מקס ריידר ומגן הנשמות

פרק 20 | תגליות חדשות

"א-אתה צוחק עליי, נכון?" מקס שאל בזמן שהרגיש את כף ידו הגדולה של יריבו מועכת את גופו. "אתה יותר גרוע מהתנין של קפטן הו-"

"תפסיק." התנין קטע אותו כשהפעיל לחץ נוסף בין אצבעותיו. מקס אחז באמתו וניסה לשחרר את האחיזה בחוסר אונים. "השם שלי, הוא גרייב." הוא אמר והרפה מעט את האחיזה כשראה את פניו של מקס מאדימות לגמרי.

הוא היה זקוק לו עדיין.

"גרייב?" מקס השתעל קלות ובועות אוויר פצחו מפיו כשצחק. גרייב הטיח את גופו בחוזקה באדמה וזה נאנק מכאב. בין שיעוליו, הוא הצליח להגניב חיוך נוסף.

חזהו של התנין עלה מעלה ומטה בזעם. הוא בעט בעוצמה בגופו של חצי השד וזה פגע בקיר הדרומי של הזירה. מחץ אותה כמעט לגמרי.

מקס פלט מפיו דם שהסתלסל בתוך מעמקי המצולות. "אני מת על השם הזה." הוא צחק ממשחק המילים ואחז בצלעותיו בזמן שניסה לקום.

"תגיד לי איפה הוא נמצא?" גרייב פסע לכיוון מקס שוב.

"מי?" הוא שאל בשעשוע. מנסה למשוך את הזמן בתקווה שגייל תשלח אליהם חיילים שיעזרו לו.

"אל תעמיד פני טיפש, בנו של דואהלן." הוא שאג לפני שהגביר את קצב הליכתו. "אני שמעתי עלייך. לא אכפת לך מאף אחד, מקס ריידר. אתה בודד, רק עם הזומבי-מחמד שלך. זה שנשלח לעשות עלייך בייביסיטר כשגורשת." גרייב הקניט אותו.

"אל תדבר על מייקל ככה." הוא הידק את לסתותיו והשתמש בקיר המרוסק בכדי לשמור על יציבות ואיזון. עיניו האדומות של מקס ראו את הפגיון שבו הלוחם הגבוה השתמש בקרב הראשון שהיה בזירה. הפגיון היה במרחק חצי פסיעה מהם.

"היא בתוך הראש שלי, חצי שד." גרייב פלט.

"מי?"

"היא תשחרר אותי ואותו לחופשי רק כשאביא לה את מגן הנשמות. היצור שאתה כל כך מנסה לשמור עליו." הוא זעק בחצי התחננות את המילים האחרונות מעמקי גרונו. "אני רק רוצה לראות אותו שוב." הוא שמע את קולו של גרייב נשבר ואת עיניו הקטנות מתחילות לדמוע.

"א- אני לא יודע על מה אתה מדבר." מקס ניסה להבין אותו. "תיתן לי לעזור." הוא פסע את חצי הפסיעה והניח את קצה רגלו על להב הפגיון.

"לעזור?" הוא נחר בבוז. "אי אפשר לנצח אותה, מקס ריידר. הדבר הכי טוב שאני ממליץ לך לעשות הוא לברוח כשהיא תמצא את כולם."

"שתית משהו?" מקס שאל בציניות.

"תביא לי." הוא עצר כשהיה קרוב מספיק אל מקס בכדי למחוץ אותו שוב עם טלפיו הכהות. "את." המילים בקעו ממנו באיטיות מלווה בנשימות גרוניות כבדות. "מגן הנשמות."

"אני לא יודע איפה הוא, גרייב." מקס השיב ברצינות. "אבל אם אתה צריך את העזרה שלי ואתה לא יכול לבקש אותה - רק, רק תסמן לי איכשהו." מקס דרש בשקט ופסע לכיוון יריבו צעד נוסף.