This summer - larry stylinson

פרק 17

אני שונאת את הפרק הזה כתבתי אותו מהר כי השעה 2 וחצי בלילה ואני צריכה לקום בשבעעעע אז סליחה אם יש טעויות או קטעים מוזרים כזהה
ותצביעו פליז אני ממש רוצה שהפאנפיק יקבל יותר הערכה אני ממש משקיעה בו :/

דרך אגב שכחתי לאמר חודש גאווה שמח לכולםםםםם🏳️‍🌈🏳️‍🌈🏳️‍🌈

נקודת מבט - הארי

נשארתי שם. שכוב על הדשא , כל גופי רועד ופצוע.
הרגשתי חסר אונים.
למה הוא עשה את זה? ה-הוא הבטיח לי שהוא לא יפגע בי. הוא פגע. הוא שיקר.
אסור היה לי לבטוח בו.. אני חשבתי שהוא שונה , שהוא השתנה , שהוא כבר לא אותו בן אדם יותר.. טעיתי.
״לעזעזאל הארי!״ שמעתי את קולו של נייל קורא מכניסת הבניין , מתחיל להתקדם במהירות לכיווני ביחד עם ליאם וזאין.
״צ-צילמו את מה שקרה אה.. שלחו את זה במלא קבוצות , אני מצטער..״ ליאם אמר , מביט בי ובחבלות על פניי בדאגה .
״הבן זונה הזה!!״ נייל אמר , פניו האדימו , יכלתי לראות דמעות עומדות בקצה עיניו.
״נ-נייל..״ מלמלתי בנסיון לפנות אליו , לא יכלתי , הכאב גבר עליי .
״א-אני מצטער. הייתי צריך לשמור עליך ו-פאק...״ נייל אמר בזמן שהעביר יד בשיערו , דמעה נזלה במורד לחייו.
״זה לא א-אשמתך נייל.. זה אני.. סמכתי עליו..״ אמרתי לו , משתנק בכאב כשעשיתי תנועה חדה בנסיון לשבת על הקרקע.
״הוא חתיכת זין הארי.. לא מגיע לו אותך.״ זאין אמר , על פניו היו רחמים , אני כל כך שונא שמרחמים עליי אבל לא הייתי במצב של לעשות משהו בלבד לנסות להתעלם מהכאב שבי , פיזית ונפשית.
הוא שבר אותי. הוא הראשון שנתתי לו את הלב שלי , שנפתחתי אליו , שאהבתי. כן , אהבתי אותו.
אף פעם לא היה לי את האומץ להגיד לו את זה במילים.
אבל אהבתי אותו.
והוא הרס אותי.
״אני הולך אליו פאקינג עכש-״
״ב-בבקשה.. נייל , אל תעשה כלום.״ קטעתי אותו , מנגב את דמעותיי .
״לקרוא לסיימון או-״
״לא- בבקשה , אל תעשו כלום פשוט.. תעזרו לי להגיע לחדר..״ קטעתי את ליאם והם עזרו לי לקום מהקרקע

נשכבתי במיטתי , נייל ישב לייד המיטה , מחטא את הפצעים שלי בזמן שליאם וזאין היו במטבח , מכינים ארוחת ערב.
דפיקות בדלת נשמעו וליאם התקדם לכיוון הדלת .
בפתחה היה נער עם שיער שחור ועיניים כחולות , הוא היה גבוה , קו הלסת שלו היה מחודד וגופו היה נראה מפותח.
היו לו מזוודות ביד שגרמו לי ולבנים להסתכל עליו בשאלה.
״היי אה.. אני כריס , אני חדש פה , זה החדר שאני אמור לעבור אליו לפי מה שהבנתי לא?״ הנער המחוטב אמר בחיוך.
״הו היי , כן , לא היית אמור לבוא מחר?״ ליאם שאל.
״כן החלטתי להקדי-״
״טוב זה לא פאקינג זמן טוב עכשיו.״ נייל קטע את כריס בכעס , ממשיך לחטאות את הפצעים היבשים שעל גופי.
״סליחה אה.. אני אלך-״
״לא זה.. זה בסדר.״ קטעתי את כריס בחיוך , הוא העיף את מבטו אליי וחייך בחזרה , נכנס לחדר , מניח את מזוודו בצד השידה ועלה על מיטתו שהייתה מולי והפנה את גופו אל כיווני.
זאין הלך לחדרו , ליאם איתו מלווה אותו.
״אז.. אפשר לשאול מה קרה?״ כריס שאל בסקרנות שהבחין בחבלות שעל גופי.
״לא. וזה לא עניינך.״ נייל אמר , לא טורח להביט בו.
״נייל..״ גלגלתי את עיניי אליו , הוא מתכוון להיות ככה לכל בן אדם חדש שאפגוש ?
״לעזעזאל.. נגמר לי החומר חיטוי..״ נייל מלמל בעצבנות ויצא מהחדר , לבית מרקחת אני מניח?
״מה הסיפור שלו?״ כריס שאל במבט משועשע לאחר שנייל עזב , מתיישב על הקצה השני של מיטתי , נרתעתי קצת מהמעשה החד אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי.
״הוא קצת יותר מידיי מגונן עליי, לא רוצה שיפגעו בי אני מניח..״ השבתי.
אני מעריך את נייל שהוא דואג לי ככה , באמת , זה לא מובן מאליו. אבל אני חושב שהוא צריך לתת לי גם אפשרות לסמוך על אנשים לבד .. נכון , סמכתי על לואי , פישלתי , אבל זו הייתה טעות.. היא לא תקרה יותר.
״זה קשור לפצעים שיש על כל הגוף שלך?״ כריס שאל , רק אז הבחנתי שאני חסר חולצה.
״כן אה.. זה מהאקס שלי..״ אמרתי , לא היססתי הפעם , אני לא מתכוון להתבייש בנטייה שלי.
״הו- אה.. אני מצטער.. שמעתי על זוגיות כאלה , זה נוראי..״
״זה לא בידיוק ככה.. ה-הוא לא היה מכה אותי קבוע או משהו.. הוא לא רצה שידעו שאנחנו ביחד אז הוא פשוט..״ עצרתי ונאנחתי , הוא כבר מבין.
״זה עצוב, בן אדם לא אמור להתבייש בזוגיות שלו. במיוחד לא שהוא ניראה כמוך..״ הוא מלמל את השורה האחרונה ובחן אותי , הרגשתי את לחיי מתחממות , ה-הוא אמר מה שאני חושב שהוא אמר?
״אז.. איך קוראים לך בעצם? עדיין לא אמרת לי.״ הוא אמר בחיוך , רואה שהוא מהסס להתקרב קצת , נתתי לו אישור ממבטי ונראה שהבין , הוא התיישב קרוב אליי.
״הארי״ אמרתי בחיוך.
״ובן כמה אתה?״ כריס שאל בקול שקט וצרוד , מחזיר חיוך.
״15״
״הו קול , אני 16.״ כריס אמר.
שנינו ישבנו במיטתי , מסתכלים אחד על השני , ומחייכים.
כריס ניראה בחור נחמד , אני מקווה שנסתדר. בינתיים הולך לא רע!