פרק 39-שאלה ללא תשובה

309 10 4
                                    

▪︎נקודת מבט של ליאן▪︎

התעוררתי בשעה 6 בבוקר היום והספקתי לדבר עם שליו בטלפון והגענו למסקנה שהיא באה לבית שלי ושל דן עכשיו (השעה הנוכחית 11:08) ניתקתי את השיחה איתה כשהיא אמרה לי שהיא בדרך
"בוקר טוב יפה שלי" שמעתי את הקול שלו רק שהפעם הקול היה יותר כבד אבל מושך "אני חולה על הקול שלך על הבוקר אני לא יכולהה" אמרתי "בוקר טוב אהבה שלי" הוספתי הוא התקדם רכן לעברי ונישק אותי "שליו בדרך לפה" אמרתי "וואי וואי שלא תהרגי אותי עכשיו אני עולה לשים חולצה לא גופיה, חולצה ." אמר ובאמת עלה לשים חולצה לא יודעת מה איתו אני עדיין בפיגמה שהיא חליפה כזאת קיבלתי הודעה
-אני עוד שניה הורגת לך פה את כל השומרים שלא יעצבנו אותי אני גם ככה בהיריון הזה אין לי עצבים גם אליהם- קראתי צחקתי ובדיוק קיבלתי שיחה מאחד השומרים
"בוס יש כאן מישהי שטוענת שקוראים לה שליו" -מה טוענת יטיפש זה באמת השם שלי- שמעתי את קולה של שליו צועקת עליו מהטלפון "היא אומרת שהיא בשבילך להכניס אותה?" שאל -ליאן אני נשבעת לך הם ימותו בסופו של דבר- שמעתי שוב את קולה מהטלפון צחקתי "כן תכניס אותה אל תיקחו אותה קשה היא בהיריון" אמרתי "אין בעיה בוס" אמר וניתק כיביתי את הטלפון ובדיוק דן ירד "בייב פתח את הדלת" אמרתי והוא הלך לפתוח את הדלת ושליו נכנסה בסערה "אני הורגת את השומר הטיפש הזה הורגת טיפש אומרים לו את השם הוא אומר לי טוענת חמור" אמרה במהירות "היי גם לך" אמרתי אחרי שנכנסה והתיישבה לה בלי להגיד אפילו שלום "היי" אמרה "בייב באחד וחצי צריך לצאת" אמר לי דן "סבבה" עניתי והוא הלך מהמטבח לאיפשהו בבית ואני המשכתי לדבר עם שליו..

- - השעה 13:18 - -
אני כבר מאורגנת לארוחה עם ההורים של דן רק מסדרת דברים אחרונים

שמעתי את דן קורא לי "אני באהה" צעקתי בחזרה הרמתי את הטלפון וראיתי הודעה מאיתיהמניאק שישאר לנצח שלי❤: תהני יפתי❤אני: אני מתההה תודה אהובי❤ירדתי אל דן רואה אותו יושב על הספה "על מה אתה חושב?" שאלתי והתקדמתי אליו מסתכלת עליו מלמעלה "לא יודע אין לי כח...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

שמעתי את דן קורא לי "אני באהה" צעקתי בחזרה הרמתי את הטלפון וראיתי הודעה מאיתי
המניאק שישאר לנצח שלי❤:
תהני יפתי❤
אני: אני מתההה תודה אהובי❤
ירדתי אל דן רואה אותו יושב על הספה "על מה אתה חושב?" שאלתי והתקדמתי אליו מסתכלת עליו מלמעלה "לא יודע אין לי כח לראות את יניר" אמר

▪︎נקודת מבט של דן▪︎
"לא יודע אין לי כח לראות את יניר" אמר "מה רק בגלל מה שקרה בינכם? חשבתי שהשלמתם" אמרה והתיישבה לידי "אני כן סולח לו אבל עדיין אני לא אשכח את זה הוא יצא חרא ליאן. אין לי כח לראות אותו כי אני אצטרך להתנהג 'יפה'  אבל.. סעמק אין לי איך להסביר" אמרתי "אם אתה לא תרצה ללכת אני אבין אותך אם לא בא לך אל תכריח את עצמך פשוט תישאר בבית וזהו זה עדיף לך מאשר ללכת למקום שלא בא לך" אמרה נאנחתי "אני אוהב אותך" לחשתי "גם אני אותך חתיכי שלי" אמרה והעלתה לי חיוך על הפנים יצאנו מהבית לעבר האוטו ונסעתי אל
ההורים שלי..

המלאך באדום והנסיכה בורוד/גמורWhere stories live. Discover now