אח של ת׳ור

*22*

לוקי נכנס לדירה.
דארסי מתקדמת אליו. היא לובשת את הצעיף וחובשת את הכובע שלה כמתכוננת לצאת.
"איפה היית?" היא שואלת אותו, "ת׳ור לא הבין איפה אתה."
"הסתובבתי קצת..." הוא עונה.
"בקור הזה? אתה לא נורמלי! טוב, אני לא יודעת עד כמה אתם רגישים לקור."
"לא, לא כך כך קר..."
דארסי מבחינה במצב רוחו הירוד:" מה, לוקי? אני לא בן-אדם של שיחות נפש אבל אתה נראה כמו מישהו שצריך את זה."
"לא, אני בסדר..."
"טוב, סבבה. בסדר של 'בסדר' או בסדר של 'שום דבר לא בסדר, הסתובבתי עכשיו שעתיים בערך בחוץ בשלג, אני צריך לדבר עם מישהו!' ?"
לוקי נאנח בתסכול.
"אני מקשיבה..." היא מחייכת.
"הייתי עם ת׳ור ועם אריק בבר..."
דארסי מהנהנת.
"הם דיברו רק על מה שקרה כשת׳ור היה כאן ומה נגרם בגללי..."
"וזה העליב אותך?- שהזכירו את זה?"
"אלה דברים שאני לא זוכר! אני לא יודע בכלל מה באמת קרה- שכחתי הכל! כמעט חודש מהחיים שלי נמחק! ואני יודע שת׳ור מסתיר ממני משהו."
"אז למה שלא תשאל אותו?" היא מציעה.
"ברור, אני פשוט אשאל אותו!.. הוא עושה את זה כדי להגן עלי...אני חושב. חוץ מזה, שיחות פתוחות מעולם לא היו צד חזק במשפחה שלנו. רק לפני כמה ימים גיליתי שאני מאומץ."
"אה, אתה מאומץ?"
"...כן...ואבא שלי שונא אותי."
"רגע, הביולוגי או המאמץ?"
"המאמץ... הוא נאנח, "אני אפילו לא יודע מי הביולוגי..."
"אבא שלך לא שונא אותך. מה , זה אווטאר פה? וגם שם, אני בטוחה שהשליט אש לא לגמרי שונא את- נו, איך קוראים לו... אה, זוקו!"
"מה?" הוא מביט בה בחוסר הבנה.
"סתם... סדרה שראיתי לא מזמן..."
את מבינה שאת מדברת איתי על דברים שאני לא יודע מה הם."
דארסי מצחקקת, "נכון. טוב, מה אמרת שאתה לא זוכר?"
"הכל. זאת אומרת, כל מה שקרה. היום האחרון שאני זוכר הוא שבועיים לפני ההכתרה של ת׳ור."
"טוב, נו, אז בשביל מה יש גוגל?"
"בשביל מה?" הוא שואל ברצינות מוחלטת. מה זה 'גוגל' בכלל?
"אתה אל, לא? בטח יש את כל הפרטים עליך. אה, אתה לא מכיר גוגל... מה יהיה, לוקי, מה יהיה?"
"מה אני אעשה?" הוא מחייך במבוכה ושניהם צוחקים.
"טוב, כבר תראה לבד." היא נכנסת לגוגל וכותבת:" ל-ו-ק-י-א-ל." היא לוחצת על לחצן החיפוש.
הגוגל מסיים לטעון ומופיעות אפשרויות רבות. לוקי מרותק מהטכנולוגיה. דארסי נכנסת לויקיפדיה ומקריאה את המשפט הראשון:" 'במיתולוגיה הנורדית, לוקי הוא הישות הממלאת את תפקיד התכסיסן הערמומי, העובר על חוקי הטבע ועל כללי ההתנהגות המקובלים.' זה מתאים לך?" היא מביטה בו.
"אפשר להגיד..." הוא מחייך את החיוך הקונדסי שלו.
"אוקיי, אז אתה מוזמן להמשיך להסתכל, אני חייבת לרוץ. תראה- פה אתה כותב את מה שאתה רוצה לחפש, וכאן אתה לוחץ, הנה על האותיות, רואה? ופה אתה לוחץ לחיפוש וכשאתה רוצה להכנס למשהו אתה פשוט לוחץ עליו." היא מסבירה לו במהירות.
"תודה, דארסי."
"בכיף," היא מחייכת, "אני לא יודעת עד כמה זה יעזור לך לגבי מה שקרה אצלכם, אבל לפחות לגבי מה שקרה כאן תוכל לקבל קצת תשובות."
"אוקיי."
"ביי"
היא יוצאת.
"ביי." אומר לוקי שנותר לבדו. הוא עוד מחייך קצת לעברה ואז מרכין את ראשו.
הוא מסתכל על המחשב והולך לחדר של ג׳יין, היכן שאמור להימצא אחיו.
"ת׳ו-" הוא פותח את דלת החדר ואכן מוצא את ת׳ור. אבל הוא לא לבד, הוא עם ג׳יין במיטה והם באמצע מעשי אהבה. הם המומים ונבוכים לראות את לוקי. גם לוקי נבוך ביותר. הוא קופא לרגע ולאחר מכן סוגר את הדלת באיטיות.