש לי רעיון" אמרה אנבת', הפסקנו לדבר יוונית
"הרמיוני את יכולה לעשות את הכישוף של המים?" היא שאלה
"כן" אמרה הרמיוני
"למה?" שאל רון
"איריסנט" אמרתי בקצרה
הרמיוני אמרה את הלחש, ואנבת' הסיטה את המים אם החרב שלה והם יצרו רסס עדין והשמש של הבוקר יצרה קשת במים. הוצאתי דרכמה מהכיס
"הו איריס אלת הקשת בענן, קבלי מנחה זאת מידי וקשרי אותי אל ניקו, מחנה החצויים" אמרתי והשלחתי את הדרכמה והיא נבלעה בקשת
"איזה לחש מוזר וארוך" מילמלה לונה ופנתה לכיוון צריף רעוע למראה.
"פרסי?" שאל ניקו מבעד לקשת
"מה קרה? לא שמענו מכם, כירון אמר שיש לכם משימה ואחרי זה הוא יצא אחריכם, הוא לא עונה לנו" הסברתי לניקו את המצב וגיבשנו ביחד תוכנית, מדברים ביוונית למקרא שמישהו מאזין.
"הבנת?" שאלתי
"הבנתי, אני אנסה לרכך את וויל, נגיע עוד מעט. תהיו מוכנים" הוא העביר את ידו בהודעה והיא נעלמה. הרמיוני הורידה את השרביט וסובבה את ידה.
"לא יכולתם לדבר קצת פחות זמן?" היא שאלה
"הם גיבשו תוכנית… זה לוקח זמן" אמרה לונה
"הינה הצריף המצווח, תוכלו לספר לנו מה התוכנית עוד מעט." אמר הארי
"יש שם מישהו!" אמרו אנבת' והרמיוני ביחד. כשראינו צל בחלון.
"אז מה התוכנית?" שאל ליאו, נשמתי עמוק.
"זה קצת מסובך אבל זה ילך ככה"

תתכוננו לפרקים סוערים במיוחדדדדדד💖
אני אשתדל להמשיך להעלות בקצב!
תעדכנו כל כמה זמן💘