יופי שמוסתר בביישנות(boyxboy)

_13_

נ.מ. ארן

כשיצאתי מהחדר והמשכתי ללכת הרגשתי רטט בכיסי,הוצאתי את הטלפון..

ראיתי שמישהו מתקשר אלי ממספר לא מזוהה...

מי ער בשעות האלו?במיוחד לא חברים שלי שיודעים שלא מתקשרים אלי בשעות הלילה..

עניתי לטלפון:

-"שלום?" עניתי בחשש.

-"היי~" שמעתי קול של בחורה אומרת.

-"מי זה?"

-"ארן אתה לא מזהה אותי?זאת העלמה סאן~"

-"הו,העלמה סאן היקרה מה שלומך?"

-"שלומי טוב,תודה,רציתי להגיד לך שאני נהנתי מאוד הערב איתך ואפילו רציתי להמשיך איתך את הלילה..אבל לא נראה לי הייתה במצב רוח היום,אשמח עם תוכל להפגש איתי שוב,אתה יודע שלא לכל אחד אני מתקשרת אליו ומזמינה אותו להפגש..אני מרגישה שאתה מיוחד.."

-"תודה עלמתי שאת חושבת ככה זה מאוד מחמיא לי..וזה היה לי לעונג להפגש שוב עם גברת כל כך נעה כמוך.."

-"מצויין!בשלישי,שעה 22:00,בבר שנפגשנו". אמרה וניתקה את השיחה.

שמחתי מזה שהיה תקרה כי באמת רציתי אותה תקופה שלמה,אבל אני לא תיפול שרודף,בסופו של דבר הם נופלות לרגלי הקסומות.

התקדמתי לעבר החדר שהגמד היה בו.

דפקתי ושאלתי עם הוא סיים,
לא שבאמת היה לי אכפת עם הוא סיים או לא.

נכנסתי,והוא היה לבוש בבגדים שנתתי לו..
הוא..הוא נראה כל כך חמוד..
פאק!!...

"וואוו" יצא מפי מבלי ששמתי לב בכלל.

הוא היה נראה כל כך נבוך..שזה הוסיף לו לחמידות..

פאק!!...

"אתה נראה..דיי..חמוד?" אמרתי לכיוונו וגיחחתי.
שיט!!,אני באמת אמרתי את זה כרגע?!..

מה יש לי היום?!

הוא התעצבן מזה שקרתי לו חמוד ואז סובב את מבטו ממני,אייי!! שיסתכל עלי שמדברים אליו!.

"טוב נו,סליחה סליחה" אמרתי והרמתי אותו אל ידיי בתנוחת שרגליו היו מלופפות סביב מותני והנחתי את ראשו על חזי,הוא היה כל כך עייף שנראה לי לא היה לו כוח להילחם איתי,
יצאנו מהמקלחת והתקדמתי לחדרי,ממש הרגשתי אותו מנסה לא להרדם עלי אבל העייפות הייתה יותר חזקה ממנו...

**סוף הפלאשבאק**

נ.ק. כללי

ארן סיים להזכר בכל מה שעבר עם שון היום,
הרים את ידו וליטף את פניו של שון שהיו חלקות כל כך כמו של תינוק,לחייו היו ורדרדות.

מבלי ששם לב ארן התחיל לקרב את פרצופו לשל שון וכבר הגיע למצב שהרגיש את נשימותיו הקטנות של שון,הוא קם מהר ולא הבין מה גרם לו לעשות את זה,חשב לעצמו למה הוא רצה לרגע לנשק כל כך את שון? והרגיש שזה לא פעם ראשונה שלהם ככה קרובים,מלמל לעצמו
"ארן אתה סטרייט,ארן אתה סטרייט..זה בגלל שהוא נראה כמו בת..כן בדיוק..נראה כמו בת".

נשמע צלצול הודעה.

ארן בדק עם זה בא מהטלפון שלו,אך זה לא היה ממנו, זה היה מהטלפון של שון,
ארן הציץ לכיוון הטלפון וראה.

