פרק 20- השברים

519 12 0
                                    

-נקודת מבט של ליאן-
דפקתי על הדלת של החדר שלו אחרי שבדקתי וראיתי שהיא נעולה "בייב תפתח" דפקתי שוב ודיברתי מעבר לדלת "בייב אני פה תפתח" קראתי שוב שמעתי את מנעול החדר נפתח וראיתי אותו מולי הוא נשען על המשקוף ואני עיקמתי את ראשי, "מה יש?" שאלתי מסתכלת עליו שמתי לב לפי פרצופו שנרדם "עזבי, מעדיף שלא לדבר על זה." אמר "אני כרגע אניח לך בשקט אבל שתדע אני לא הולכת לשחרר לך מזה" אמרתי מסתכלת ישירות לתוך עיניו, הוא החזיר לי מבט.
פתחתי את ידיי לחיבוק והסתכלתי עליו הוא נמשך לחיבוק הזה חיבקתי אותו והוא החזיר לי חיבוק שככל הנראה חיכה לו הרבה זמן,
התנתקנו מהחיבוק והסתכלתי שוב על עיניו "מה קרה?" שאלתי שוב לקחתי את ידו סגרתי את הדלת והתקדמתי למיטה ישבתי עליה והוא הסתכל עלי מלמעלה "היי, שב" אמרתי רואה שהוא במצב חרא.
הוא התיישב לידי והניח את הראש שלו עליי שיחקתי לו בשיער והסתכלנו שנינו על הנוף מהמרפסת שבחדרו "אני מבטלת" אמרתי משום מקום ממשיכה להסתכל על הנוף המרהיב "למה?" שאל וסובב את הראש שלו אליי הסתכלתי עליו גם כן "כי דן, תראה אתה בעצמך אמרת לי שאתה מרוסק אז.." אמרתי הוא התיישר וקם "בייב אני יודע שאת רוצה את זה אני לא אהרוס לך, נכון אני צריך אותך היום את תהיי איתי אבל בלי שנהרוס את הערב הזה" אמר הסתכלתי עליו והתמנתי את ידיי בתוך שיערי "אני לא יודעת דן." אמרתי "בייב-" בא לומר אבל קטעתי אותו "דן כשאני הייתי במצב פח אתה ידעת להגיע אליי ולהכיל אותי בכל שעה, תבין אני מודה לך על זה כי בזכותך אני כזאת ובזכותך אני פה כי מי יודע מה היה קורה לי אם לא אתה."
אמרתי מסתכלת עליו והמשכתי
"אני כועסת על עצמי שלא ידעתי על זה שאתה מרוסק אני כועסת על עצמי שלא שאלתי אותך לפני, ואני מבקשת על זה סליחה, סליחה שלא שמתי לב." אמרתי מתכוונת לזה
"ממש ממש ממש לא." אמר "את לא אמורה להתנצל אני זה שמסתיר את הרגשות שלי כל פעם אני זה שאומר לך אין לי כלום כשאת שואלת מה יש לי.
הבן אדם האחרון שהייתי רוצה שיאשים את עצמו זו את, להפך את הכי היית פה בשבילי אבל אני פשוט אידיוט שהסתיר את עצמו מחברה שלו" אמר ואז המשיך "ואת לא מבטלת שיהיה לך ברור" אמר ואני נאנחתי וזרקתי את ראשי על מיטתו.
הוא בא מעליי "נו מה עכשיו? אל תגידי לי שגם את לא במיטבך היום" אמר דחפתי אותו לצד והוא נפל על המיטה כמוני והוא צחק "מה אתה צוחק?" שאלתי במוזר והתסכלתי עליו "בואי אני אספר לך" אמר והפלתי שוב את ראשי על המיטה רק שהפעם הוא לצידי הזזתי את ראשי אליו והוא אלי "פעם אחת היה חילזון שהתלנון שצב שדד אותו, השוטר שאל אותו איך הוא נראה?
