יופי שמוסתר בביישנות(boyxboy)

_14_

דבר שאני רוצה להגיד לפני שאני מתחילה לכתוב זה תודה רבה רבה על אלף צפיות ו100 הצבעות שזה ממש לא מובן מאליו וזה מטורף שכל זה פחות מחודש והכל בזכותכם אני באמת מעריכה כל אחד ואחד מכם ואוהבת.♥️

ובלי הרבה חפירות הינה הפרק.
.......

נ.מ. כללי

כשקרני שמש חזקים נכנסו אל החדר מבעד לחלון
וסינוורו את שון, הוא התחיל לשפשף את עיניו עד לרגע שהרגיש משהו כבד על בטנו..

שון הרים את השמיכה הביט לכיוון הבטן שלו,וראה יד גדולה ושרירית,הוא הביט לכיוון שממנו באה היד,ונתקל בפרצופו של ארן..שהיה יפיפה כל כך עם שערו השחור שגולש על פרצופו הישן והרדום,

שון קפץ מהר אחור מבהלה ודחף את ארן כי נזכר בכל הדברים שקרו לו אתמול עם ארן,אך ארן לא התעורר מזה,כנראה הוא היה עייף מדיי,הוא הלך לישון מאוד מאוחר אתמול בלילה.

שון התחיל לזחול אחורה כדי לרדת מהמיטה,והתקדם לכיוון הדלת אך לפתע הדלת נפתחה ונכנסה המשרתת של האחוזה אל החדר,שון נבהל כל כך שנפל על ישבנו והתחיל לזחול אחורה,
"אויי!סליחה ילד לא התכוונתי להבהיל אותך" אמרה הגברת.

אבל זה לא כזה עניין את שון בזה שהיא מדברת אליו אלה הוא כל כך התרכז בללכת מהבית הגדול הזה והמפחיד,ברגע שהגברת התקדמה אל כיוונו של שון היה מעין רווח קטן שהיא השאירה לאחר שנכנסה,שון מהר קם ממקומו ורץ מהר אל הרווח הקטן,בתקווה שהוא יצליח לעבור שם,

לפתע הוא הצליח לעבור ורץ במהירות אל סוף המיזדרון של כל החדרים והגיע אל המדרגות ירד אותם ככל המהר שהוא היה יכול, לאחר שסיים לרדת אותם ראה שטח של בית ענקי ודלת ענקית גם..הלך בזהירות ובצעדים קטנים שלא נשמעו כי פחד שהמשרתות שהיו שם ויעצרו אותו.

נעליים חומות וקרועות היו מונחות ליד פתח הדלת,שון זיהה ישר שאלה היו הנעליים שלו, רץ מהר ונעל אותם על רגליו והצליח לפתוח פתח קטן מהדלת הגדולה והכבדה,שון רץ מהמקום ואפילו לא הביט לאחור, פתח את השער הגדול שסביבו היה מלא ורדים אדומים ולבנים, והמשיך לרוץ למחוץ השכונה היוקרתית,

לאחר כמה דקות של ריצה יצא מהשכונה וראה תחנת אוטובוס שבדיוק מגיע אליה אוטובוס רץ לכיוונו ועלה עליו,

"סליחה ילד אתה צריך לשלם"אמר הנהג לכיוונו של שון. ברגע שאמר את זה הנהג שון קלט ששכח את הטלפון ואת הארנק בבית של ארן ועוד יצא עם לבוש כזה מגוחך אל הרחוב,הוא נהיה אדום ואז שון אמר אל הנהג "אני מ-מצטער אדוני א-אבל אין עלי כסף כ-כרגע האם תוכל לסלוח ל-לי?"

לרגע כולם הסתכלו על שון והיו אדומים בלחיים וגם הנהג נהיה אדום,זה היה מהחמידות של שון באותו רגע,הוא היה נראה כמו ילד קטן בבגדים האלה ובכלל הגמגום שלו לא הוסיף לו.
"ז-זה בסדר ילד, שב" אמר הנהג מובך לשון.
"ת-תודה" החזיר שון והתיישב.

