פרק 19

509 55 34
                                    

מי שמצביע מקבל חיבוק וירטואלי..... 3>




נקודת מבט - הארי





״אתה ניראה מדהים הארי..״ כריס מלמל בחיוך בזמן שנכנסנו למונית שלוקחת אותנו למסעדה.
הנהנתי במבוכה לאות תודה וחיבקתי אותו חיבוק קצר , אני לא מרגיש בנוח איתו כמו לואי .. עדין לא , אני חייב להרגיל את עצמי לחבב אותו . רק ככה אני אוכל לשכוח מלואי.
כל הנסיעה כריס החמיא לי ועל המראה שלי , הרגשתי דיי לא בנוח- לא שהוא עשה משהו לא בסדר, כמובן. זה פשוט ש.. מאז מה שקרה אצל לואי עם חבר שלו אני קצת מרגיש שונה בקרבה רומנטית עם אחרים.
למרות ש..עם לואי אני כן הרגשתי בנוח- לא. אני צריך להוציא אותו מהמוח שלי.
ה-הוא התנהג אליי מגעיל ו.. אני בדייט עכשיו עם בחור אחר.
יצאנו מהמכונית ונכנסנו למסעדה ענקית , היא ניראתה מאוד .. מפוארת? זו בטח מסעדה כזו לעשירים אני מניח .
״וואו- זה..״
״יפה פה נכון?״ כריס המשיך אותי בחיוך ואני הנהנתי , מרותק למראה היפה של המקום. התיישבנו לייד שולחן וכריס קרא למלצר .
כשהמלצר הגיע לשולחן שלנו לקחת הזמנה כריס והוא לא הפסיקו לדבר ולצחוק ביחד , אני מניח שהם מכירים.
״אני אקח פסטה עגבניות , ואתה?״ כריס פנה אליי בחיוך. ״אה.. אני אקח כמוהו.״ אמרתי בחיוך מובך.
״אז הארי.. היו לך עוד בני זוג לפניי לואי?״ כריס שאל בסקרנות וחשתי דקירה קטנה מבפנים. הוא היה חייב להזכיר את השם שלו עכשיו?
״ל-לא..״ אמרתי , מנסה לייצב את קולי.
״אז אף פעם לא עשית משהו יותר מנשיקה?״ הוא אמר והרגשתי את ליבי נוחת ואת לחיי מסמיקות מבושה.
״ס-סליחה- זה לא לעניין לשאול אה.. מצטער..״ הוא מיהר לאמר ואני הנהנתי במבט מושפל , מעיף את מבטי חזרה למעלה בזמן שהמלצר מביא לנו את האוכל.
״אז מה אתה אוהב לעשות?״ כריס שאל, מנסה לפתח שיחה.
״מלא דברים.. בעיקר לרקוד.״ אמרתי בחיוך.
״לרקוד?״ הוא שאל בגיכוך , מ-מה מצחיק?
הוא השתתק שראה את פניי הרציניות , לא אשקר שנפגעתי.
״הו אה.. זה.. נחמד, אני מניח.״ הו מלמל וחזר לאכול מהפסטה.
״מה מצחיק..?״
״מה? כלום אה.. זה פשוט ש.. לא יודע, ציפיתי שתגיד משהו כמו.. כדורגל או משהו כזה.. אתה יודע, דברים של בנים.״ הוא אמר ולקח עוד ביס.
מה זאת אומרת דברים של בנים? אני לא חושב שיש דבר כזה שנקרא דברים של בנים או של בנות, כל אחד עושה את מה שהוא מתחבר אליו.
אני בן, ואני יודע שאני בן, ואם אני אוהב לפעמים לשים חצאית או לרקוד אז.. א-אני אעשה את זה.

שאר הדייט היה.. נ-נחמד אני מניח, סיפרתי לו כמה דברים והוא הקשיב לי.. זה כבר סימן טוב אני חושב?
נכנסנו לחדר , הוא היה ריק אז אני מניח שליאם ונייל בקפטירייה בארוחת ערב, למרות שהשעה הייתה עשר בלילה.
״אני חושב שאני אלך ליש-״ אמרתי בעייפות אך כריס קטע אותי בפתאומיות בנשיקה. הוא הצמיד את שפתיו אל שלי , שפתיו היו מחוספסות ודקיקות, בניגוד לשל לואי שהיו חמימות ועבות . הוא הזיז את שפתיו כנגד שלי וליטף את לחיי . ההרגשה הייתה מוזרה. זה לא הרגיש כמו הנשיקות שלי ושל לואי , הן היו משמעותיות ומלאות בחיבה , שהרגישה אמיתית . שפתיו של כריס כנגד שלי זזו ביחד באיטיות , טיפה היססתי בהתחלה אבל זרמתי עם זה . אני הבנתי , אם אני רוצה לשכוח מלואי אני חייב לנסות את זה עם כריס.. ה-הוא לא כזה נורא.. כלומר, הוא מחמיא לי תמיד ואני מרגיש שהוא מחבב אותי אז.. למה שאני לא אנסה?
התנתקנו מהנשיקה והלם זרם בגופי , באמת נישקתי אותו עכשיו? א-אני לא יכול.. אני עדיין.. אוהב את לואי..
א-אבל אני חייב. אני חייב לנסות לפחות. רק ככה אני אשכח מלואי.
״אה.. אני- זאת אומרת- אה-״
״לילה טוב הארי.״ כריס קטע אותי בחיוך , נשכב ליידי במיטה ונצמד אל גופי.



