אח של ת׳ור

*20*

ת׳ור ולוקי נכנסים לבר, הם לבושים בבגדים אנושיים ומשתלבים לגמרי בסביבה.
בחור, נראה בערך בגילם, עם שיער חום, לבוש במכנסיים שחורים, נעליים לבנות, חולצה בצבע בורדו וצעיף שחור, עובר לידם וקורץ ללוקי בחיוך.
ת׳ור מפנה אל לוקי מבט שואל ואפילו נגעל ולוקי משיב לו במבט שמשמעותו שהוא לא יודע מה אותו גבר רוצה ממנו.
ת׳ור מתקדם, ולוקי נשאר לעמוד במקום ומחייך לעצמו חיוך ביישני.
הם מגיעים אל אריק שיושב על כיסאות הבר. הוא מבחין בהם ושמח לפגוש את ת׳ור. "מה שלומך, דונלד?" ת׳ור ואריק צוחקים. לוקי לא יודע על מה מדובר.
ת׳ור מזמין בשבילו ובשביל לוקי כוסות גדולות מאוד, שלא לומר ענקיות, של בירה, מבלי לשאול את לוקי מה הוא רוצה.
"אז אתה לוקי?" פונה אליו אריק, "טוב,.. דמיינתי אותך אחרת לגמרי- קצת יותר שרירי, יותר דומה לת׳ור."

***

ת׳ור ואריק נזכרים בדברים שקרו להם יחד וצוחקים. לוקי יושב בצד, ליד ת׳ור. כוס המשקה שלו עדיין כמעט מלאה. הוא שותק ומרגיש לא בנוח, הוא לא מבין על מה הם מדברים. קודם לכן, כשהם דיברו על הגעתו של ת׳ור לניו-מקסיקו ועל המהומה שהיתה סביב מקבתו, לוקי שאל אותם על מה הם מדברים ות׳ור ענה לו בחטף וחזר לדבר עם אריק. לוקי מרגיש לא קשור לחלוטין...
"כן, זה היה נהדר." אומר ת׳ור בהתלהבות.
"אוי, זה היה פנטסטי- איזה פרצוף היה לו!" אומר אריק.
"כן! כאילו שהוא ראה... אלים!"
הם צוחקים.
"בערך ככה" ת׳ור מחקה את האיש שעליו הם מדברים והם ממשיכים לצחוק.
לוקי קם ויוצא.
ת׳ור לא מבחין בכך.
אריק מבחין.
הוא מחכה לתגובה מפי ת׳ור אך הוא אינו מגיב וממשיך להינות.
"לוקי הלך." אומר אריק לאחר כמה רגעים.
"אוקיי." עונה ת׳ור.
אריק מסתכל עליו. הוא חושב שת׳ור צריך ללכת אחרי אחיו שיצא בלי לומר שלום.
"הוא ילד גדול." אומר ת׳ור ולוגם מהבירה שלו.
"אריק, אני חייב לך תודה." הוא אומר ברצינות לפתע. "בלעדיך אני לא חושב שהייתי עובר את זה. עזרת לי מאוד."
"אמרת את זה כבר המון פעמים; זה בסדר, ת׳ור."
"אתה לגמרי הצלת אותי."
"זה באמת בסדר."
"איך אני יכול להוקיר לך תודה, אריק סלוויג?"
"להוקיר לי תודה..." מצטחק אריק. "תשמור על ג׳יין." הוא נהיה רציני. "עשיתי את כל זה בשבילה. תאמין לי, ג׳יין לא מתעקשת על מה שלא חשוב לה, ואני מעולם לא ראיתי אותה מתעקשת כמו שהיא התעקשה עליך."