״מציאות אחרת״

פרק 18- סמים, סקס וכסף

***נקודת מבט ריי***
׳כן אחי, עוד שתי קופסאות׳
׳אז סבבה, ניפגש בשתיים עשרה וחצי בלילה.׳
׳איפה?׳ ׳בספסל שלנו.׳
יש ביקוש לחומר שמכרתי לגינגי אתמול בלילה. אני לאט לאט מתקרב ליציאה מפה. התכופפתי לתיק שמונח מתחת למיטה שלי. שלפתי את האקדח שיש לי ושמתי אותו במכנסיי וכיסיתי אותו בקפוצון הלבן שלבשתי. לקחתי את האוזניות שלי נעצתי אותם באוזני ושמתי לי רוק כבד והתקדמתי ליציאה מהחדר. התופים הגיטרה, הקול של הזמר הכל מתנגן אצלי באוזן. פתחתי את הדלת של החדר וראיתי את דון ואשטון עומדים בחוץ, פרצופו של אשטון לא נראה שמח. הנה משהו שאני אוהב. ״חתיכת בן זונה!״ אשטון תפס בחולצתי הכניס אותי פנימה לחדר והצמיד את גופי לקיר. תאמת? שזה היה מצחיק. ״אתה נגעת בחברה שלי?!״ הוא צעק לכיווני ואני הוצאתי את האוזניות שלי מאוזני והשלכתי את הטלפון והאוזניות שמחוברות אליי למיטה שלי.

״תקשיב באמת, לא עשית לי כלום כל השהות שלי פה, אם אתה עדיין רוצה להיות אצלי בגבול הבסדר כדי שתוריד ממני את הידיים אחי.״ הודעתי לו בקול גברי, אולי עוד יש לו סיכוי להתחרט? ״ריי בבקשה..״ קולה המתחנן של הקטנטונת נשמע ברקע אבל לא נתן לי שום משמעות להפסיק. לא באתי לפה לטלנובלה, זה ממש גם לא מעניין אותי מה שהולך ביניהם. ״מי אתה חושב שאתה? חתיכת אפס! שאתה תיגע בחברה שלי ואני אשתוק?!״ הוא לחץ את גופי על הקיר עוד יותר. באמת שרציתי להישאר רגוע, אבל האמת שבאלי להראות לדביל הזה מה אני שווה ושלא כדאי לו להתעסק איתי. ״עכשיו תקשיב לי טוב״ שלפתי את האקדח שלי ממכנסי והצמדתי לו את זה לבטן. ידיה של הקטנטונת כיסו את פיה בבהלה ודמעות התחילו לצאת מעיניה. אשטון שעדיין תפס בי גם כן פרצופו מעצבני הפך למובהל. בואו נגיד שהוא לא ציפה לזה...

״עוד פעם אחת אתה נוגע בי או מתקרב אליי אני לא אסתפק לדפוק לך כדור בבטן אלה בין העיניים שמעת?!״ דחפתי אותו לאחור והוא היה מוטח על רצפת החדר. דון התכופפה אליו והרימה את ראשו. היא מובהלת הקטנה רואים את זה שהיא לא הוציאה מילה מפיה. התקרבתי אליו ונתתי לו אגרוף בפרצופו ותפסתי בראשו כך שהסתכל עליי ויבין את המסר שאגיד לו עכשיו ״אתה לא יודע אם מי הסתבכת, ואם באלך עד סוף השהות שלי לשרוד כדאי לך להתרחק ממני״ דפקתי את ראשו ברצפה ״ואם אשמע שאתה או החברה הבלונדינית שלך פתחתם את הפה על מה שקרה כאן אדאג לכם לעתיד טיפה יותר שחור ממה שאתם רוצים..״ גיחכתי לקחתי את הטלפון שלי ויצאתי מהחדר.

***נקודת מבט דון***
הייתי חסרת מילים ממה שקרה כאן באמת. כל כך כאב לי על אשטון. שראיתי את ריי ככה כל כך פחדתי. מי זה?! לעזאזל לא משנה כמה שאנסה לגלות אני לא אצליח ובגללי גם אשטון מסובך איתו. ״מה זה?״ ניק נכנס לחדרו וראה את ניק מוטח על הרצפה ואני מחזיקה בו. ״דון מה קרה?!״ ״הוא.... נתקע בשולחן...״ תפסיקי לגמגם סתומה! ״ונפל על הרצפה״ ״אז למה יש לו פנס מסביב לעין?״ ״כי הוא... נפל על... העין״ נלחצתי, פחדתי יותר, אני לא יודעת מה לעשות! ״טוב למה אתה שואל מלא שאלות פשוט תעזור לו לקום.״ נעמדתי על רגליי וניק הרים את אשטון לישיבה והוא נשען על המיטה. ״אש, אחי אתה בסדר?״ ניק ניסה לדבר איתו. ״כן הכל בסדר.״ הגשתי לו כוס מים. הוא לגם ממנה ונראה שהוא מתאושש.