"רעידות בים?" הנער הצנום עם השקיות הכהות בעיניו הבהירות שאל בזמן שלגם מהמילקשייק שלו. מקס ריידר תמיד תהה לעצמו אם הנער מולו רואה באמת, או שמא הוא רואה צלליות. הגוון הבהיר בעיניו היה אופייני לעיוורים והוא גם מעולם לא יצר עמו קשר עין ישיר.
"לפעמים אני מתחרט שהצטרפתי למכון הזה, מייקל." מקס התלונן לפני שנגס בצ'יפס נוסף.
השניים ישבו במסעדה האהובה על שניהם, באג'יס, שם מכינים את המילקשייקים היחידים שמייק אוהב. לעומתו, מקס תמיד הסתפק בצ'יפס הזהוב, הידוע והמבושל, ובימים שהיה רעב למדיי היה גם מזמין את מנת הדגל שלהם, המבורגר טרי ועסיסי.
"היי, שנינו יודעים טוב מאוד שאם לא היית עושה את זה, היית משתעמם למותך." מייקל משך בכתפיו הצנומות וסידר את החולצה הרופפת על גופו הרזה. ראשו היה גדול למדיי, והסתתר מאחורי כובע גדול שעליו כתוב "אני אוהב את רוז היל".
רוז היל, שממוקמת במחוז קאראי במדינת קרג'ייט, זו השם של העיירה שבה השניים גרים במשך זמן רב מדיי. מייקל אהב ללבוש את הבגדים שמכרו בחנויות הרחוב שהיוו מלכודות לתיירים ומבקרים.
"כן. יש בזה משהו." מקס מלמל בקול חלש ומשך בשיערותיו הכהות לאחור. עיניו, שהיו בגוון ארגמן כהה, לכדו במבט מספר נערים אשר לטשו מבטים בשניים ולחשו זה לזה. "תראה, מדברים עלינו." הצביע לעברם עם ראשו.
מייקל נשף באפו הקטן והסתכל לצדדים. כשוידא שאף אחד לא הביט בשניים, הוא עשה את הטריק האהוב עליו. הוא תפס בכף ידו החיוורת את זרועו השמאלית ומשך אותה אליו. זו התנתקה ממנו בקלילות ובקול קאנק חלש והוא נופף אליהם עם היד הקטועה שלו מבלי להראות שהדבר כואב לו כלל.
מקס צחק לכמה רגעים והנערים מיד נבהלו. אחד מהם התחיל לבכות מהמחזה המגעיל. מידו הקטועה של מייקל לא זלג אפילו דם, מה שהיה נראה מפחיד ומטריד עוד יותר.
"להגנתי," הוא הסתובב בחזרה אל מקס. "אתה האשם בזה שמסתכלים עלינו." הוא אמר בקלילות.
"אני?" הזדקף וחיוכו נעלם.
"אם לא היית מתעקש להשאיר את העיניים האדומות האלה שלך," הוא הצביע לעברי עם זרועו הקטועה בזלזול לפני שחיבר אותה בחזרה לעצם הסדוקה שלו. הגידים מיד התחברו זה לזה ושכבת העור הלבנה עלתה ועטפה בחזרה את האזור המנותק. "לא היו מסתכלים עלינו כל הזמן."
"אני לא אסתיר את מי שאני." מקס השיב לו בשקט ונגס בצ'יפס נוסף.
"כן, אני רואה כמה אתה גאה בזה שאתה הבן שלו." מייקל מלמל ועיניו נפקחו לעברו בכעס.
"אל תזכיר את אבא שלי." הוא אמר בפנים ובנימה רצינית.
זה הרים את שתי כפות ידיו כנכנע. "אתה רק מחזק את הטענה שלי." מייקל השיב והרים בחזרה את כוס מילקשייק האוראו שלו. "בכל מקרה," הוא אמר לאחר כמה שניות שקטות. "רעידות בים? נגמרו לגרגור המשימות המגניבות?"
YOU ARE READING
מקס ריידר ומגן הנשמות
Fantasyלהיות שד אלמותי למחצה ובחציו השני בעל מראה של נער בן שבע-עשרה זה לא חיים שמקס ריידר אוהב לחיות. לכן, בכדי להעניק לחייו חסרי התכלית אחת כזו, הוא מצוות למכון עתידני ששמו איידי אשר חוקר את העל-טבעי שסובב את מימד בני האדם. מקס ריידר נשלח למשימה: לחקור ר...
