״מציאות אחרת״

פרק 25- דמות ראשית

***אחרי שבועיים***

״הסרט הזה מסמן לנו ש״ ״מה זאת אומרת לא ראית אותו שבועיים?״ סברינה לחשה ״כמו שזה נשמע.״ החזרתי לה בלחישה והמשכתי להסתכל על המורה שממשיכה לדבר על הסצנה מהסרט שראינו עד לפני חמש דקות. ״הדמות הבולטת ביותר היא״ ״אבל הוא בקמפוס לא?״ סברינה התחילה להעיק עליי עם כל השאלות שלה. ״הוא כן, בעצם לא יודעת אני לא רואה אותו. רוב הזמן אני בשיעורים או בחדר לומדת.״ סברינה לקחה את העיפרון שבידה והתחילה לשחק איתו ״למה? הוא פגע בך?״ ״זה לא כמו שזה נרא...״ ״סברינה כגן!״ המורה עצרה את השיחה ביני לבין סברינה בצעקה ״הקשבתי כל הזמן המורה..״ סברינה ענתה לה ״מי הגיבור של הסצנה שראינו?״ המורה שאלה את סברינה שאלה מתקילה, היא לא ידעה את התשובה ראו את זה על פנייה. ״ארתור.״ עניתי במקומה, ואנחת הקלה יצא מפיה ״הרגילו את ארתור להאמין במשהו ואז הוא פגש את זקן הכפר שגרם לחוט המחשבה שלו להאמין במשהו אחר לגמרי. במקום ללכת עם משפחתו וחבריו ארתור העדיף ללכת נגדם, נגד כל מה שהוא מאמין.״ כל הכיתה הייתה בשקט והקשיבה לי, וכך גם המורה ״וזה הצליח לו?״ ״ארתור הרגיש שהוא ניצח את עצמו.״ סברינה השלימה אותי.

קפצתי למים הקרים של הבריכה ונשענתי על הקיר ליד סברינה, ״בגלל זה את לא הולכת עם ריי.״ עיניה של סברינה נלכדו על חבורת נערים ״על מה את מדברת?״ היא הביטה בי ״העדפת ללכת עם מה שאמא שלך מאמינה ולא עם התחושות שלך.״ סברינה התרוממה מהבריכה והתיישבה על הקיר. ״אני חושבת שהיית צריכה ללכת על זה, לא משנה מה הסכנות, אחרי הכל זה החיים שלך ואת מכתיבה את הגורל של עצמך.״ סברינה לקחה את המגבת הלבנה שלה ספגה את גופה מכל המים ורצה לחבורת בנים שהסתכלה עלייהם מקודם. לפעמים באלי להיות כמוה.

״רוי הוא כל מה שליבי מעולם לא רצתה בגבר. יפה מדי, מוצלח מדי, שחצן מדי ולא אמין. אבל ככל שהזמן עובר והשניים מתקרבים ליבי מגלה שאסור להאמין למה שרואים...״ ריי התיישב לידי על ספת הבריכה והכניס את רגליו למים. בידו מוחזק הספר שהכי אהבתי מהספרייה והצעתי לו לקרוא. הוא קרא לי את הפיסקה שאני הכי אוהבת בסיפור. הסיפור מראה שהקליפה של הבן אדם לא משקיפה מה הוא באמת. ״ליבי הזאת, יודעת מה היא רוצה.״ חייכתי לעצמי והרמתי את עיני לריי הדמות היפה הזאת משגעת את ראשי. ״מה אתה רוצה ריי?״ שאלתי אותו. הוא הסיט את מבטו אליי, פעם פחדנו להסתכל אחד לשני בעיניים, עכשיו? רק מתי שאני מסתכלת לו בעיניים אני רואה את האמת. ״עוד הזדמנות?״ הסתכלתי על כל הסטודנטים בקמפוס. כולם נראים כל כך נורמליים. משחקים במרגשים, שוחים בבריכה, נהנים. אני מביטה בריי שיושב לידי, ובוהה בספר שבידו, גם ליבי הדמות בסיפור הכירה את אהוב ליבה שהיה שונה ממנה לגמרי, בעצם הם הגיעו מעולמות שונים. בהתחלה היא שפטה אותו ואז הכירה אותו לעומק, אולי זה גם מה שאני צריכה לעשןת?