פרק 17 | הטראביס

36 6 70
                                    

"הריעו!" קרא אחד מהסועדים סביב השולחן הארוך. זקנו העבה נע במים שסבבו את כל המתחם הענק בו הם היו. ממלכת הים, אטלנטיס. כל האנשים שהיו סביב מקס ריידר וחברו הטוב, מייקל, שחו בין מקום למקום.

המבטים של מייקל השתדלו לא להביט לחציו התחתון של כל אדם שהיה בחדר, אך הוא מעולם לא ראה את האטלנטיים מתחת למים. הוא פגש אותם רבות בעולם המתים, אך שם היו להם רגליים יציבות על הקרקע.

"הם כולם נראים כמו בנות ים." מייקל פלט כשראה את הזנב העבה ומלא הקשקשים הצבועים בצבעים קרים.

מקס התעסק בקעקוע שציירו על גב כף ידו. הוא שנא את הרונה הזו, למרות שזו הייתה הדבר היחידי שמנע ממנו לטבוע ולהיחנק עמוק בתוך המים.

"הם נראה לי מריעים לנו." מייקל הוסיף לפני ששניהם הביטו בשולחן בחזרה, אל המועצה שהתכנסה לכבוד שובו של מגן הנשמות אליהם.

המועצה כולה הרימה את הספלים שלהם באוויר והסתכלו אל עבר שני הזרים שהתלחשו ביניהם.

"איך היין לא מתערבב להם במים? וממתי אתה צמא כשאתה מתחת למים?" מייקל שאל יותר מדיי שאלות.

"אני גם מבקר כאן בפעם הראשונה." מקס הזכיר לו בלחישה. "איפה גורו?" הוא שאל את עצמו.

מגן הנשמות שחה במהירות ברחבי האולם והיה נראה שמח למדיי. אם היו לו שפתיים, הן היו נמתחות לחיוך אדיר ומרוצה.

"ברוכים הבאים," קול רגוע נשמע מאחורי שני החברים והם מיד הסתובבו במהירות ובהלה. מקס ראה את האדם ששחה לצידם. היה לו שיער ארוך ודק, מאפיר, ועל פניו היו קמטים רבים. על צווארו הארוך הופיעו זימים שנעו באיטיות. האטלנטי היה לבוש כמו כל החיילים בממלכה, שריון מתכת כסוף וגדול כיסה את גופו. שיריון שהזכיר למקס לרגע את גופתה של סאם, אותה הוא סחב.

"היי." מייקל אמר בנחמדות.

"אנחנו מודים לכם רבות על שהחזרתם את הנכס היקר ביותר של המימד האטלנטי." הוא אמר וקד קידת תודה.

"נכס?" מקס הזדקף. "הוא יצור חי שרצה לחזור לביתו."

האטלנטי בהה בהם בשתיקה מלחיצה לפני שהשיב. "קוראים לי וולפור, אני העוזר האישי של הוד מעלתה, הטראביס."

גבותיו של מקס הזדקרו. "טראביס? סאם אמרה לי להביא אותו," הוא הצביע מעלה אל גורו ששחה יחד עם הילדים האטלנטיים המצחקקים. "אל מישהו בשם טראביס."

"היא אמורה להגיע בקרוב."

"זו היא?" מייקל שאל למגדרה.

וולפור קימט את מצחו. "כן. הטראביס עסוקה בבדיקת הזירה לפני המשחקים השבועיים. היא אמורה להתפנות בקרוב ולברך אתכם." הוא סיכם לפני שניגש גם הוא לשחות אל עבר השולחן, שם חיכה כיסא ריק עליו יישב.

מקס ריידר ומגן הנשמותWhere stories live. Discover now