המלאך באדום והנסיכה בורוד/גמור

פרק 41- רק צריך להוכיח

*כעבור 3 ימים*
אחרי יומיים גיליתי שדן ידע שגברת איימי רוצה לפגוע לי בעסקים זאת אומרת היא רוצה לפגוע לי במשרד בעיקר לא הבנתי למה דן לא אמר לי או משהו אבל אני החלטתי שאין יותר דן. כבר יומיים אני בלעדיו ואני שמחה יומיים לא הזכרתי אותו בכיתי המון ומעכשיו אני אמרתי לעצמי שאני יותר לא בוכה עליו כי הוא כבר לא מעניין אותי הוא יכול ללכת להזדיין עם מי שבא לו העיקר שאני לא יראה אותו הוא לא יצר איתי קשר שעל זה אני מודה לו כי לא רציתי לשמוע ממנו אפילו לא ציוץ שנאתי אותו יותר נכון ניסיתי לשנוא אותו אבל מה שכן זה ששכחתי ממנו וטוב שכך.
שמעתי צילצול טלפון התעוררתי בעצבים "מה?" שאלתי עצבנית על זה שהעירו אותי "קומי יסתומה יוצאים למועדון" שמעתי את קים אומרת "מצחיקה" אמרתי וניתקתי לה מנסה לחזור לישון ושוב פעם צילצול טלפון "נו מה נסגר?!" שאלתי שוב בעצבים "קומי כבר! אני ואן שתי דקות אצלך תהיי מאורגנת" שמעתי והשיחה התנתקה לא באמת הקשבתי לה ניסיתי להירדם אבל לא הצלחתי "שונאת אתכן" אמרתי לעצמי בכוונה אל קים ואן על כך שהעירו אותי
הפעם שמעתי את אדם צועק לי מלמטה "מה?" צעקתי בחזרה אני עדיין בבית של ההורים שלי נטו בגלל שלא בא לי לראות את דן אדם צעק לי לרדת למטה וירדתי ראיתי את טום וג'ון "מה אתם רוצים?" שאלתי באתי לעלות חזרה למעלה ולהתעלם מהעובדה שהם נמצאים פה "כלום ליאן רק רצינו להגיד לך שדן אמר לנו להגיד לך שאת יכולה לחזור לבית כי הוא לא נמצא שם" אמר טום "ולמה שהוא לא יהיה שם?" שאלתי "הוא יודע שאת לא רוצה לראות אותו הוא לא טיפש אז הוא עזב את הבית שלכם בשביל שאת תוכלי להישאר שם כי יש לך שם הכל אל תדאגי הוא לא נמצא שם והוא גם לא יגיע לשם למקרה ואת דואגת" אמר טום את הסוף בזילזול והם באו לצאת "אני אוותר על העצה תגיד לו שהוא מוזמן לעשות מה בא לו רק בלי לחשוב עליי" אמרתי "תגידי לו בעצמך האגו שלכם פשוט דפוק" אמר "טום אתה לא יודע כלום עדיף שלא תדבר" עניתי חזרה "נכון את צודקת אני לא יודע כלום אבל מה שאני כן יודע זה שדן אוהב אותך יותר מכל בחורה אחרת בזמן הזה שאת דואגת לשנוא אותו הוא הורס לעצמו את החיים רק בגלל שנפרדתם הוא יוצא למשימות בקצב פסיכי רק בגלל שנפרדתם הוא מקלל כל אחד רק בגלל שנפרדתם הוא מזיין את כל העולם מכות רק בגלל שנפרדתם הוא מכאיב לעצמו רק בגלל שנפרדתם הוא מאשים את עצמו רק בגלל שנפרדתם הוא סוטר לעצמו בכל יום שאת לא איתו רק בגלל שאתם פאקינג נפרדתם." אמר "אתה אומר שאני אשמה בזה שנפרדנו? אתה חושב שזה כיף לשמוע את מה שאתה אומר טום??" שאלתי הוא התקרב אליי תוך כדי שדיבר "נמאס לי נמאס לי לראות את החבר הכי טוב שלי במצב חרא נמאס לראות איך הוא מכאיב לעצמו כבר 4 ימים מהרגע שהלכת עד עכשיו את יודעת מה זה לראות את דן כשפוגעים בו? ועוד  שהבן אדם שהיה הכי קרוב אליו נעלם? את פגעת בו בזה שקמת והלכת חרא לי לראות את החבר שלי מזיין כל אחד במכות חרא לי שהוא פוגע בעצמו דן הוא הבן אדם שהכי קרוב אליי אני דן ג'ון ניקו ודניאל הכי קרובים אליו את יודעת מה זה לראות אותו בא אליי לבית ושופך לי על כמה שהוא חרא שהוא הרס את זה בינכם? את יודעת מה זה שהוא יושב מולי ורק מאשים ומקלל את עצמו מולי? בתור חבר זה הכי חרא שיש פגעו כבר פעם אחת פעם שניה גם הכאיבו לו אבל אנחנו לא ניתן שיפגעו בו גם בפעם השלישית אני מקווה שלא תשחקי בו כמו פינג פונג ושתביני שהוא הבן אדם הכי זהב שיש ואני מקווה גם שהוא לא ישחק בך כמו פינג פונג ואם זה יקרה אני מבטיח לך בהבטחה שלי שיכאב לו אנחנו אוהבים אותך זה שאת ודן לא ביחד לא אומר שאנחנו נפסיק איתך את הקשר זה פשוט חשוב לנו זה הכל." סיכם אני מכירה אותם רואים שמה שהוא אמר הוא באמת התכוון לזה "אנחנו פשוט דואגים לו את לא ראית אותו אז את לא יודעת איך רואים שהוא הפך לחיה וזה קרה כבר פעם אחת הבטחנו לו שזה לא יקרה שוב אבל הנה עובדה שזה קרה שוב בגלל זה אנחנו גם מרגישים חרא שככה אנחנו בתור החברים שהכי קרובים אליו." אמר ג'ון והם יצאו מהבית לפני שהספקתי להשחיל מילה..
שתי שניות אחריהם נכנסו הבנות "מה הם רצו ממך ליאן?" שאלה אן "הם באו להגיד לי שדן כביכול מפנה לי את הבית שאני אהיה שם ושהוא יותר לא יהיה שם" הסברתי להן "נו מצויין אז בואי נלך לקחת משם בגדים" אמרה קים לא כזה היה אכפת לי ממשהו הרגשתי שנהפכתי להיות קצת מדוכדכת עצובה כזאת
"מה יש?" שאלה קים "לא יודעת כלום כלום בואו.. בואו נלך" אמרתי ועליתי לקחת את הדברים שלי ואת המזוודה שלי ורק אחרי זה יצאנו