״מציאות אחרת״

פרק 21- יש לנו זמן

נכנסתי לרחבה של הקמפוס ובאתי להתקדם למגורים. ברגע שבאתי להיכנס למתחם שמעתי שריקה וידעתי שזה ריי. ראיתי שהוא נמצא במתחם של הבריכה. שהתקרבתי לשם ראיתי אותו מחזיק בקבוק ויסקי בידו. ״בלונדי!״ הוא צעק לאוויר שנכנסתי ״שקט אדיוט! אתה רוצה להעיר את כל הקמפוס?!״ התקדמתי אליו בשקט. ריי תפס אותי במותני והתקרב לאוזני ״למה לקח לך כל כך הרבה זמן להגיע?״ עלה על פניו חיוך שובבני ולא רציתי שהוא יוריד את ידיו ממותני. ״הייתי אצל אשטון.״ ריי עזב את גופי והתרחק ממני ״מה אתה רוצה ממני?״ שאלתי אותו. ״את יכולה לחזור לחבר של קטנטונת.״ הוא אמר בקול גברי ונפגע. ״בשביל מה קראת לי לפה?״ ״בשביל מה באת?״ ״דאגתי לך.״ ״את אמורה להיות עם החבר הקטן והמתחשב שלך.״ הוא זרק את הבקבוק של המשקה החריף שהיה בידיו ארצה.

״נו באמת ריי.״ התכופפתי לאסוף את השברים שהיו על ספת הבריכה. ״עזבי את זה דון.״ ריי התערב ודחף את ידי והזכוכית חתכה את כף ידי. ״נו, לכל הרוחות!״ זה כאב. ריי תפס בידי הנוטפת דם. הבטנו בעיניים אחד של השני, אף אחד מאיתנו לא יודע באמת מה אנחנו עושים פה באמצע הלילה ביחד. ״בואי איתי.״ אני וריי עלינו בזריזות למגורים ״ניק אצלך בחדר אבל..״ לחשתי לו באוזן ״הוא לא.״ נכנסנו לחדר שלו שהיה ריק מאיש. ״איפה הוא?״ ״אני אתן לך לגלות את זה מחר בבוקר.״ ריי לקח מטלית יבשה והרטיב אותה בכיור אני חכיתי לו על מיטתו. הוא בא והתיישב לידי תפס את ידי והתחיל ללחוץ עם המטלית על הפצע שלי.

״אני מצטער על מה שקרה.״ שתקתי, הוא הביט בי אבל אני הסטתי את ראשי ״אמממ״ חשבתי על מה אני רוצה להגיד לו ולא עלה לי כלום לראשי. ״תראה, אם אתה לא יוצא עם בחורה, אם זה מה שאתה בוחר... אז אני לא יעצור בעדך.״ ריי שתק. הוא לא הגיב ולא אמר כלום. ״לא נראה לי שככה אני מרגיש כבר.״ הסתכלתי עליו, הוא הביט בעיני ״אני מבולבל״ ״אני חושבת ששנינו לא יודעים כלום.״ התנשמתי. היה לי חם. הרגשתי כיאלו אני מאבדת כל הגיון.

מצחינו נשקו זה לזו. שנינו רצינו את זה ואז זה קרה שפתינו נפגשו בפעם השלישית. ונשבעת שזאת הייתה הנשיקה הכי כיפית שהייתה לי. ריי לאט לאט השכיב אותי על מיטתו. שהנשיקה לא נפסקת וגם לא רציתי שהיא תיפסק. הרגשתי שכל גופי בוער, בקטע טוב. לא רציתי שזה יגמר. ריי פשט את חולצתו ממנו, הגוף, הקעקועים הכל נגלה לפניי, וזה הרגיש הכי בטוח בעולם. הנשיקה המשיכה בלהט, עד שריי ירד לצווארי והמשיך לענג אותי בכל טוב. הוא הביט בעיני, ראה שהכל בסדר איתי והרים טיפה את חולצתי, והרטיב את בטני בנשיקות ליד הפופיק שלי. בזמן שאני נהנת הוא גם הביט בי לראות שאני בסדר. ידי מנעה ממנו להוריד את מכנס הבד השורט שלי. אולי מפחד. אף אחד בחיים לא נגע שם. גם לא אשטון.

״את לא צריכה להסתיר דברים. לא ממני.״ הוא אמר בקול חם וחלש, ידי עלתה למעלה לאט לאט והוא הוריד את מכנסיי ממני. נשמתי נהייתה עדוקה, פחדתי, התרגשתי והרגשתי מוזר. לשונו פגשה באיבר מיני, דגדוג קטן, הבטן שלי התהפכה. רציתי לצעוק אבל לא יצא כלום. פחד משתק וכיף ביחד, תחושה אחרת שלא הרגשתי מעולם. ריי סיים את מהלכו שם למטה ועלה חזרה לשפתיי ״הכל בסדר קטנטונת?״ הנהנתי בראשי, ״הכל טוב.״ ריי נשכב לידי ״למה הפסקת?״ הוא חייך וגיחך ״יש לנו זמן.״ הוא נשק ללחי שלי.