אח של ת׳ור

*5*

לוקי מגיע אל פתח החדר של ת׳ור. החדר גדול מאוד, כמובן, ויש בו לא מעט תצוגות שונות של ברקים.
"היייי..." הוא נכנס בצעד מבדר. ת׳ור עומד בגבו אליו.
"תגיד, יש לך מושג למה אף אחד לא מדבר אתי?" שואל לוקי.
ת׳ור לא עונה.
"מה, גם אתה?" הוא אומר בתסכול ויאוש. "מה קורה פה? אני מתחרפן, כולם מתעלמים ממני לגמרי! אני יכול לדבר עם עצמי אבל זה יהיה משעמם כי אין לי מה לדבר עם עצמי- אני מכיר אותי!"
הוא רואה חיוך קטן מבצבץ בפניו של ת׳ור. גם לוקי מחייך כי הוא רואה שהוא הצחיק את ת׳ור, ולמרות שהוא לא מדבר הוא לפחות מקשיב.
"אה... הבנתי... אתם מארגנים לי מסיבת הפתעה!" הוא מנסה להצחיק שוב אך ת׳ור לא מגיב.
"טוב, אני פשוט אלך לי, ואהיה לבדי..." אומר לוקי ביאוש ועצב, אך גם בדרמטיות כדי לנסות למשוך יותר תשומת לב.
לוקי כמעט יוצא מהחדר ונעצר. "לא, אתה יודע מה- אני רוצה שתסבירו לי למה אתם מתנהגים אלי ככה! כולם!" הוא הגביר מעט את קולו ועוצר את עצמו מיד.
"ת׳ור! ת׳ור, אני אח שלך, אתה זוכר את זה? אתה שומע אותי בכלל? נו, אין לך איזה משהו לספר לי על ברקים ו...רעמים, ו...שרירים...?"
ת׳ור עדיין לא עונה.
"אתה לחוץ מההכתרה? אני יכול לעזור..."
אין כל תגובה.
"תגיד משהו."
לוקי מחכה כמה רגעים לתשובה מאחיו אך ת׳ור ממשיך לשתוק. לבסוף הוא יוצא מהחדר בראש נפול, בעצב ותסכול ובעיקר חוסר הבנה גדול.
ת׳ור משפיל את מבטו.