-פרק 24-

1.1K 95 148
                                    

נקודת מבט הארי

התעוררתי בחיוך, מצאתי את עצמי עוטף את גופו של לואי, הרגשתי את נשימותיו על צווארי. חייכתי לעצמי חיוך קטן ונפרדתי מלואי, קמתי מהמיטה והתקדמתי לארון, חיפשתי לעצמי משהו ללבוש.
לפני שהתחלתי לחפור בארון כדי למצוא בגדים להיום, שמעתי את הטלפון שלי מתפוצץ מהתראות בטוויטר.
״לעזאזל הארי תכבה את זה״ אמר לואי ושם את הכרית על פניו

התקדמתי לשידה שעליו היה מונח הטלפון, פתחתי את הטוויטר והכל היה מלא בזה שהיום ההופעה האחרונה שלנו. הרבה צייוצים ופוסטים באינסטגרם. נאנחתי וזרקתי את הטלפון על השידה וחזרתי לארון, מחפש לעצמי משהו ללבוש.
״פאק הארי ראית את הטוויטר? זה מטורף״ לואי אמר בקול שקט ועייף.
״ראיתי..״ מלמלתי לו בשקט ולבשתי את החולצה השחורה שמצאתי תוך כדי.
״קרה משהו?״ שאל והסתכל עליי
״לא״ אמרתי וסגרתי את הארון, מסתובב ומסתכל עליו,
שילבתי את ידיי בחיוך.
״אני קם״ אמר באנחה והוריד את השמיכה ממנו.

גלגלתי את עיניי בחיוך ויצאתי מהחדר, היום זה היום האחרון וההופעה האחרונה עם הבנים. זה מעביר בי מן צביטה בלב אבל גם מעודד אותי שאני אהיה יותר משוחרר בקרוב. הייתי בטוח שלואי יקח את היום הזה הרבה יותר קשה, כלומר הוא לא לוקח אותו קשה בכלל האמת. אני חושב שזה בגלל העובדה שהוא מתכוון לבזבז את כל הזמן שיכול על להיות עם אחיות שלו ואמא שלו. אני שמח שזו ההחלטה שלו ושיודע לנצל את הזמן נכון, האמת שרציתי לנצל את הזמן ללתקן את מה שהיה ביננו אבל אני מבין אותו וזה בסדר מבחנתי לחכות, אני חושב לפחות.

התקדמתי לחדר הגדול ושמעתי את נייל וליאם צוחקים,
״על מה צוחקים?״ צעקתי ונכנסתי לחדר
״כלום, אבל התעוררת, זה כבר טוב״ אמר ליאם בחיוך
״איפה לואי? הוא קם אני מקווה.״ הוסיף.
״הוא קם״ אמרתי והתקמדתי למקרר לקחת חלב לדגני בוקר.
״נו באמת נייל, החלב?״ הסתכלתי עליו בציפייה לקבל תשובה.
״בקערה שלי״ אמר תוך כדי שלקח כף מלאה בדגנים ואכל אותה.
״אם יש משהו שלא אתגעגע אליו זה לזה״ אמרתי ונייל פרץ בצחוק.

״בוקר״ מלמל לואי, נכנס לחדר הגדול עם פנים רדומות.
הוא התקדם לספה והתרסק עליה עם עיניים עצומות.
״באיזה השעה ההופעה?״ שאל בקול רדום.
״יש זמן, ב19:00״ אמר ליאם מסתכל על השעון.
״לעזאזל עכשיו רק 12:00, למה אני ער?״ אמר בכעס.
״להנות מהזמן שיש לנו ביחד, אידיוט״ אמר ליאם.
״איך להנות? אי אפשר לצאת, יתקפו אותנו בסלפי וחתימות״ אמר וקם מהספה, מתקדם אליי.
״נמצא משהו לעשות-״ בא לומר ליאם עד שראה את לואי מתקדם אליי ונותן נשיקה קטנה ללחי שלי תוך כדי שהלך למקרר המטבח.
״מה״ מלמלתי, אבל הוא התעלם ופתח את המקרר
״שוב אין חלב?״ אמר באנחה ולא שם לב שכולם מחכים לתשובה.

לא ידעתי מה זה היה אמור להיות ולמה פתאום הוא קרוב אליי, בדרך כלל הוא אפילו לא מדבר איתי בבוקר.

אהבה אסורה L.SWhere stories live. Discover now