״מציאות אחרת״

פרק 20- ערב רומנטי

סיימתי את השיעורים שלי להיום. ועוד פעם לא ראיתי את ריי כל היום. במקום לשבת פה וללמוד ואולי לתקן את החיים שלו הוא מבזבז אותם בעישון יתר של סיגריות. אדיוט. ״את באה לאגם היום בערב?״ סברינה הצטרפה להליכה שלי לקפיטריה ״לא, אני ואשטון היום ביחד בערב.״ ״חגגתם על זה שיש לך חדר ריק היום אה?״ חייכתי וצחקתי ״אולי.״ אמרתי בקול משועשע. ״רוצה עם הפטריות?״ סברינה שאלה והצביעה על מגש הפיצה ״לא האמת באלי המבורגר״ אני וסברינה העמסנו את מגשי האוכל שלנו והתיישבנו בשולחן.

״אני גאה בך.״ סאן אמרה ולעסה במרץ את הפיצה שלה ״על מה?״ שאלתי אותה ״על זה שהחלטת לקחת את עצמך בידיים ובחרת באשטון.״ כן, רק שהיא לא כל כך יודעת מה שקרה לפני יומיים בים... ״אז מה אתם עושים היום בערב?״ ״סתם,״ חשבתי על זה כמה דקות בזמן שלעסתי את ההמבורגר ״האמת שאני בכלל לא יודעת.״ סיימתי את משפטי והרמתי את כפתי בחוסר ידיעה. ״טוב לי יש שיעור עכשיו, סיימת את המערכת?״ סברינה שאלה אותי וקמה מהשולחן ״לא סיימתי.״ אמרתי לה ״טוב נתראה.״ היא נשקה ללחי שלי והלכה מהקפיטריה.

״לא נכון, אתה זה שניגנת בגיטרה אתה לא זוכר?״ אמרתי בצחקוק לאשטון ״ניגנתי... הייתי שיכור סתם עשיתי קולות על הגיטרה...״ הוא אמר לי בחיוך מושפל. ״כן זה היה יום מצחיק במיוחד״ ״סיום תיכון שלנו, איך זה לא יהיה מיוחד.״ אשטון נשק לשפתיי. ביומיים האחרונים הייתי עם אשטון הרבה. אולי בגלל האשמה שקרה בים. ולמזלי גם הוא לא יודע מזה. ״טוב מה עושים?״ שאלתי אותו בהתלהבות ״יש משהו באגם היום... אם באלך״ ״למה לא?״ עניתי לו בחיוך ונשקתי לשפתיו ״ממתי באלך ללכת לשם?״ אשטון שאל המום ״לא כזה אכפת לי, אני יודעת שגם סברינה שם.״ התרוממתי מהמיטה והתחלתי לפתוח את הארון לחפש לי מה ללבוש.

אני ואשטון הלכנו יד ביד בדרך לאגם ״שמח שבאת איתי.״ אשטון חייך אליי ועצר את ההליכה שלנו ״גם אני אהוב שלי.״ ״את יודעת אמא שלך דיברה איתי היום״ לא הייתי מופתעת. אמא שלי מדברת עם אשטון יוצר ממה שהיא מדברת איתי. ״באמת, על מה ?״ שאלתי והמשכנו בדרכינו לאגם ״היא סגרה לנו דירה באנגליה.״ ״היא מה?״ שאלתי המומה ממה שהוא סיפר לי ״את יודעת עוד חודשיים אנחנו מסיימים פה.״ ״כן אבל אני... לא..״ ״מה?״ אשטון ניסע להבין מה שיצא לי מפה. אבל כל מה שיצא לי היה אוצר מילים לא ברור. ״את לא רוצה לטוס?״ ״אני רוצה.. כן.״ אמרתי בקול חלש. רציתי להגיד לו שאני צריכה לחשוב על כל זה. אבל אני פחדנית ולא יודעת לעמוד על שלי כמובן.

״הנה הזוג המלכותי!״ דילן חבר של אשטון צעק לנו שהגענו. היו שם בערך כחמש מאות סטודנטים באוויר טובה מאוד. ״הנה רואה שהוא כבר שתוי.״ אשטון צחק והתיישב ליד חבריו ״רוצים?״ ניק הצביעה על הבקבוק האלכוהולי שמונח לידם. ״אני כן״ אשטון קפץ ״אני לא תודה.״ סירבתי בנימוס. ״את פה!״ סברינה השיכורה עד מאוד חשוב לציין באה מאחורי. התרוממתי אלייה. ״מה זה סאן? למה העיניים שלך אדומות?״ ראיתי הרבה השפעות של אלכוהול. במיוחד שאת היחידה שסאחית בכל מסיבה שהיית אי פעם בחיים שלך. אחד ההשפעות של אלכוהול זה ממש לא עיניים אדומות. ״בואי רגע.״ תפסתי את ידה של סברינה עצבנית ולקחתי אותה הצידה. ״אאוץ נו דון זה כואב שחררי.״ סברינה התעצבנה עליי ושיחררה את ידה ממני. ״לא רק שתית. מה עשית?!״ לחשתי לה עצבנית שאף אחד לא ישמע אותנו. ״כלום..״ היא אמרה בקול תמים אבל ישר עלה לה חיוך תחמני על הפנים.