״אני לא רוצה לומר שאני מתגעגע אליו, גם אם זה נכון.״
(עונה אחת-גמורה)
(עונה שתיים כלולה בפנים!-גמורה)
פאנפיק שמתאר את האהבה של לארי
בזמן הלהקה ואחרי ההפסקה שלה. (לא מבוסס על סיפור אמיתי! הכל לגמרי המצאה שלי 3> )
מכיל:
יכול להזכיר קטעים מיניים~
התק...
יצאתי מהבית חולים, לא אמרו לי יותר מדי על המצב של אמא. קשה לי לראות אותה ככה, אם לא הארי באותו היום כנראה שהייתי מאבד את זה, הוא באמת עוזר לי להירגע מכל זה ומכל מה שקורה מסביב לאחרונה. לדבר עם לוטי זו לא אפשרות טובה מספיק עבורי, לא דיברנו תקופה ארוכה אז לא היה לי נעים להפיל עליה את עצמי. הבוקר היה נחמד האמת, התעוררתי ליד הארי בבית שלי, הוא התעקש לבוא איתי לבית חולים אבל לא הסכמתי לו. היה ריב קצר אבל זה היה הכל מתוך כוונה שלו לרצות לתמוך בי, אני מרחיק אותו ממני כדי שלא יכנס לבעיות עם סיימון בגללי. זה מציק לו אבל אני לא נותן לו ברירה. יצאתי מהבית חולים, לפני כן חתמתי על כמה תפסים בבית החולים. הפעם לקחתי את האוטו שהארי בדרך כלל נוהג בו, אני שנאתי לנהוג, אני גרוע בנהיגה. הארי ניסה ללמד אותי לנהוג פעם וזה לא הלך לי כל כך טוב, אבל אני שונא לראות את הפנים של הנהג כשאני מבקש ממנו טרמפ. נכנסתי לאוטו וראיתי שקיבלתי כמה הודעות מליאם ׳אנחנו מחכים לך בחדר הגדול׳ ׳צריך להמשיך לעבוד על האלבום׳
זרקתי את הטלפון בעצבים על המושב לידי והתחלתי לנהוג, לכתוב אלבום ולהקליט אלבום בלי זאין זה לא אותו דבר, השנה הזו נוראית בשביל כולנו ואנחנו זקוקים להפסקה הזו כל כך. כולנו רוצים את ההפסקה הזו אבל מפחדים ממנה גם, אין לנו מושג למה, לא שאנחנו לא מתכננים לחזור, אנחנו כן, אבל יש בנו פחד שאני לא יודע להסביר אותו.
***
עברו כבר כמה שעות שאנחנו עובדים על האלבום, בחיים לא חשבתי שיקח לנו כל כך הרבה זמן להקליט. היינו עייפים ומותשים. השעה הייתה מאוחרת וזה היה בלתי נסבל לשבת ככה שעות ולעבוד, הארי היה נראה שמח יותר מכולנו ואין לי מושג למה זה היה ככה. ״סיימון מתקשר אליי״ אמר נייל מבוהל ״למה אתה מפחד? תענה לו כבר״ אמר ליאם, נייל קם לצד והלך לדבר איתו. בדרך כלל סיימון מתקשר לליאם או אליי, בטענה שנייל לא רציני מספיק. לאחר עשר דקות כמעט ראיתי את נייל חוזר, ״חברה..״ מלמל בשקט והתקדם אלינו. ״יש לנו תאריך להופעה אחרונה״ אמר במהירות והשפיל את מבטו.