החילזון אמר.." סיפר ונעצר "מה הוא אמר?" שאלתי והוא הסתכל עלי עם חיוך ואמר "לא יודע, הכל קרה כל כך מהר.." אמר והוצאתי גיחוך והוא צחק "דביל" אמרתי והזזתי את הראש ויצא שהסתכלתי על התקרה "תודי שזה מצחיק" אמר "לא הכי אבל בסדר" אמרתי הסתכלתי שוב עליו והוא עליי "אני אוהבת אותך כל כך" אמרתי מסתכלת על עיניו החומות משולבות עם עוד צבע הוא חייך "ואני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר" אמר חייכתי גם אני נתתי לו נשיקה ושיחררתי
הוא הרים אותי ושם אותי עליו "את יפה קטנה" אמר חייכתי למשמע מה שאמר "תודה. חתיכי שלי" אמרתי "חתיכי אע?" אמר "סליחה, קופיף שלי" אמרתי עם חיוך גדול מתאפקת לא לצחוק "קופיף אע?!" (אני יושבת עליו כשהוא שכוב על המיטה) אמר והתחיל לדגדג אותי נקרעתי מצחוק אני רגישה בכל טיפה של דיגדוגים,
"אחח" אמרתי אחרי שהחלקתי מהמיטה לריצפה וגם פה צחקתי "בייב את בסדר?" שמעתי אותו הוא הרים אותי בחזרה למיטה "אני בסדר" אמרתי מרימה את הראש ותוך כדי מזיזה את השיער מהפנים "מה את צוחקת? נבהלתי" אמר ושוב צחקתי "אני בסדר תנשום" אמרתי והסתכלתי עליו לא יכולתי להתאפק וצחקתי
שוב ורק אחרי כמה דקות הפסקתי.
"ממש מצחיק" אמר ואני צחקתי וקיבלתי שיחת וידיאו מהבנות "כן?" עניתי עם ציחקוק אחרון דן ישב מולי כך שלא ראה אותן "לולייייייייייי מה קורה?" שמעתי את קים "בסדר" אמרתי ודן הצחיק אותי וצחקתי שוב "מה יש לך? מה את צוחקת?" אן שאלה סובבתי את הטלפון והן ראו את דן "מה מצב דן?" קים שאלה "חכו אני מוסיפה את הבנים" אן אמרה "וואלה בסדר קים מה איתך?" אמר "סבבה" ענתה ואני נדחפתי "אןןן תוסיפי את אפיק דחוףףף!" אמרתי "בסדר בסדר לחץ מוסיפה" אמרה "איפה ירין מה הוא מתחבא?" דן שאל אחרי שראו את ירין מאחורי אן "לא מתחבא אחי היא פשוט הורגת אותי בשבי" אמר ואן דפקה לו מבט "מבין אותך אחי גם אצלי המצב לא משהו" ענה לו דן "כן אחי יש משהו שאתה רוצה לספר לי?" שאלתי והסתכלתי עליו "אני צוחק בייב" אמר ונתן לי נשיקה "הלו אנחנו גם פה ימגעילים לפחות תנתקו" שמעתי את הקול של אפיק "סתום סתום אם היינו רוצים חדר היינו כבר מנתקים לכם בפנים" דן ענה לו "וואו להירגע שם עם אחותי" שמעתי את לירן "אה אתה חי?" דן ענה לו "ירין שומע? אין לי כח לכל הקטינים האלה לא מבינים כלום" דן אמר לו "לגמרי אחי" ענה לו ירין "קימקום מה את עושה?" אמרתי לוקחת את השליטה לידיי "מחכה לאחיך שיועיל בטובו להביא לי את הפיצה" אמרה פה הבנתי שהילדה במחזור "קוד 359?" שאלתי והיא הנהנה (קוד 359 זה קוד שאם יש מישהי במחזור היא פשוט אומרת את
זה🤫) אני יושבת בין הרגליים של דן והוא מניח את ראשו על כתפי וככה אנחנו מדברים איתם "ליעד נשמה אתה חי?!" קים שאלה
"No l'm dead" החזיר לה בתשובה
"איזה דפוק אחי אתה שרוט" לירן ענה לו ואני צחקתי "סתומים" אמרתי לעצמי
"אוהו סוף סוף אחיך הועיל בטובו להגיע" קים אמרה מדברת על גיא "קים אני מבקשת לא להרוג לי תילד מסכן בטח הוא סובל" אמרתי "רוצה להחליף אותו? אני לא אתנגד" אמרה וצחקתי וראינו את גיא "קחי וקחי" אמר לה "תודה" ענתה לו ונישקה אותו
"אפיק אין לך משהו להגיד להם?" שאלתי עם חיוך שעוד שניה ונקרע מצחוק "תאמת עם גיא לא הייתי מתעסק אבל איכס ימגעילים לכו תקחו חדר" אמר ואני צחקתי דפוק.
