הרעש שהפיקה הדלת השבורה בסלון גרם לראשו של מקס לעקצץ. הוא ישב מול הספר העבה וניסה לחפש אחרי מידע שיוביל אותם אל הבית של גורו.
עיניו האדומות קראו אחרי מילים מבלבלות, וחיפשו אחרי צירוף המילים ממלכת המים, או לפחות אטלנטיס. הוא ידע את רוב הנושאים שהיו מצויים בספר מהשיעורים העיוניים שהעבירו במכון על המימדים השונים והיצורים שבהם.
"טקס העברת רונה, טקס שייקח מהמעביר רמת אנרגיית קסם גבוהה ויארוך מספר דקו -" מקס הקריא וקטע את עצמו. "טוב, זה לא חשוב."
הוא העביר עוד מספר עמודים בתשישות.
"הראשי, סוכנים ממימד אחר." הוא מלמל כשקרא את שמם. "מזכירים את סוכני המכון רק עם זנב." הוא הסתכל על המראה של אותם יצורים, אותם כותב הספר צייר בעיפרון קל. הן היו לבושים חליפות כהות וזנב ארוך וכהה הסתלסל מאחורי גבם. "טוב, אתה הולך לאיבוד, מקס." הוא אמר לעצמו לפני שקם מהספה וניגש למטבח, להכין לעצמו את הכוס קפה הרביעית שלו מאז חזרו.
בזמן שפסע קדימה, הוא ראה בהמשך מסדרון ביתם את גורו ומייקל יושבים זה מול זה כשהם משחקים במשחק קלפים.
"ברור, הוא לא יודע לדבר כמו שצריך אבל לשחק בקלפים הוא יודע." מקס נאנח והתקדם אל עבר השניים. כשהגיע לחדרו של מייקל, הוא נשען על המשקוף והסתכל באנחה.
"זה היה חכם לחזור הנה." מייקל דיבר בזמן שהניח קלף נוסף על ערימת הקלפים שנצברה.
מקס זיהה את המשחק הזה, הוא למד אותו במכון יחד עם החיילים לפני כמה שנים והוא זה שלימד את מייקל.
"גורו משחק מלחמה." התמנון אמר בהתרגשות לפני שהניח עם כף ידו חסרת האצבעות קלף שעליו מוטבע ספרה גבוה משל מייקל, ולכן הוסיף אותו לערימה הגבוהה יותר שהייתה לצד התמנון המרחף.
מקס נשף באפו והסתכל אל מייקל. "אנחנו לא נוכל להישאר כאן הרבה זמן." הוא אמר לפני שאל תוך הבית נכנסו החיילים השונים וסרקו את החדרים.
אף אחד מהם לא נבהל, מכיוון שידעו שהחיילים לא יראו דבר. בכניסה לבית, מקס צייר רונת אשלייה, כזו שתיתן להם לראות את הדירה ריקה מאדם. מאחורי מקס חלפו שני חיילים שפסעו בזהירות קדימה אל פנים החדר שבו הם שהו.
שם, הם הביטו במתרחש ולא ראו דבר בעיניהם. החיילים ראו חדר ריק, את המיטה המסודרת להפליא של מייקל, את השולחן הנקי. הם הריחו את הריח המרענן שאפף את חדרו.
מייקל צחקק לפני שהמשיך לשחק עם גורו בקלפים.
"בכל מקרה," מקס אמר כשהחיילים חזרו בחזרה אל הסלון ומשם אל מחוץ לדירה. "אין לנו הרבה זמן. הרונות לא יחזיקו עוד שעתיים ואני מרגיש מרוקן מקסם."
"מצאת משהו בספר של לין?" מייקל שאל.
מקס נד בראשו. "אין אפילו אזכור לאטלנטיס." הוא נאנח וגירד את קצוות עיניו. "אבל מצד שני אני רק בעמוד העשירי ויש לספר הזה המון עמודים."
YOU ARE READING
מקס ריידר ומגן הנשמות
Фэнтезиלהיות שד אלמותי למחצה ובחציו השני בעל מראה של נער בן שבע-עשרה זה לא חיים שמקס ריידר אוהב לחיות. לכן, בכדי להעניק לחייו חסרי התכלית אחת כזו, הוא מצוות למכון עתידני ששמו איידי אשר חוקר את העל-טבעי שסובב את מימד בני האדם. מקס ריידר נשלח למשימה: לחקור ר...