זה הרגע, זה היה אמור להיות הרגע שאנחנו צריכים להירגע ולקחת את ההפסקה כמשהו טוב. אבל לא הגבנו לזה, היה שקט. הייתה הרגשה רעה ונוראית שתקפה אותי, איך הגענו למצב כזה שאנחנו צריכים להתחנן להפסקה מסיימון? באמת אנחנו צריכים את זה? ״ניראלי זה הזמן שנלך לחדרים״ מלמלתי וקמתי מהספה שלנו, כולם הסתכלו עליי במבט מבולבל אבל המשכתי לחדר, הארי קם אחרי במהירות והלך לכיווני, הוא ניסה לקרוא לי אבל המשכתי לחדר. נכנסתי לחדר והתיישבתי על המיטה עם הידיים מונחות על פניי, ״לואי? למה הלכת״ אמר ונעמד מולי ״אני פאקינג עייף הארי״ ״נשאר לנו עוד קצת״ אמר אבל הבין אותי. ״תלך הארי, אני אחזור אליכם מחר״ אמרתי באנחה והתרסקתי על המיטה עם זרועותי פתוחות, היה שקט וחשבתי שהארי מתכוון לצאת מהחדר. לפתע הרגשתי אותו עולה על המיטה, הרמתי את ראשי וראיתי את הארי מעליי, עליתי אליו מעט עם ראשי ונישקתי את שפתיו. הוא התנתק מהנשיקה וירד עם נשיקות רכות לצוואר שלי ונשימה קלה ומעונגת נפלטה מגרוני, הוא נישק את הצוואר שלי עם נשיקות רכות. דמי התפרע בכל גופי, חשתי את ביטני מתהפכת לגמרי, איבריי נתלשים במכה אחת מעירה ומענה. לעזאזל רציתי בו כל כך, ידעתי שאצרטך לעצור אותו בשלב מסויים, אבל באותו הרגע הייתי זקוק לזה. הוא עצר והוריד ממני את החולצה שלי, מנשק את כל בטני עם נשיקות רכות, הוא עלה בחזרה אליי ועיניו נפגשות בשלי, הוא הוריד את חולצתו וישר לאחר מכן החזיר את מבטו אליי, בהיתי בו עד שהרגשתי את כפתור הג׳ינס שלי נפתח.
ישר הורדתי את מבטי ממנו וסגרתי את כפתור הג׳ינס בחזרה, זחלתי בין ידיו שהיו מעליי והתיישבתי. הוא היה מבולבל והסתכל עליי לרגע קצר, ״ה-הכל בסדר?״ שאל מובך ״הארי אני לא חושב שכדאי״ אמרתי ונאנחתי ״לא שאני לא רוצ-״ רציתי להוסיף ״הכל בסדר לואי״ אמר בלי להסתכל עליי, היה נראה כועס או עצבני. אני באמתי רוצה, באמת ומאוד, אבל אני יודע שהוא יתחרט על זה כששוב אצא עם אלינור, או כששוב אדבר עליה בראיון. הוא לגמרי אידיוט, אבל אני אוהב אותו ככה, לא יודע למה, אני פשוט אוהב את זה. הוא בא לקחת את את החולצה שלו מהרצפה ולבש אותה, קמתי מהמיטה ונעמדתי מולו. הוא הסתכל עליי לרגע עם מבט מאוכזב וישר הסיט את מבטו והתקדם אל כיוון הדלת, הוא התכוון לפתוח אותה עד שתפסתי את ידו ומשכתי אותו חזרה אליי. ״אדיוט״ מלמלתי לו והתקדמתי איתו למיטה, נשכבתי בה, הוא נשכב אחריי וגופו היה צמוד לשלי. לקחתי את ידו ועטפתי אותה סביב אגני, חייכתי לעצמי והרגשתי את נשימותיו על גופי. הסתובבתי אליו והסתכלתי על פניו, שפתיו היו פרודות מעט, ליטפתי את פניו מעט והתקרבתי אליו וחשתי את חום גופו שהרגיע אותי .
״לילה טוב״
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
—— אני יודעת שהפרקים נהיו קצרים יותר והפרקים יותר משעמים, ממש מצטערת שזה ככה. אני עובדת על העונה השניה גם וזה ממש קרה לעלות לכם פרק כל יום, ממש מצטערת :/