"טוב אמיגוס אני הלכתי ואפיק סתום תפה אל תעצבן אותי" קים ענתה לו "ביי צ'יקיטה" אמרתי "ביייייייי" וניתקה את הטלפון
"טוב גם אני הולכת דברו עם דן" אמרתי והעברתי לו את הטלפון "אני צריך לדבר עם ירין לא עם כל הכנופיה שלכם" אמר "ירין תעשה טובה תתקשר אליו למה הוא יחפור לי עלייך" אמרתי לטלפון "מתקשר אלייך עוד 10 דקות אחי" ירין ענה "סגור אחי" דן ענה לו "לא הבנתי מה איתנו? אנחנו קיר? עז? בטון?!" לירן אמר "אה אתם? אתם קטינים מידי לעסק, מצטער" אמר לו דן, "טוב יאללה חבורת ה- קטינים מנתקים ביי" אן אמרה וניתקה את השיחה "סיונרה גייז" אפיק אמר וניתק ואז דן ניתק ומשם מאיפה לי
"בא לי להתקלח" אמרתי כשאני עומדת וחושבת מה לעשות "אז תכנסי להתקלח" ענה "יש לך בגדים להביא לי?" שאלתי עם פרצוף חמוד "בארון שלי יש בגדים שלך" אמר ואני קיבצתי את הגבות הלכתי לארון פתחתי וראיתי מדף עם הבגדים שהם רק שלי חיטטתי ומצאתי את השמלה שחיפשתי המוןן זמן "אתה יודע כמה זמן חיפשתי אותה?!!?" שאלתי מחזיקה אותה מול עיניי ואז הסתכלתי על דן "היא קצרה יותר מידי והיא נשארת אצלי אני צריך לשרוף אותה מתישהו" אמר וחזר להסתכל על הטלוויזיה דפקתי לו מבט כועס והוא החזיר לי מבט של 'אין מה לעשות' "יש לך מגבת להביא לי?" שאלתי אחרי שמצאתי פיג'מה שנראת נוחה "את חדשה בדירה? יש לך במקלחת בארונית" אמר ואז נזכרתי יצאתי טיפשה זה ברור ונכנסתי להתקלח במקלחת בחדר שלו.
...
סיימתי להתקלח לבשתי את הפיג'מה שאכן היא נוחה ויצאתי מהמקלחת למראה בחדר שלו לקחתי את המסרק שיש לו וסירקתי את השיער בקטנה ועשיתי צמה ארוכה ויפה
הוא נכנס לאחר שעישן במרפסת "אן וירין בדרך לפה והזמנתי לאכול" אמר הנהנתי קשרתי בגומיה את הצמה "אני יורדת למטה" אמרתי והתקדמתי ליציאה מהחדר "בסדר אני נכנס להתקלח כשהם באים תעלו לחדר" אמר יצאתי מהחדר שלו וירדתי לסלון בבית שלו הלכתי למזוג לי כוס מים ואז הלכתי לראות טלוויזיה
..
שמעתי דפיקות בדלת "דקה" קראתי עצרתי את הסרט וקמתי לפתוח, פתחתי וראיתי את אן וירין "לוליייי" אמרה וקפצה עליי "היי גם לך" אמרתי עוד שניה נחנקת מהמים שבלעתי לפני שניה שבקושי הספיקו לרדת לפני החיבוק הזה.
"איפה דן?" ירין שאל "מתקלח" עניתי וחיבקתי גם אותו ואז ישבנו בספה ושניה אחרי זה נשמעה עוד דפיקה ירין קם לפתוח וחזר עם שני מגשי פיצה "כן.. צריך לעלות לחדר" אמרתי "למה?" שאלו "כי יש לך אח עצלן" אמרתי לירין ועלינו לחדר של דן ותפסנו אותו מנגב תשיער "מה אתם מסתכלים כנסו" אמר ונכנסנו ואני נפלתי על המיטה שלו
אן וירין ישבו ודן גם בא להתיישב ושנינו זאת אומרת שני הזוגות שיש פה ישבו באותה תנוחה ישבתי בין רגליו של דן שהוא מאחוריי וככה גם אן וירין שיושבים מולנו "אתם הפרעתם לי לראות את הסרט אז אני אראה אותו פה. שלט." אמרתי ודן הביא לי את השלט "טנקס" אמרתי והסתכלתי עליו מעליי והוא עליי קרצתי לו חזרתי לטלוויזיה
"אנחנו לא מתכוונים לראות את זה עכשיו" דן אמר "וואי הרבה זמן רציתי לראות את זה אבל למה מהאמצע?!" אן אמרה עם טיפה רוגז בסוף "איחרת את המועד. תסבלו" אמרתי
"במחשבה שניה בגלל שאני חברה טובה אני אתן לכם את השלט" אמרתי ושמתי את השלט לידי שיקחו אותו לקחתי את הטלפון וראיתי הודעות שנשלחו לי על התמונה האחרונה שהעליתי באינסטגרם, "נו מה? נעלבת עכשיו?" שמעתי את אן הורדתי את הטלפון שהיה מול עיניי ואמרתי "לא נעלבתי ולא נעליים רציתם את השלט לא? קחו אותו תוך 10 שניות לפני שאני מתחרטת" כיביתי את הטלפון והנחתי אותו בצד והם הפעילו סרט ואנחנו התחלנו לאכול..
