"בייב," דניאל נכנס לחדר שלי, "המנהלת קוראת לך, לנועם ולי אלייה" אמר ונאנחתי.
"מי זה נועם?" שאלתי, "הילד שדיבר עלייך" הסביר לי, הנהנתי בהבנה וקמתי מהמיטה, לוקחת את התיק שלי ויוצאת עם דניאל לכיוון חדר המנהלת.
~~
דפקתי על הדלת, "פתוח" היא אמרה בקול ודניאל פתח את הדלת, נותן לי להיכנס ונכנס אחריי,
נועם כבר ישב שם, עם פצעים בפנים מהמכות של דניאל, מגיע לו.
"שלום, בואו שבו בבקשה" אמרה וסידרה את משקפייה על אפה,
"אז אני שמעתי שהיו היום מכות בבית הספר שלנו, מישהו מוכן להסביר לי מה קרה?" שאלה ושלושתינו פצחנו את הפה שלנו.
"שקט! לין, תתחילי" אמרה ונתנה לי לדבר ראשונה, למזלי.
הסברתי לה כל מה שקרה, היא הייתה מופתעת ומאוד כעסה על נועם, סיימתי לספר הכל כולל הכל.
"נועם! זאת לא התנהגות שאני מרשה בבית ספרנו," אמרה בכעס, "אתה מושעה עד להודעה חדשה" אמרה וחייכתי בסיפוק.
"דין ודניאל, אתם גם לא תתחמקו מזה בככ קלות, אתם מושעים גם כן עד להודעה חדשה, שלושתיכם חוזרים הביתה עד שאני אומר לכם שאתם יכולים לחזור" אמרה.
שלושתינו הנהנו בהבנה, ובאנו לצאת מהחדר, "דין, חכי שנייה" המנהלת עצרה אותי, סובבתי את מבטי אלייה,
"אני כבר אבוא" אמרתי לדניאל והוא הנהן אליי.
"כן?" שאלתי, "יש לך לאן לחזור?" שאלה, "כן, אני כבר אסתדר" אמרתי,
"אה יופי, את יכולה ללכת" אמרה והתחילה לחתום ולעבור על כל מיני טפסים, יצאתי משם וראיתי שדניאל חיכה לי.
"היי, מה היא רצתה ממך?" שאל ברגע שראה אותי, "סתם, היא שאלה אותי אם יש לי לאן לחזור" אמרתי ופניי לא הראו שום הבעה.
"את רוצה לבוא אליי?" שאל והרמתי את מבטי אליו, "באמת? אני חושבת שאני סתם אציק ואהיה נטל" אמרתי.
"לא את לא, אמא שלי חופרת לי להביא אותך שוב הביתה" אמר וחייכתי, "באמת?" שאלתי, "כן, באמת" אמר בחיוך.
"טוב" הנהנתי, "יופי, עכשיו בואי נלך לארגן מזוודה וניסע לבית שלי" אמר והתחלנו ללכת לכיוון המגורים.
YOU ARE READING
רק אתה ואני
Romanceדין אזולאי - היא בת יחידה וגילה הוא 17 בכיתה י'א שעוברת לפנימייה לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים, ילדה רעה ששמה זין על כולם ועושה מה שבראש שלה. דניאל מזרחי - הבאד בוי של הפנימייה שכל הבנות נופלות לרגליו, נער בן 17 בכיתה י'א שלא אכפת לו בכלל מכלום, בק...
