"ת׳ור." מחפשת אותו סיף. "ת׳ור!" היא הולכת במסדרון באחת הקומות העליונות של הארמון. המסדרון כולו מלא בציורים שציירו אומנים אסגארדים לכבוד משפחת המלוכה.
"גם לוקי איננו." מגיע וולסטאג.
"לא שמענו ממנו בשעתיים האחרונות - סימן שהוא לא כאן." אומר וולסטאג. "אולי קרה לו משהו?" הוא מוסיף בבהלה מזויפת ודרמטית.
"אולי..." היא עונה ברצינות. "הוא לא כזה נודניק כמו שאתה מתאר."
"לא, בכלל לא! ת׳ור?! מה פתאום?!"
סיף מתעלמת מהבדחנות שלו." ויכול להיות שהוא בכלל יהיה שקט עכשיו, אחרי כל מה שהוא עבר בזמן האחרון. "
"מאיפה את יודעת מה בדיוק הוא עבר?"
"אני יודעת הכל." היא מחייכת וקורצת.
"את מגלה חיבה משונה לגבי שניהם. בעיקר לגבי לוקי. כן, לוקי, בעיקר לוקי..."
"אתה מוכן להפסיק להגיד כל כך הרבה פעמים 'לוקי' ?!"
"טוב, אני לא אגיד 'לוקי'. אבל מה יש לך מלוקי? הא?"
"וולסטאג..."
***
ת׳ור ולוקי שוכבים זה לצד זה במיטה של ג׳יין. "אתה חוצה את החצי שלך, זוז!" נוזף ת׳ור באחיו הקטן.
"כי אתה לוקח לי את כל השמיכה!" עונה לוקי.
ת׳ור מתיישב:" זה החצי שלי." הוא מסמן על עצמו וצדו במיטה- " וזה החצי שלך." הוא דוחף את לוקי.
"מה, הם לא שווים אפילו, שלך גדול יותר!" רוטן לוקי בקול בכייני.
"אני הבכור." מכריז ת׳ור וגם לוקח את השמיכה אליו.
"עכשיו אתה בכלל לוקח לי את השמיכה." רוטן לוקי.
"איך? בקושי חצי גוף זה מכסה לי."
"טוב, זאת בטח לא שמיכה לשניים..."
"אתה חושב?" ת׳ור מפנה אליו את מבטו, בתקווה.
***
סיף ניגשת אל פריגה.
"מלכתי." היא קדה קידה.
"שלום, סיף." אומרת פריגה.
"שמעת מהם משהו? הם אמרו לך לאן הם הולכים?" שואלת סיף.
"לא... הם לא אמרו דבר... שניהם... אני מקווה שלא קרה להם כלום... אני מאוד מקווה שהם בסדר..."
***
"אז... מה אתה מתכוון לעשות בקשר לזה?" פונה לוקי אל ת׳ור השוכב בדממה.
"בקשר למה?" שואל ת׳ור.
" 'בקשר למה'-" הוא מחקה אותו, "בקשר אליה."
"לוקי, אתה קורא את המחשבות שלי?!"
"לא. לא צריך לקרוא לך את המחשבות בשביל לדעת, זה כתוב לך על הפרצוף."
"לדעת מה?"
"שאתה מאוהב בג׳יין, ת׳ור."
"מאוהב?! על מה אתה מדבר?!"
"נו, באמת, זה שקוף. ואני אומר לך את זה- אני. שאני האל הכי לא רומנטי בעולם."
ת׳ור נאנח," אבל מה אני אמור לעשות?"
"פשוט תיגש אליה ותגיד לה. הו, ג׳יין, אני אוהב אותך!.." הוא אומר בדרמטיות, מתקרב לת׳ור ומדמה נשיקה.
ת׳ור דוחף אותו הצדה והם צוחקים.
"וואו, הבטן שלי מקרקרת...גם שלך?" אומר ת׳ור.
"כן!" עונה לוקי.
"וואו..."
הם שוכבים זה לצד זה בדממה.
"אתה חושב שהוא מתגעגע אליי?" שואל לוקי לפתע.
"מי?"
לוקי מצביע מעלה.
"אה, ברור, איזו שאלה, לוקי..." עונה ת׳ור.
לוקי מפנה אליו את מבטו.
"אני חושב שכשאני הייתי פה הוא התגעגע אליי והייתי חסר לו, אז למה שאליך לא? שנינו הבנים שלו..." אומר ת׳ור בקלילות.
לוקי מפנה את מבטו בחזרה אל התקרה. "כאילו, כן; אבל אני לא בדיוק הבן שלו, אבל זה לא משנה, לא? אם איתכם גדלתי ,מאז שאני זוכר את עצמי,- וזה גם לא שיש לי בסיס להשוואה- אין לי משפחה אחרת- אני בכלל לא יודע מי המשפחה הביולוגית שלי. מעניין למה היו צריכים לאמץ אותי... אבל הוא התנהג כאילו ממש לא אכפת לו ממני...או שזה דווקא מוכיח שכן?... אני לא יודע...- ת׳ור, מה אתה חושב?"
ת׳ור לא עונה.
"ת׳ור?"
הוא מסתובב אליו ורואה שת׳ור כבר נרדם.
לוקי נאנח ומגחך לעצמו.
הוא מסתובב בחזרה.
פריגה יושבת בארמון. היא עצובה ומודאגת.
לפתע היא שומעת קול בראשה "אנחנו במידגארד." היא מזהה מיד שזה קולו של בנה- לוקי.
"אל תדאגי." הוא ממשיך.
פריגה נאנחת ברוגע.
"תודה שהגנת עלי, אמא..."
היא מחייכת חיוך מאושר.
לוקי מהרהר עוד כמה רגעים עד שלבסוף הוא עוצם עיניים.
YOU ARE READING
אח של ת׳ור
Fantasy"אם מישהו יכול לדעת מי דובר אמת ומי משקר זה לוקי; ולנו אין דרך לדעת לגביו." במשפחת המלוכה האסגארדית לא חסרות צרות... האח הצעיר שתמיד קינא באחיו הבכור- יורש העצר ת׳ור- גילה שהוא מאומץ ושבעצם הוא נלקח מבני הממלכה האויבת בסופה של המלחמה המפורסמת בין...