הסרט נגמר והייתי ככה 🤏 קרובה מלהירדם לדן בידיים "את עייפה אע?" אמר לאוזני ואני הנהנתי "לכי לישון אני פה" שמעתי אומר שוב לאוזני אך הפעם לא הצלחתי להירדם "בואו נשחק משחק" אן אמרה "איזה?" שאלתי מתאמצת שלא להירדם להם פה למה אם אני נרדמת לה עכשיו היא תהרוג אותי "אוקיי אז ככה.." התחילה להסביר את המשחק שלה.
"סגור ליאן?" שאלה "כן כן" אמרתי עם עיניים חצי פקוחות "יופי אז מי מתחיל?" שאלה ואף אחד לא ענה "טוב אז אני אתחיל" אמרה והתחילה במשחק שהמציאה.
וככה עברו להן 20 דקות של משחק מצד אן
הם שיחקו ואני בקושי הקשבתי לה
אני הייתי יותר בכיוון של להתכרבל לדן,הוא הניח נשיקה לראשי והם ראו את הסידרה שלהם שעכשיו מצאו והיא מצחיקה אותם ברמות קמתי מדן "אני הולכת לשתות מים" אמרתי ושמתי את הכפכפי נייק של חתיכי לקחתי את המגשים הריקים וירדתי ללמטה ודן בא איתי גם,
מזגתי לי מים ושתיתי הכל אחרי שתי לגימות מהירות, הוא מאחוריי הסתובבתי ועליתי על האי "אני עייפה ברמות!" אמרתי הוא הזיז חליקה משיערי שהציקה לי למאחוריי אוזני
"אני יודע" אמר "את רוצה לישון? אני אסדר לך מקום" אמר הנחתי את ראשי מול ראשו וחייכתי "אם אני לא שורדת עוד רבע שעה אני נרדמת עלייך בחיי" אמרתי מביטה ישירות לתוך עיניו הוא צחק ואמר "אין בעיה"
הוא הניח נשיקה על שפתיי והעמקנו אותה יותר ויותר..
"צריך לעלות אליהם מסכנים" אמרתי אחרי שהתנתקתי ממנו "טוב נו בואי" אמר והוריד אותי מהאי ועלינו אליהם...
^לאחר חצי שעה השעה 20:19^
"טוב אנחנו זזים וליאן אני חייבת אותך" אמרה לגבי השמלה שהיא רוצה לקחת ממני להיום בערב "בסדר אני באה" אמרתי "אני זזה גם לבית נדבר חתיכי" אמרתי נתתי לו נשיקה והוא אמר "ביי אל תלבשי קצר מידי קר" אמר "טוב בייבי" עניתי ויצאתי מהחדר אל אן וירין
נכנסתי לאוטו של ירין והם הקפיצו אותי לבית כי אן צריכה לקחת ממני את השמלה,
"כמה דקות אני באה" אמרה אן לירין "זריז ביי" שמעתי ואת ההמשך לא שמעתי כי כבר התקדמתי לבית ולואי ניגש אלי (ה.כ- למי שלא זוכר לואי זה השומר שלהם;)
"כן לואי?" עניתי לאחר שחסם את דרכי להיכנס לבית "רק רציתי להגיד לך ערב טוב או לילה טוב" אמר "גם לך לואי" אמרתי עקפתי אותו ופתחתי את הדלת של הבית נכנסתי וראיתי את הכל הפוך ואת ינאי בחצר כשראה אותי נכנס מהר "ליאן! טוב שהגעת" אמר ואני הסתכלתי על הכל איך שהכל שבור ושמעתי עוד משהו נשבר מלמעלה "מה זה מה קרה?" שאלתי והסתכלתי עליו "וואו מה הלך כאן?" שמעתי את אן "זה גל. אני לא יודע מה קרה לו אדם לא בבית התקשרתי אליו דרך לואי לירן אצל נויה וגיא אצל קים זה רק אני וגל" אמר "תעלה לחדר ינאי" אמרתי הוא הנהן ועלה לחדר, מה עובר עלייך גל?