נ.מ. שון

הגעתי אל התחנת האוטובוס של אזור הבית שלי אמרתי תודה לנהג הנחמד ויצאתי,

הגעתי הביתה ושכחתי מאבא לגמרי הדבר היחיד שהיה לי בראש זה איך הגעתי לבית של ארן,

"איפה היית כל הלילה?"נשמע מאוחרי.
"י-ישנתי אצל ח-חבר.." אמרתי בלי אפילו להסתובב.
"בטח..חבר.."אמר בזילזול ולפתע צעק "יופי עכשיו גם הבן שלי זונה!".
"ל-למה אתה א-אומר את זה?"אמרתי והסתובבתי לכיוונו.
"ראית איך אתה נראה?!" שאל,והשבתי לו כ-כן..אבל ז-זה לא אומר ש-שאני"והנמכתי את קולי,"ז-זונה.."
"מה אתה מעיז לענות לי בכלל!!,אתה זונה בדיוק כמו אמא שלך שמתה והשאירה אותי לבד..איתך!"אמר ולגם מהבירה שהייתה בידו וכשסיים ללגום אמר "היית צריך למות במקומה..." והמשיך לשתות.

הייתי בשוק שככה אבי,אבא שלי! אומר לבן היחיד שיש לו ונראה לי הדבר היחיד שנשאר לו בעולם,רק חבל שהוא לא רואה את זה ככה...

הסתובבתי והמשכתי לחדרי עם דמעה בעין, החלפתי את הבגדים מהר ויצאתי מהבית ככל המהר שאפשר,עליתי על האוטובוס לבית הספר כי לו לא צריך לשלם,הגענו דיי מהר אל בית הספר ירדתי והמשכתי לבית הספר,

ראיתי מרחוק את סו ומיקום ורצתי לכיוונם ונסה להסתיר את הצליעה שלי שנהייתה בבר,

"היי סו, היי מייק!" אמרתי.
"היי!"אמרו שניהם ביחד וסו חיבקה אותי.
"שון היום אנחנו הולכים להיות ביחד!!המורה לספורט אמרה שהיא מחברת את הכיתות היום אמרה סו בשמחה.

"כן!איזה כיף איזה כיף!!"אמר מייק בהתפרצות ובשמחה.

Gling..gling..gling...gling..

נשמע הצילצול ומהר הלכנו אל הכיתות והם הסבירו לי תוך כדי שיש כזה דבר בגדים לשיעור ספורט וצריך להחליף כל פעם מבגדי בית ספר לבגדי הספורט,החלפנו והלכנו למגרש הספורט,אבל לא פחות ולא יותר הגיע ארן לשיעור וישר הביט בי במבט של 'יש לנו דיבור אחר כך',רציתי לבוא ולומר לו שהטלפון והארנק שלי אצלו בבית אבל התביישתי ופחדתי אז לא עשיתי כלום,

"כולם להתחלק לזוגות,בנים נפרד בנות נפרד" אמר המורה לספורט,

כולם התחילו להתחלק לזוגות ואני שמכיר בקושי ילדים מהכיתה שבמקרה היחיד שזה היה...היה ארן, המורה התקרב לכיווני ואמר "אין לך זוג או משהו?"."כ-כן,אני ח-חדש ובקושי מ-מכיר פה את האנשים.." אמרתי בלחש,
"אהה,סבבה נסדר לך מישהו פה..ארן!" אמר והמחשבה שלי ישר הייתה כמה נחס אני יכול להיות,"ארן!..יופי שאתה פה תעבוד עם שון על תרגילי המתיחות בבקשה".

א-אבל המאמן אני י-יכול להסתדר-" ניסיתי לומר, אבל המאמן קטע אותי "אל תענה לי!אתה עובד איתו על התרגילים וזהו".....

💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮💮

מקווה שנהניתם😊

ותודה רבה על הכל באמת שאני אוהבת כל אחד ואחד מכם♥️♥️