*14*

361 50 16
                                    

ג׳יין נמצאת בחדרה ומסדרת קלסרים במדפי המכתבה העמוסה שלה לצלילי השיר Sweet Dreams (Are Made Of This) של Eurythmics. הקלסרים נופלים עליה מרוב העומס.
לאחר מכן היא מטאטאת את החדר, רוקדת ומתנוענעת תוך כדי ועושה ליפסינק כאילו המטאטא הוא מיקרופון.
לפתע, בלי שום התראה, לוקי מגיע, אוחז בידה, אומר "תחזיקי חזק" והם נעלמים כהרף עין בהבזק ירוק. כל זה קרה כל כך מהר שג׳יין לא הספיקה אפילו לראות את לוקי. המטאטא נופל בחדר הריק.

***


לוקי וג׳יין מגיעים למערה באסגארד. ג׳יין עומדת בינו לבין ת׳ור. היא פולטת צווחה קטנה ומכסה את פיה בידה. היא מסתכלת ימינה ושמאלה - על ת׳ור ועל לוקי - מספר פעמים. היא מבוהלת ומסוחררת מאוד.
"ת׳-ת׳ור?" היא מצליחה לומר.
"ג׳יין..." אומר ת׳ור.
לוקי מביט בהם מהצד.
"מה-מה-מה- מה קורה פה? מה זה המקום הזה? איך הגעתי לכאן? למה גם אתה פה?" היא המומה ומבוהלת.
"ג׳יין, הכל בסדר...את באסגארד." אומר לה ת׳ור.
ג׳יין מתנשפת:"א-אסגארד? אסגארד? הבית שלך, אסגארד? מה זאת אומרת 'אסגארד'? מה, עולם האלים?"
"כן."
"איך לעזאזל הגעתי לפה?!"
"אחי הביא אותך. זה אח שלי." הוא מצביע על לוקי.
ג׳יין מפנה את מבטה אל לוקי. "זה אח שלך?" היא מצביעה עליו ות׳ור ולוקי מהנהנים.
"האח שלך?"
הם מהנהנים שנית, אולם למרבה הפתעתם ג׳יין סוטרת ללוקי סטירת לחי.
"אתה לא נורמלי!" היא גוערת בו. "יש לך מושג בכלל כמה בלאגן אתה עשית בניו-מקסיקו?!"
לוקי משפיל מבט:" אני מצטער..." הוא אומר מעומק ליבו.
"יופי שאתה מצטער- אנשים נפגעו בגללך! זה מה שתגיד להם- 'אני מצטער'? אם ת׳ור לא היה שם אז הם גם היו נהרגים."
"אף אחד לא נהרג, ג׳יין?" שואל אותה ת׳ור.
"לא." היא עונה ומסדרת שיערה שנדבקה לפניה, "לא היו דיווחים על מתים."
ת׳ור מחייך ללוקי, אבל לוקי לא מסוגל להשיב לו חיוך, למרות שהוא שמח לשמוע שלפחות הוא לא הרג אף אחד. "אתה מטורף לגמרי!" אומרת ג׳יין ללוקי, "אין לכם איזה בית-כלא או משהו?" היא שואלת.
"יש, יש; פשוט..." משיב ת׳ור.
"מה?"
"זה מסובך..."
"טוב, לא משנה. מה קורה פה? אני יכולה להבין למה אני כאן?" ג׳יין די נסערת.
"הבטחתי שאני אחזור, לא?" ת׳ור מחייך.
"כן... שאתה תחזור... לא שתשגרו אותי לכאן בלי שום התראה מוקדמת! ואיפה זה 'כאן' בכלל?!"
"אמרתי לך, אסגארד."
"אה, נכון. ואתם חושבים שמפני שאני אנושית אתם יכולים לשחק בי ו...לשגר אותי ממקום למקום? בגלל שאני בת אדם ואתם אלים?"
"מה פתאום!" ממהר ת׳ור לענות.
"תקשיבו, אני לא כמוכם- יש לי דברים לעשות , יש לי עבודה ושכר דירה ושוּ- אוי, שיט, דָארְסִי בלי מפתח. בקיצור, אני חייבת לחזור."
"אני מבין..." אומר ת׳ור באכזבה. לוקי והוא מחליפים מבטים ולוקי מושיט את ידו אל ג׳יין. היא לא מבינה ומפחדת לתת לו את ידה.
"זה בסדר, אני לא אפגע בך. זה כדי להחזיר אותך." הוא מסביר ברוך.
ג׳יין נותנת לו את ידה ברעד.
היא מסתכלת על ת׳ור בעיניים עצובות. היא מהססת קצת ואז אומרת:" אולי תבוא אליי, לכדור הארץ? תבואו." היא מתקנת.
"אוקיי." אומר ת׳ור בקלילות.
"לכדור הארץ?" שואל לוקי בחשש ומתחיל להתגרד.
"כן. אנחנו נבוא." ת׳ור מחייך אל ג׳יין.
היא מחייכת אליו בחזרה.
שניהם מעט נבוכים.
ת׳ור מתקרב אל לוקי אך לוקי לא נותן לו את ידו. ת׳ור לוקח את ידו בכוח ואוחז בה. "אתה לא תשאר במערה הזאת לנצח, נכון?"
לוקי מתרכז, בהיסוס, והם נעלמים בהבזק ירוק.

אח של ת׳ורWhere stories live. Discover now