"בואי אן" קראתי לה ועלינו לחדר..
"ביי" שמעתי אותה צועקת מלמטה שמעתי צעקות ורעשים של דברים נשברים מהחדר של גל ניסיתי לפתוח אבל זה היה נעול דפקתי חזק "גל תפתח!" צעקתי לדלת כמה פעמים אבל כנראה הוא לא שמע בגלל המוזיקה הרועשת שבאה מחדרו הלכתי לחדר מקלחת שיש במיסדרון של הקומה ה-2 חיטטתי במגירות ומצאתי את המפתח שחיפשתי חזרתי לדלת של החדר שלו הכנסתי את המפתח סובבתי והדלת נפתחה נכנסתי וראיתי את גל יושב על הריצפה
"גל!" צעקתי הנמכתי את המוזיקה ועברתי בין הדברים השבורים שמוטלים על הריצפה באתי ממולו וחיבקתי אותו והוא החזיר לי חיבוק.
"בוא גל נלך לחדר שלי" אמרתי ועזרתי לו לקום מהריצפה "תיזהר" אמרתי לאחר שכמעט דרך על זכוכית נכנסנו לחדר שלי והושבתי אותו על המיטה יצאתי מהחדר למיסדרון "ינאי!!" קראתי לו בצעקה "מה?" ענה לאחר שיצא למיסדרון
"תרד להביא לי כוס מים ונייר" אמרתי הוא הנהן וירד במהירות ללמטה "תיזהר אבל" צעקתי לו
בכוונה שיזהר מהחתיכות השבורות בריצפה
חזרתי לגל "הכל בסדר אני פה" אמרתי ועזרתי לו לשכב על המיטה כיסיתי אותו בשמיכה וינאי הגיע עם הכוס מים והנייר שביקשתי "תודה ינאי" אמרתי כשראיתי אותו בדלת הוא התקדם אליי לקחתי ממנו את הכוס מים והבאתי לגל הוא עבר לתנוחת ישיבה ולגם מהמים ניגבתי לו עם הנייר את הפנים "לך לישון אני פה"
אמרתי מסתכלת ומלטפת אותו לאחר שעצם עיניים החזקתי לינאי את היד ויצאנו מהחדר
לסלון,
"אבל אני רוצה לעזור לך" אמר ינאי אחרי שהרמתי את כל הזכוכיות הגדולות מהריצפה שמישהו לא יפגע "ינאי זה מסוכן לך תשחק עם בוס ואייס" אמרתי מזיזה את השיער למאחוריי אוזניי "לא." אמר והתחיל לאסוף שברים.
ילד עקשן.
דלת הבית נפתחה בסערה וממנה נכנס אדם,
במבט עצבני "איפה הוא?" שאל בטון עצבני
התקדמתי אליו ועמדתי מולו "ישן. אדם תניח לו" אמרתי הוא לא הקשיב לי ועלה לחדרים
"ינאי תשים את זה בפח ותתקשר לגיא שיבוא מהר קח." אמרתי מביאה לו את הטלפון שלי ועולה חזרה לחדר שלי שבדיוק אדם נכנס
"אדם!" צעקתי אחרי שהעיף מגל את השמיכה
"אני אמרתי לך מיליון פעם לא לגעת במשלוח הזה נכון?! למה אתה חייב לעשות דווקא?" צעק אדם בשאלה עמדתי בינהם אחרי שגל עמד מולו
"ואני אמרתי לך שאני יוצא למשלוח הזה נכון?!" החזיר לו בתקיפות גל "אם זה היה עולה לך בחיים אני לא יודע מה הייתי עושה לך גל אני נשבע לך אם היה קורה לך משהו הייתי מחורר את הבועה שאתה נמצא בה." השיב לו אדם
"עובדה ואני חי נכון?! אע? אז למה למה אתה חייב להזכיר את זה לעזאזאל" ענה גל "גל תירגע" אמרתי אני כבר מבינה שאני לא אצליח להשתלט עליהם ושאני צריכה את גיא פה דחוף.
-----
מה אומרים?
אוהבת❤

המלאך באדום והנסיכה בורוד/גמורWhere stories live. Discover now