• • • •
״את חייבת להשאר חזקה לורן. חייבת! אנחנו נעבור את זה ביחד! מבטיח! הוא יפסיק לורן. תחזרי הבייתה ואת תיהיה בסדר.״
״לא, אני לא יכולה יותר. הכל קשה מדיי. אתה בחיים לא תדע איך זה מרגיש כל יום לספוג את כל זה״
״נגבי את הדמעות לורן. אני בא לקחת אותך הבייתה״
״אל תטרח.״
״לורן, בבק-״
״אל. פשוט אל.״
״תקשיב-״
״מה אתה חושב? הוא ירביץ לי, יענה אותי, ואתה תשב בצד, תשמע את הצרחות שלי ולא תעשה כלום? איך אתה מצפה שאני יגיב לזה? אז לא! אני לא ינגב את הדמעות! אני לא ירגע ולא יחזור הבייתה. אתה זה שתנגב את הדמעות. אין לך בכלל סיבה לבכות. תכבה את האוטו. אני יודעת שהתנעת את הרכב. אל תבוא. אין לך למה.״
״לורן, אני נשבע! אני השתנתי! אני כבר לא כמוהו! אני אטפל בך כמו שצריך. אני לא יכול בלעדייך לורן! בבקשה!״
״אם באמת לא היית יכול בלעדיי לא היית מתחיל עם כל ההתעללות הזאת. לא היית חוטף אותי. לא היית הורג את החבר הכי טוב שלי. לא היית נותן לו להרביץ לי. לא היית נותן לי להרגיש בטוחה ואז בבום אחד הופך הכל. לא היית חוזר אלי על ארבע, ואז שוב בוגד בי ויושב בצד מבלי לעשות כלום בידיעה שמתעללים בי בחדר הסמוך. אז תעשה לי טובה, אל תגיד את זה.
לא נותר לי להגיד דבר מלבד,
להתראות זאין.״
״לורן?? לור-״
הטלפון נשמת אל הזפת הקשה. היא מתנשפת מלחץ, מנקה את הדמעות היחידות שזלגו על לחייה ולוקחת נשימה עמוקה. היא בטוחה במה שהיא עומדת לעשות. היא לא מתחרטת לרגע.
על גופה בגדים שחורים, שלא יראו אותה בחושך המוחלט.
היא מבחינה במכונית מתקרבת, ויודעת שזוהי ההזדמנות המושלמת.
אחת.
שתיים.
שלוש.
המכונית נמצאת סנטימטרים ספורים ממנה, והיא מזנקת אל הכביש.
״אני אוהבת אותך זאין״
היא לוחשת לפניי שמרגישה הלם עצום בגופה, שומעת קול חריקה כבד ונופלת אחורנית כשגופה נחבט בקשיחות על הכביש.גופה שרועה על הכביש, כמו חיה מסכנה שלא הצליחה לברוח.
רק לאחר דקות ספורות אופנועו של זאין נופל על הכביש והוא רץ לעברה, לעבר גופתה השרועה על הרצפה.
״לורן!״ הוא צועק על פנייה. ״תתעוררי!!״ הדמעות כבר מצטברות בעיניו, אך בפעם הראשונה, זה לא אכפת לו.
היא לא עונה לו, לא מזיזה עפעף, לא משמיעה קול נשימה.
״לא״ הוא מניד בראשו בתסכול. ״זה לא יכול לקרות!!״ הוא צועק אל השמיים.
אורות אדומים נראים וקול סירנה נשמע בכל רחבי האיזור.
מישהו התקשר לאמבולנס, וזה לא הוא.
״תטפלו בה!״ הוא צועק על אחד החובשים היוצא מן הרכב.
זאין מסתכל אל הצד השני, ורואה מכונית נוסעת במהירות הבזק, והוא יודע.
הוא דרס אותה. הוא הרג אותה.
באותו הרגע זאין נשבע שהוא ירצח את אותו הבנאדם שגרם למות אהובתו, אך הדבר שהוא לא ידע, שזה בעצם הוא עצמו.
•••
זהווו
העונה נגמרה רשמית!!
תודה רבה רבה לכן!! זה הסיפור הראשון שנגמרת לו עונה, ואני ממש מודה לכן על זה שקראתן והגבתן
לא היה לי כח לחכות, אז תהנו.
אין מטרה. כשאני ארצה, אני יעלה את העונה השנייה
אז ביי לעכשיו, זה לא יקרה עוד הרבה זמן
YOU ARE READING
Afraid-Z.M [Book1]
Fanfictionהיא הייתה פשוט מלצרית. שום דבר בחיים שלה לא היה מיוחד.... עד שהיא הגיעה אליו. ומשם, החיים שלה רק הדרדרו... כל הזכויות שמורות.