מקס, מייקל וטרייטון ישבו על גג מתקן הכליאה הראשי באטלנטיס. טרייטון הדריך אותם את הדרך והוא נשאר מאחורה, בכדי לוודא שאין שום סיכוי שייחשף. עיניו הבהירות חיפשו אחרי ביתה של שדת המהירות. אחרי החברה הכי טובה שלו, גם אם זו הבטיחה שתהרוג אותו בשנייה שתראה אותו שוב.
"אתה בטוח שאתה רוצה לשחרר אותו?" מייקל שאל בקול רועד את חצי השד מרוז היל.
מקס ריידר שיחק מעט עם השיריון שהתאים את עצמו לבגדיו והיה נוח למדיי. הוא יכול היה להרים את ידו, לזוז ולקפץ, בדיוק כמו שהיה עושה מחוץ לממלכת הים.
חיוך קטן הזדנב בין זווית פיו בהתלהבות שמיהרה להימחק. "כן." הוא כחכח בגרונו והסתכל בחזרה דרך החלונות שהשקיפו על הכלא. הוא זיהה את גרייב, שהניח את זרועותיו הגדולות על ברכיו.
מבטו היה מרוחק, מודאג, אולי אפילו כואב. כמו של אחד שאיבד את קרוביו. עיניו הצהובות התרוממו לכיוון החלונות, כאילו הרגיש שהם מסתכלים עליו, ומקס מיד התכופף והתפלל שזה לא ראה אותם.
"אתה מדבר כאן על לשחרר את אותו התנין שכמעט הרג אותך לפני שעתיים." מייקל הזכיר לו. "איך תגרום לו לשתף איתנו פעולה?"
"אנחנו לא נצליח להגיע לגייל בחיים אם לא נעבור את החיילים שלה." מקס אמר בביטחון. "האויב של האויב שלי הוא חבר שלי."
"כן אבל זה תקף לגבי גייל וגרייב. אתה ממש לא נכנס במשוואה הגרועה הזו." מייקל מלמל בשקט.
"אוקיי, זה הסיכוי הכי טוב שלנו." הוא ביטל את דבריו.
טרייטון התערב לרגע. "הוא צודק. אם אנחנו רוצים להגיע אליה, אנחנו צריכים אותו."
מקס הנהן בביטחון והרים את ראשו בחזרה לחלונות, גרייב עדיין היה שם, מבטו היה שקוע ברצפת הלבנים. חצי השד הסתכל אל השיריון הנוח בצורה מחשידה, הוא היה שונה משל שאר הלוחמים של צבא אטלנטיס. היה נראה נוח הרבה יותר.
"בואו נעשה את זה." מקס אמר לפני שהזיז את החלון ונכנס פנימה. הוא צנח בשקט אל אחד מהגשרים שמחבר בין קומות הכליאה והסתתר מאחורי עגלות שסחבו בקבוקונים קטנים בעלי נוזל כחול-כהה.
"אתה הולך להשתמש בזה?" אחד מהסוהרים ניגש ישירות אל העגלה ומקס מיד נפנף בידיו לכיוון שני המתים לעצור ולא לזוז. בכדי שלא יחשפו את עצמם.
"הטראביס בטוחה בזה והחיילים באמת התרפאו מהרגע שהם שתו את זה." הסוהר השני הרים את אחד הבקבוקונים.
מקס הבין כי הבקבוקונים מכילים את דמו של גורו, מגן הנשמות. הוא נזכר כיצד גרגור ירה ברגלו שלו בכדי להדגים את הכוחות המופלאים של מגן הנשמות.
"כן, אבל מה לגבי התופעות לוואי? אף אחד לא השתמש בזה לטווח ארוך כמו שהיא רוצה שכל החיילים יעשו. היא יכולה להכחיד אותנו." הסוהר הראשון דיבר בפחד.
YOU ARE READING
מקס ריידר ומגן הנשמות
Viễn tưởngלהיות שד אלמותי למחצה ובחציו השני בעל מראה של נער בן שבע-עשרה זה לא חיים שמקס ריידר אוהב לחיות. לכן, בכדי להעניק לחייו חסרי התכלית אחת כזו, הוא מצוות למכון עתידני ששמו איידי אשר חוקר את העל-טבעי שסובב את מימד בני האדם. מקס ריידר נשלח למשימה: לחקור ר...
