ת׳ור יושב עם חבריו, הוגאן, סיף, וולסטאג ופאנדרל, באותו החדר שבו היו. הוא מסיים את המשקה שהוא שותה וזורק את הכוס על הרצפה:" עוד אחד!" הוא מצווה ומשרת מגיע במהרה.
"אה, זה ההרגל - אשמח לעוד אחד בבקשה." הוא מחייך אל המשרת המסכן. כולם המומים והמשרת מהנהן בפה פעור ופונה להביא משקה נוסף לנסיך.
"מה קרה פה עכשיו?" שואל וולסטאג בתדהמה ומצביע על ת׳ור. "זו בת התמותה המסתורית שלך, אני צודק?"
ת׳ור לא עונה, אך מחייך.
"אולי היה עדיף אם כולנו היינו בני אדם..." הוא אומר לפתע.
"מה?" שואלת סיף, ופאנדרל יחד איתה:"למה אתה חושב ככה?"
"בלי חיי נצח...לדעת שהימים שלך קצובים , לחיות את הרגע. תראו אותנו- אנחנו בני יותר מאלף, ומה עשינו עם החיים שלנו? שום דבר." נראה שהוא מדבר בעיקר על עצמו.
"אנחנו לא לגמרי בני אלמוות..." מציין הוגאן.
סיף:" אני דווקא חושבת שזה טוב שיש כל מיני יצורים וישויות... אלים, אלפים, ענקים, בני אדם... זה נותן נפח וגיוון."
" נפח וגיוון? אנחנו רק נלחמים אחד בשני כל הזמן."
"אוקיי, זאת בטוח בת התמותה המסתורית שלו." אומר ווולסטאג לפאנדרל והם צוחקים.
"כאילו שבני האדם לא נלחמים כל הזמן." ממשיך פאנדרל את השיחה.
"כן." מסכימה סיף.
"ואני מסכים עם סיף-" אומר פאנדרל וחיוך עולה על פניו, "תאר לך שכולם היו לוקי- מלא 'לוקים' - היקום כולו היה נהפך לבדיחה אחת גדולה!" הוא צוחק.
"מה לוקי?" לוקי מגיע. הוא מכדרר כדור.
"מה אתם מסתירים ממני?" הוא שואל, סבלנותו כבר מתחילה לפקוע, "אני מבין שכולכם מסתירים ממני משהו, ראיתי עכשיו שני שומרים שעוקבים אחרי. אז אודה לכם מאוד אם תספרו לי סוף סוף מה הולך כאן; אני כבר לא מבין כלום..."
"לא מסתירים ממך כלום..." אומרת סיף בקול מרגיע.
"סיף!" הוא קורא בחיוך גדול, "כמה טוב לשמוע את הקול שלך!" הוא מחבק אותה. "את יודעת כמה זמן אף אחד לא דיבר אתי?!" סיף מחייכת חיוך קטן וטופחת על ידיו המחבקות של לוקי.
"בסדר..." לוקי עוזב את סיף ורצינותו חוזרת, "תקשיבו, אני יכול לקרוא את המחשבות של כולכם ברגע. אני לא עושה את זה כי אני מכבד אתכם יותר מדי."
"אוקיי, חבר'ה, זה לוקי." אומר פאנדרל.
"מה?!"שואל לוקי בעצבנות.
"אוקיי, זה כבר לא לוקי..." הוא מתכווץ.
"אתה לא יכול לקרוא את המחשבות שלנו," אומר וולסטאג, "לא כאן בארמון." הוא פונה אל לוקי.
"יש דברים שאתה לא יודע, וולסטאג..." עונה לו לוקי במבט ערמומי, ודי נבזי.
"טוב, אתה בא?" הוא פונה לאחיו.
"מה?" שואל ת׳ור, ששוב, שמר על שתיקה ושקע בה.
"קודם כל, אני מאוד מעריך את זה שענית לי - סוף כל סוף- ו-" הוא מראה לו את הכדור בהפגנתיות.
סיף ות׳ור מחליפים מבטים.
ת׳ור קם מהספה:" טוב, בוא, בוא."
לוקי מחייך והם הולכים לשחק.
YOU ARE READING
אח של ת׳ור
Fantasy"אם מישהו יכול לדעת מי דובר אמת ומי משקר זה לוקי; ולנו אין דרך לדעת לגביו." במשפחת המלוכה האסגארדית לא חסרות צרות... האח הצעיר שתמיד קינא באחיו הבכור- יורש העצר ת׳ור- גילה שהוא מאומץ ושבעצם הוא נלקח מבני הממלכה האויבת בסופה של המלחמה המפורסמת בין...