הודעה נכנסת מדונג.

ארן לא יכל לשבת ולא לראות מי זה הדונג הזה שכותב לשון בשעה כזאת.
כשבא לפתוח את הטלפון היה מופתע מכך שלא היה סיסמא או משהו שצריך לפענח,איזה לא אחראי הילד הזה חשב לעצמו.
המשיך בשלו ובדק מי זה 'דונג',
כשנכנס אל הפרופיל ראה שזה היה הברמן השני שעבד עם שון,

דונג:
היי שון זה דונג מהבר,היית ממש אחלה היום בעבודה,
ואשמח שתמשיך במשרה קבועה.
אל תשכח לכתוב לי חזרה! (*^*).

פריק מוזר,חשב לעצמו ארן,למה הוא עובד בכלל עם היצור הזה?? למה הוא עובד בכללי? אין לו כסף? רגע,למה הוא היה גם כל כך פצוע? מישהו מכה אותו? שאל את עצמו ארן בלי כל מענה לכל השאלות האלה..

"אהההה!!"צרחה באה מכיוון שון וארן הסתובב במהירות.

"בבקשה!!,דיי!,לא עשיתי לכם כלום!!דיי!!" צעק שון מתוך שינה.

כנראה חולם על אחד המקרים האלימים שיצא לו להיות..
ארן צפה בתדהמה בשון שצרח ובכה מתוך שינה כאילו מישהו מענה ומכה אותו.

"גמד מה קורה לך!? מה יש לך?!"צעק ארן לכיוון שון,
שון מהר תפס בידו של ארן וחיבק אותה כל כך חזק בין בטנו לראשו כאילו זה הדבר היחיד שיציל אותו כרגע,
לאחר שחיבק את היד לפחות כחמש דקות נרגע אך לא שחרר את היד.
ארן היה מבולבל ולא הבין מה קרה לשון בין רגעים אלו.

"גמד..אולי תשחרר מהיד שלי?.." אמר וניסה להרחיק את שון וידו אבל שון לא שחרר וחיבק יותר חזק בעודו צועק "לא!! אל תלך!.." ולאחר זה התחילו לרדת לו שטף של דמעות על לחייו,
ארן התחיל להלחץ ואמר "טוב,טוב,בסדר אתה יכול לחבק לי תיד".

שון כאילו הבין את משפטו של ארן מתוך שינה והפסיק לבכות.

לאחר כמה דקות לארן כבר לא היה נוח מהתנוחה בה היה עם שון, אז חשב לעצמו שהאופציה היחידה היא שהוא ישן איתו יחד,אבל ארן נתקע בזה שלא יכל להחליף את הבגדים,אז העדיף לישון בלי ורק עם תחתונים.

הוריד את בגדים חוץ מלהוריד ממש את החולצה כי לא יכל ממש בגלל שון,
והיה צריך לעשות הכל ביד אחת,שסיים נכנס תחת השמיכה וכיבה את האור,ארן הרגיש משהו מאוד מיוחד בכך שיש מישהו שישן במיטתו איתו ועוד מחובק עם היד שלו,הסתכל לכיוון אפרפור השיער וגיחך בגיחוך מופתע כזה ונאנח.

ממשיך להביט על הגמד הישן עד שנרדם גם...

--------------------יום למחרת------------‐------

Beep...beep..beep..beep..

צלצל שעון הבוקר..

כשקרני שמש חזקים נכנסו אל החדר מבעד לחלון וסינוורו את שון, הוא התחיל לשפשף את עיניו עד לרגע שהרגיש משהו כבד על בטנו....

💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮

מקווה שנהניתם😊

ניסיתי לכתוב בסגנון של נקודת מבט כללית מקווה שיצא טוב..

אני חייבת לציין שאני כותבת חדשה,ואני לא הכי טובה בלכתוב אבל אני מנסה את הכי טוב שלי ,ואני יודעת שיש לי הרבה שגיאות כתיב ואני ממש ממש מצטערת..