אהבה אסורה L.S

-פרק 2-

נקודת מבט לואי
פאק אני חייב להפסיק את זה, אני לא יכול לגרום לנו לחזור לקטע הזה. עליתי לבמה עם זאין וראיתי שהארי ונייל כבר שם. פאק הארי, אני לא יכול.

״איפה ליאם?״ נייל שאל בדאגה וקוטע את מחשבותי.
״שיט רגע, ליאם לא אכל?״ שאלתי בבהלה.
״לא לא״ קטע אותי זאין.
״אולי במקום להחליט איפה הוא היה נתחיל לחשוב איפה הוא עכשיו? יש לנו חצי שעה להופעה.״ אמר הארי קצת עצבני.

״אוי נו, אני אלך לחפש אותו״ אמר זאין ביאוש וירד מהבמה.
ראיתי שהארי התחיל לנופף למערצים ולצחוק כדי להעביר את הלחץ, הוא כזה מתוק.. לא שמתי לב שבהיתי בהארי עד שנייל התחיל לצחוק,
״מה אתה צוחק מטומטם...״ אמרתי בכעס.
״אני מטומטם? אתה ראית איך אתה מסתכל עליו?״
אוי נו, מה הוא נדבק אליי עם זה,
״בסדר אז מה״ מלמלתי והשפלתי את המבט.
פתאום עולה זאין עם ליאם על הבמה,
״אני אהרוג אותך איפה היית?״ שאלתי,
״תרגע התעכבתי, הנה אני פה״
התחלנו בהופעה, היה מטורף, בכל פעם שהארי שר לא יכולתי שלא להסתכל עליו, הוא היה כזה יפה, למרות שכמובן נייל הציק לי עם זה כל שניה. הגיע השיר you and i וכבר ידעתי שלא אוכל להתעלם מהארי, עמדנו אחד על יד השני, והרגשתי את זה, את הפרפרים וההרגשה המוזרה הזו בבטן, הארי התחיל לשיר את השורה you and i ומסתכל עליי, לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי אם להגיב או לצחוק, או פשוט להתעלם, או להשפיל את מהבט, מה לעזאזל לעשות. לא הגבתי, ופספסתי את השורה שלי כי קפאתי, ראיתי את הפנים המאוכזבות של הארי, כאב לי שיצאתי מטומטם. נגמרה ההופעה, התחלנו לרדת מהבמה אבל תוך כדי עדיין נופפנו לשלום למעריצים, נייל זאין וליאם היו שמחים וצחקו על זה שהשפריצו מים אחד על השני, חבורה של מטומטמים. ראיתי את הארי הולך בנפרד מכולם וניסיתי להתקרב אליו אבל הוא הלך מהר לחדר, מזל שזה החדר שלי גם. ראיתי את נייל בא להיכנס וצעקתי לו
״חכה! אני צריך שניה לדבר איתו, אל תיכנס עכשיו..״ אמרתי בפנים מבקשות.
״לדבר.. אוקיי״ אמר וצחק,
גילגלתי את עיניי ונכנסתי לחדר. ראיתי את הארי יושב על המיטה עם דמעות בעיניים ומשפיל את מבטו ממני...
״הארי..״ התחלתי לומר..