המלאך באדום והנסיכה בורוד/גמור

פרק 46- הלקח שהשתבש והפך לכואב

▪︎נקודת מבט של דן▪︎

*הודעה שלא נקראה*

'יש לי את השם של מי ששלח את המעטפה'

קראתי ושלחתי לו

'דבר'

והוא ענה לי אחרי כמה שניות

'מי ששלח לך את המעטפה לבית זה אליאב חדד'

קראתי רתחתי מעצבים אבל הפעם רתחתי ברמות
הוא הולך לשלם על זה זה בטוח

'אתה בטוח עומרי??'

'בטוח אין מצב שאני טועה בדקתי את זה יותר מאלף פעם זה הוא חותם לך בוודאות'

'טוב עומרי תודה.'

'אתה לא הולך להיות דפוק נכון דן?!'

'תשאיר לי את הדפקה לעצמי ביי'

כיביתי את הטלפון וקמתי עמדתי מול ליאן הנחתי לה נשיקה על הלחי "אם אתה מתכוון ללכת עכשיו תשכח ממני דן" אמרה נאנחתי "אני חייב ללכת בייב" עניתי "סבבה לך רק שתדע שלא יהיה לך למי לחזור" אמרה "ליאן" ניסיתי לרכך אותה איכשהו לגרום לה להבין אותי "עזוב אותי דן ואני רצינית" אמרה "אני רוצה שתישאר פה לפחות עד שאני אהיה בטוחה שהכל טוב אני לא רוצה אני צריכה אבל אם אתה צריך ללכת לך אל תחשוב פשוט תלך" אמרה "אני לא הולך אני נשאר פה איתך אוקיי?" אמרתי מבין שכנראה היא צריכה שאני אהיה פה "אני לא צריכה שתישאר פה כאילו אני מחייבת אותך להישאר פה" אמרה "אני לא נשאר פה כי את מחייבת אותי אני נשאר פה כי את צריכה אותי טוב?" אמרתי מסתכל עליה היא לא ענתה "ליאן סתכלי עליי" אמרתי מתכוון לשאול אותה שאלה היא הרימה את ראשה והסתכלה עליי ראיתי אותה עם דמעות בעיניים התקופפתי אליה "הכל בסדר נסיכה שלי" אמרתי מנסה להרגיע אותה "אני יודעת שאתה יוצא למשהו שקשור לפשע ולא בא לי דן" אמרה לא הבנתי איך היא יודעת אבל הנחתי את זה בצד וחיבקתי
אותה עד שנרגעה..

^אחרי רבע שעה^
הסתכלתי עליה כשראשה מונח על החזה שלי כמו תמיד, היא נרגעה מהבכי ואני שמח על זה כי אני לא רוצה יותר שהיא תבכה כל פעם שהיא בוכה כואב לי בלב "תלך דן." אמרה פתאום "לא ליאן אני נשאר איתך" עניתי "דן. תלך" אמרה "אני לא הולך" אמרתי "אתה כן" התעקשה "אבל לפני רגע אמרת-" אמרתי והיא קטעה אותי באמצע "אני יודעת מה אמרתי אבל עכשיו אני אומרת לך שתלך" אמרה "למה שתרצי שאני אלך?" שאלתי "כי הבנתי שזאת העבודה שלך ושאם לא תעשה את זה עכשיו תעשה את זה מחר ואם לא מחר אז מחרותיים אז פשוט תלך עכשיו וזהו" אמרה "ומי ישאר איתך פה?" שאלתי "ריי." אמרה וצחקתי בקטנה והיא אחריי "אני בטוח שהוא ישמור עלייך יותר טוב ממני" אמרתי "כן יש מצב" אמרה "טוב לך כבר" אמרה "מנסה להיפתר ממני כמה שיותר מהר אה?" אמרתי היא צחקה "ממש ככה" אמרה הנחתי כמה פעמים נשיקות על ראשה וקמתי "חכה רגע דן" אמרה כשהטענתי את הנשק "תשמור על עצמך תבטיח לי!" אמרה "מבטיח לך יפה שלי מבטיח" אמרתי מבטיח לה "אני רצינית דן תשמור על עצמך ובבקשה תחזור לבית שלם" אמרה "אני אנסה נסיכה שלי אני אוהב אותך אני פשוט מאוהב בך אני אחזור בריא ושלם לבית אני אדאג לחזור לפני שתלכי לישון" אמרתי היא קמה ונישקה אותי נשיקה ארוכה הצמדתי אותה אליי כמה שיותר קרוב וחיבקתי אותה "אני רוצה לראות אותך מחייכת ברור?" אמרתי היא חייכה חיוך גדול ומאושר החזרתי לה אחד כזה התנתקנו..