הארי פוטר - וולדמורט בוחר בנוויל

חלק 12 - חסר תקנה

הלימודים שבו למסלולם.
בכיתת הלחשים התלמידים החלו ללמוד את לחש הצתת האש, מה שהפך את הכיתה לאזור מסוכן במיוחד כשהכיל תלמידי סלית'רין מופרעים; בשיקויים הם החלו ללמוד על פרטים בסיסיים בהכנת שיקוי המוות החי, והארי היה מסוגל להישבע שהמבט של סנייפ העיד שזה מכוון. בתורת הצמחים הכיתה החלה ללמוד על מלכודת השטן, ובשינוי צורה הם חזרו על כישופי החלפה.
מאז שנגמרה החופשה, להארי לא היו הרבה הזדמנויות לדבר עם סדריק, וזאת משום שאימוני הקווידיץ' הפכו אינטנסיביים בצורה לא רגילה.
מה שכן, הארי הצליח לתפוס את פרופסור קווירל ולדבר איתו ברצינות לראשונה מאז אותו הלילה.
"פרופסור," קרא הארי לאחר שיעור התגוננות מפני כוחות האופל בו הארי לא הצליח להתרכז.
קווירל פנה אליו תוך שהוא מסדר את כל הספרים.
"פרופסור, עכשיו כשאני יודע שגם אתה מחפש אחרי המתחזה, אני תהיתי... אולי אני אוכל לעזור לך?"
"לעזור לי? זה לא באמת היה משהו רציני, הארי, סתם בדיקה ליתר ביטחון."
"אתה נשארת בתוך חדר אמבטיה במשך שני לילות רצופים. זה לא נשמע כמו 'בדיקה ליתר ביטחון'."
"תשמע, הארי," קווירל פסק ממלאכתו ופנה להביט בהארי. "אני יודע עד כמה אתה רוצה לגלות מי המתחזה, אבל אני מצטער, זאת לא עבודה לילד. אז אני מבקש ממך, פשוט תשכח מזה. תבלה עם החברים שלך, תהנה מהלימודים עד כמה שאפשר, ותשכח מהמתחזה. זה יעשה לך רק טוב."
"הגיל שלי? זה העניין? פדמה היא בגילי, והיכולות שהיא הפגינה נגד הכימרה הן משהו שאני בטוח שלפחות חצי מסגל המורים לא מסוגל לעשות. בבקשה, פרופסור, אני רוצה להשתתף!"
קווירל נענע בראשו באי רצון מובהק. "הארי, אני מעריך את הרצון שלך, אבל התשובה שלי היא לא."
"ומה אם אני אוכיח לך שאני מתאים?"
"זה לא העניין, הארי."
"אם כך מה העניין? מה אני יכול לעשות כדי שתסכים לי לשתף איתך פעולה?"
"שום דבר! זה לא פרקטי, הארי, אתה מספיק חכם כדי להבין את זה בעצמך. בבקשה, תניח לזה!"
"אני לא יכול להניח לזה, לא כשמדובר בסכנת חיים!"
"אין שום סכנת חיים נשקפת לעין, תסמוך עליי."
הארי לא נרגע. הוא לא סמך על הפרופסור, תחושת הבטן שלו הורתה לו לפעול, אחרת דברים רעים יקרו.
"המתחזה ניסה להיפטר ממני, פרופסור. ממני ומהחברים שלי. איך זה לא סכנת חיים נשקפת לעין?"
"הוא ניסה להיפטר מכם כי אתם דוחפים את האף שלכם למקומות לא לכם! אתם מתגרים בגורל, וכדאי שתפסיקו. אחרת לא יהיה לכם אותו המזל בפעם הבאה."
האם זה היה איום? כך נשמעה נימת הדברים, אך הדבר רק הכעיס את הארי.
"שלא תחשוב שאני אפסיק רק כי לא הסכמת לקבל אותי." אמר הארי. "אני אמשיך לחפש אחר המתחזה, אני אבדוק כל פינה, ואני אעצור אותו לפני שהוא ישתמש באבן החכמים."
קווירל נרתע למשמע אזכור האבן. "אתה לא אמור לדבר עליה בקול! עצם העובדה שאתה יודע עליה היא כבר-"
"אבל אני יודע, וזה כבר לא משנה עכשיו."
"יש דברים שאתה לא יודע, הארי, וכדאי שלא תדע. אם אתה לא סומך עליי, הארי, לפחות תסמוך על דמבלדור."
"ומה אם דמבלדור הוא המתחזה בעצמו?"
"זה לא יכול להיו-"
"ומה אם כל סגל המורים הם אוכלי מוות בתחפושת? מה אם התרחשה מהפכה ממש מתחת לאף שלנו, וכל מי שמלמד אותנו ברגע זה הם חבורה של אוכלי מוות?"
"הארי, היה סמוך ובטוח ש-"
"לא! אני לא סמוך ולא בטוח. אני אמשיך לחפש, אם תסכים לקחת אותי או אם לא." הארי יצא מהכיתה בזעם. הוא לא מתכוון לתת לפרופסור לעצור אותו.
הוא פגש בפדמה ובארני בשיעור תעופה, והסביר להם את הלך השיחה שהייתה לו עם קווירל.
"אז אנחנו מתכוונים להמשיך לחפש רמזים?" אמרה פדמה, ספק חמורת סבר, ספק מרוגשת. "אני לא בדיוק יודעת מה לחשוב על זה. זאת אומרת-"
"אני מבין מה את אומרת, אבל המתחזה לא יניח לנו עוד. אנחנו כבר בפנים, אין טעם לסגת לאחור."
"זה לא כל כך מדויק. קיימים הסיכויים שהוא פשוט ניסה להפחיד אותנו כדי שלא נמשיך לחפש, ואז אם נפסיק, הוא יניח לנו לנפשנו."
"זה אפילו הופך את הנסיגה ליותר גרועה! זה מה שאת רוצה? לוותר לו? לתת לו את הניצחון?"
פדמה שתקה, מהורהרת. "אני רוצה שנדבר על כל מה שעבר עלייך מתחילת השנה. זה יכול להועיל לא פחות מריצה עיוורת לאמבטיית המדריכים באמצע הלילה."
"קדימה, תעלו על המטאטאים שלכם." הורתה מדאם הוץ'.
"ניפגש בספרייה אחר הצהריים." לחשה פדמה והתמקמה על השביט 260 שלה.
"אני לא חושב שזה רעיון טוב," הצטרף ארני אל השיחה. "לא כשמדאם פינס בשטח. אנחנו צריכים מקום... חופשי יותר."
הארי הביט סביבו וניסה לחשוב על המקום הכי טוב לשיחה פרטית.
"אתם זקוקים להזמנה אישית, פאטיל, מקמילן, פוטר?" אמרה מדאם הוץ'.
"לא, פרופסור!" אמרה פדמה ישר והתרוממה עם המטאטא שלה.
"הינשופייה!" אמר הארי ונסק מעלה עם מטאטאו גם הוא. "היא אולי מלאה בלשלשת ינשופים וקש, אבל היא המקום המושלם לשיחה. ואם מישהו יכנס, תמיד נוכל לטעון שאנחנו שולחים מכתבים למשפחות."
"אז ניפגש שם, אחר הצהריים." פדמה התנתקה מהשניים במטרה להרגיע את מדאם הוץ', שכבר עמדה לצעוק על השלושה להתעופף כבר.