Chapter 12

2.8K 190 19
                                    

"אני יכולה לשאול אותך משהו?" אני שואלת כשאני רואה את זאין מביט מהחלון משועמם. "זה תלוי מה השאלה. "הוא מביט בי במבט עייף. "למה היית כל כך לחוץ עד שהמראנו?" אני עדיין מתאמצת לדבר אך לא כמו מקודם. התנוחה של כמה שעות עזרה לי."פשוט דאגתי שהוא יתעורר," הוא שינה תנוחה והפנה את גופו אלי. "וכשזה יקרה הוא יראה שאני ואת לא שם ואז יפעיל עוד גורמים, ואם ימצאו אותנו- אנחנו גמורים. אבל עכשיו אף אחד לא ימצא אותנו. את מוגנת" הוא גמר בחיוך. אני מנסה לחייך, אך בגלל המכות שקיבלתי רק לפני כמה שעות אני לא יכולה, אז אני מסתפקת בהנהון ראש קצר.
בגלל שיש עוד כמה שעות לטיסה, אני בוחרת לנסות לישון. קצת להרגע ולא לחשוב על כל דבר שמציק לי.
"לורן, לורן תתעוררי" אני מרגישה ניעור קל בכתפיי. אני פוקחת את עייני בעדינות ורואה את זאין מולי, מן הסתם. "מה? כבר נחתנו?" אני מתמתחת מעט. "לא, אני פשוט צריך לשירתים" קולו רגוע מאי פעם. כאילו כל דאגה הוסרה מליבו. "כן בטח." אני קמה ממקומי ומפנה לו את דרכו, וכשאני מתיישבת חזרה אני מחליטה להצמד לחלון, להתסכל על הכוכבים מקרוב יותר.
אך ברגע שאני מסתכלת מבעד לחלון אני מבינה שאני לא אזכה לראות את הכוכבים היפייפים להרבה זמן, כי זריחה יפה עוד יותר מגיע. כשאני מסתכלת עליה לרגע כל החששות נעלמים. כל הזכרונות מתפוגגים. רק אני והשמש.
"אני רואה שתפסת לי את המקום" אני שומעת את קולו של זאין מאחוריי מה שגרם לי לקפוץ מעט. "אוי, אני מצטערת. הנה אני אקום" "לא לא לא זה בסדר תשארי." הוא מתיישב לידי ושותק.
אתם בטח שואלים את עצמכם 'איך היא עכשיו יכולה לדבר ולפני כמה שעות לא?'. אז נחתי, הביאו לי משכחי כאבים, אני מרגישה יותר טוב עכשיו-וכמובן שזה לא רע.
אני מפנה את מבטי אל החלון ואני מבחינה באיך השמש מבצבצת ויוצאת החוצה לא לאט. בשמיים פרוסים צבעים רבים. סגול, כתום, כחול, צהוב... יפייפה.
אני מרגישה יד מונחת על כתפי. אני מניחה שזה זאין, אך אני בכל זאת מסתובבת בכדי לראות את פניו. אך כשאני מביטה בו, אני רואה את פניו של... הבלונדיני?
חיוך זדוני על פניו וידו נשלחת את פני. "לא!" נפלטת צעקה מפי. אני מכסה את פני עם ידיי באופן אוטומטי ועצמת את עייני בחוזקה, אך כשאני לא מרגישה דבר מצליף בפניי, אני פוקחת את עייני ורואה רק את זאין מביט בי בפרצוף מבוהל ומבולבל.
זו הייתה רק אשלייה.

ווהו פרק 12!!!
מטרה: 65
אם הצלחתן 66 גם את זה תצליחו!!!
לאב יווו

Afraid-Z.M [Book1]Where stories live. Discover now