אהבה אסורה L.S

-פרק 19-

נקודת מבט לואי

״לואי!״ אמר ומשך אותי לחיבוק.

ליבי פעם בחוזקה, יכולתי להרגיש את הלב שלי קופץ מהחזה שלי.
הרגשתי את מבטו של הארי עלינו, זה עוד רעיון של הארי? לעזאזל.

נייל חנק אותי בחיבוק שלו, התחלתי לעכל, והבנתי שאני מחובק עם נייל כרגע, אחד האנשים שאני הכי אוהב, אני חושב ששכחתי כמה התגעגעתי לנייל. עטפתי אותו לחיבוק עם זרועותיי והוא טפח על גבי עם ידו. העלתי חיוך קטן על פניי.

נייל התנתק מהחיבוק החם שלנו והסתכל עליי במבט תמים ושמח.
״הגעתי כי חשבתי אוליי נדבר? זה לא קרה הרבה זמן.״
״ב-ברור! זה נהדר נייל!״ אמרתי, זה רעיון של הארי ואני בטוח.
״מי אמר לך כתובת?״ שאלתי, אולי אוציא את זה ממנו.
״אולי ניתן לבן אדם להיכנס הביתה קודם?״ פרץ הארי אל תוך דברי, שכחתי לגמרי שהוא מאחורי ואנחנו אחרי ריב סוער.

נייל הכניס את עצמו לבית, מסתכל מסביב, הבחור הזה לא השתנה בכלל, מה הוא אוכל שהוא ככה? ניראלי כל דבר שיש.
הוא התקדם להארי וחיבק אותו, נראה שהארי לוחש משהו לאוזנו של נייל, נייל הניד בראשו, צמצם את גבותיו וישר הפנה את מבטו אליי.
ניראלי הארי סיפר לו.

״תתיישב בספה, אני אביא משהו לאכול.״ אמרתי, נייל התיישב בספה והתקמדתי למטבח, הארי הולך אחריי.

הוצאתי את הפיצה הקפואה מהמקרר וחיממתי אותה, מזגתי כמה כוסות שתייה, שתי כוסות שתיה ליתר דיוק. לפתע ידו של הארי תופסת אחת מהכוסות, הוא שותה אותה בכמה לגימות בודדות ומניח אותה מולי באגרסביות.

״שמח שמזגת לי גם, מתחשב מצדך.״ אמר והתכוון ללכת לנייל.
״לך תזדיין הארי.״ אמרתי והעפתי את הכוס שלו שהייתה מולי לרצפה.
״אתה אידיוט.״ מלמל לי וישר יצא מהטבח.

הוא מחליט להחזיר את המשחקים המזדיינים האלה? הוא נראה כועס? על מה הוא כועס? אני מרגיש את הדם רותח ומבעבע בכל גופי.
הוא זה שאשם! לא אני! התקדמתי לתנור, מוציא את הפיצה המזויינת הזו, שם אותה על מגש ולוקח שתיי כוסות שתייה, מרים את הכוס הריקה של הארי מהרצפה ולוקח אותה איתי.

עברתי לספה, הנחתי את הפיצה על השולחן הקטן ממול, מגיש לנייל את השתייה שלו. ואת שלי משאיר בידי.
״פיצה!״ צעק נייל והושיט את ידו אל המשולש הראשון.
״זה שלך.״ הגשתי לנייל את השתייה.
״וזה, שלך.״ מלמלתי בצורה מזלזלת, והנחתי בעצבים את הכוס הריקה שלו שזרק לפני על השולחן, שיהנה.

הוא גלגל את עיניו אליי, התיישבתי והבחנתי בנייל שלועס ומסתכל על שנינו במבט מבולבל ביותר. הוא סיים את המשולש הפיצה שלו, ושקט מלא את החדר, נייל ממשיך להסתכל על שנינו במבט מבולבל ועיניו של הארי חודרות אל שלי.

״אז..תעדכנו אותי, מה קורה בקריירה שלכם?״ שאל לפתע.
״אני בדיוק כותב אלבום!״ הערתי בהתרגשות, מה שלא נכון, אני כמעט חודשיים לא כותב כלום. אבל אם עוברת עליי תקופה מסויימת, אני כותב בקלות.
״נהדר, אני בדיוק כותב שיר.״ אמר.
״וואו, איך הוא נקרא?״ חקרתי אותו.
״Black and White״ אמר בהתרגשות.
״אני חייב לשמוע שירים שלך, זה נשמע מעולה נייל.״ אמרתי.
״התגעגעתי אלייך לואי, לא אשקר.״ אמר וגרם להתלהבות לתקוף אותי.
״גם אני!״ אמרתי לו.
״ומה איתך הארי?״ שאל לפתע וגרם לי להתרכז בהארי.
״בסדר, אתה יודע, אנחנו מדברים כמעט כל יום.״ אמר, גורם לי מעט לקנא, אני גם רוצה לדבר עם נייל ככה סתם.