נקודת מבט - לואי


קמתי בבוקר עם תחושה נוראית , כל המצב הזה ביכלל נוראי.
אני רוצה את הארי. אני רוצה להרדם לצידו ולכרבל אותו, אני רוצה לקום איתו בבוקר ולשמוע את הקול הצרוד שלו אומר לי בוקר טוב, אני רוצה להרגיש את השפתיים שלו שוב.
אף פעם לא חשבתי שאני אקשר אל מישהו ככה.. שמישהו באמת יכנס לי ללב כמו שהוא נכנס. ועוד אל גבר.. זה דיי מדהים השינוי שעשיתי הקיץ הזה , הוא עזר לי לגלות על עצמי דברים חדשים.
אם מישהו היה אומר לאני של לפני שנה שאני הולך להתאהב בנער בן 15... הייתי צוחק לו בפרצוף.
אבל עכשיו , זה קרה .
כשקמתי לשירותים הם היו תפוסים , לעזעזאל , הם חייבים להפסיק להיות שם שעות בבוקר . הם יודעים שיש לי שלפוחית רגיזה! דפקתי בדלת מספר פעמים.
״אה?״ שמעתי את קולו של טיילר ממלמל בעייפות מתוך השירותים, אני מניח שהוא הרגע קם כמוני.
״טיילר יבן זונה צא כבר!״ אמרתי בנזיפה.
הוא לא ענה , כבר שתי דקות שהוא בפנים ואני מתאפק כל כך. לעזעזאל! אני אלך לשירותים הציבוריים של המקום.

רצתי לכיוון השירותים אך הרגשתי שנתקעתי במישהו , הסתובבתי אל הבחור , הופתעתי לגלות שזה הבחור שהיה עם הארי לפניי יומיים בחדר.. לעזעזאל. דווקא בו נתקעתי?!
התכוונתי להמשיך ללכת אך הוא עצר אותי.
״אתה לואי, נכון?״
״מה אכפת לך?״ גלגלתי את עיניי אליו.
״תאמת שלא אכפת לי, רק רציתי להגיד שהנסיכה שלך לא רעה ביכלל.. למען האמת , הוא לא כבר ממש הנסיכה של-״
״מה אתה פאקינג רוצה..״ מלמלתי בכעס, אגרופיי היו מכווצים והרגשתי את פניי מתחממות. ולמה הוא מתכוון ב׳לא רעה ביכלל׳ ? אני לא מבין, שיעזוב אותי.
״לא כלום פשוט.. הוא חיה במיטה שתדע לך.״ הוא אמר בחיוך ובחן את מבטי. ליבי נחת והרגשתי את נשמתי נתקעת בגרוני. ה-הוא נתן למזדיין הזה לגעת בו?! אין מצב! הארי ב-בחיים לא יתן את הביתולין שלו למישהו כמוהו.. ה-הוא משקר. זה לא נכון. הארי לא יעשה את זה.
״א-אתה משקר-״
״הוא מרגיש מצויין.. הגניחות הצרודות שלו מד-״ קטעתי אותו באגרופי שפגש את לחייו, מפיל אותו על הרצפה, עולה מעליו וממשיך להכות אותו ולבעוט בכל חלק מגופו.
״בן זונה!״ צווחתי והמשכתי להכות אותו , הוא הפך אותנו והטיח את אגרופו כנגד בטני , השתנקתי בכאב אך מיהרתי להוריד אותו ממני , עברנו למצב של עמידה, דחפתי אותו כנגד הקיר והטחתי את ברכי בין רגליו והוא השתנק בכאב, הכתי אותו בשפה ולא הרפתי.
״לואי! תעזוב אותו!״ שמעתי קולו הצרוד והנמוך של הארי קורא לי מקצה המזדרון , מתקדם אלינו ומחזיק את הבחור שהכתי. לעזעזאל . הוא בטח חושב שאני משוגע או משהו.
״מה יש לך?!״ הארי צווח ומבטו היה נסער.
״מה יש לי?! מה יש פאקינג לך הארי?! אתה נתת את הבתולין שלך למזדיין הזה?! אתה לא מ-״ ״מ-מה? אני לא.. אנחנו לא..״ הוא מיהר לקטוע אותי ומבטו היה מבולבל וגם שלי. מיהרנו להפנות את מבטנו אל הבחור שעדיין לא נודע לי את שמו.
״א-אני לא יודע על מה הוא מדבר..״ הוא מיהר להגיד והארי נאנח והסתכל עליי בשאלה, מבטו היה נראה מאוכזב.
״מ-מה? הארי המזדיין הזה משקר! למה אתה ל-״ ״לואי אני מבין שאתה מקנא בזוגיות שלי ושל כריס.. אבל אתה לא צריך לנסות לגרום לי לריב איתו. פשוט- תתגבר..״ הוא אמר והרגשתי דמעות עומדות בעיניי , מאיימות לפרוץ החוצה. מבטו של כריס היה משועשע והארי הסתכל עליי ברחמים. ל-לא.. הוא לא אוהב אותו.. זה לא יכול להיות.. אני רואה במבט שלו.
״הארי-״
״מצטער לואי..״ הוא קטע אותי וכריס כרך את זרועתו סביבו והתקדם איתו לכיוון חדריהם.

דמעותיי לא הפסיקו לנזול במורד לחיי , אני שונא לבכות , אני מרגיש חלש , אבל אני לא מסוגל..
אני.. אני אצטרך להשלים עם זה שאני והארי לא נחזור.

This summer - larry stylinsonWhere stories live. Discover now