Chapter 26 - Fine Line

1.5K 65 19
                                    

"אני עייפה" אמרתי תוך כדי פיהוק, "מה השעה?" שאלתי ודניאל הדליק את הטלפון שלו ובדק, "23:54" אמר,

עשינו מרתון סרטי דמדומים, לימדתי אותו לאהוב את זה בדרך הקשה, ובדיוק סיימנו את הסרט השלישי.

"רוצה לעלות לישון?" שאל, "אתה עייף?" שאלתי, "כן, זה היה יום ארוך" אמר ושפשף את עיניו.

"אני עולה לצחצח" אמרתי וכיביתי את הטלוויזיה ועליתי לחדרו של דניאל ואז נכנסתי לשירותים שיש לו בתוך החדר, התחלתי לצחצח בעוד שאני שומעת צעדים מכיוון המדרגות.

"סיימת?" הוא נכנס לשירותים בדיוק כשסיימתי לגרגר את המים ולירוק אותם, "כן" אמרתי בחיוך ונשקתי ללחייו ויצאתי לחדר שלו, נכנסת מתחת לשמיכה ומדליקה טלוויזיה, נכנסת לנטפליקס ומפעילה חופים של סודות, לפני כמה ימים יצאה עונה 2 שחיכיתי לה כמעט שנה.

"מה את רואה?" שאל ונכנס למיטה אחריי, ומחבק אותי אליו, "חופים של סודות, יצאה עונה חדשה ולא הספקתי לראות" אמרתי.

"אה אני כבר ראיתי את חלק מהעונה השנייה, אני בפרק 3" אמר, "מתי לעאזעל הספקת?" שאלתי בבלבול.

"ראיתי בזמן השיעורים" הרים את כתפו, "אני רוצה לראות עכשיו פרק אחד וללכת לישון אז לא לעשות לי ספויילרים" אמרתי והפעלתי את הפרק.

~~

אוקי, בסוף יצא שראינו שבעה פרקים, והלכנו לישון בשש בבוקר בערך.

~~

פקחתי את עיניי, ממצמצת קצת עכשיו שאני מצליחה להתרגל לאור השמש החלש, העננים האפורים כיסו את השמש, קמתי משכיבה לישיבה, שפשתי את עיניי,

"בוקר טוב" שמעתי מאחוריי, "בוקר" לחשתי בצרידות, "איך ישנת?" שאל והתיישב לידי, מנשק את ראשי ומושך אותי אליו, "טוב" חייכתי.

לפתע כאב חזק בבטני הופיע, והתקפלתי, "אחח" אמרתי בכאבים ולחצתי על בטני.

"מה קרה בייב?" שאל בלחץ, "כלום כלום, בטח קיבלתי את המחזור שלי" אמרתי נזכרת שזה התאריך שאני אמורה לקבל, קמתי לאט והתחלתי ללכת לכיוון השירותים.

"אני כמה דקות יורדת למטה" אמרתי וסגרתי אחריי את הדלת.

"איזה כאבים" נשכתי את שפתיי, התפניתי וכן, קיבלתי.

שמתי פד, שטפתי ידיים וצחצחתי שיניים, שטפתי פנים ויצאתי השירותים,

ירדתי למבטח כשכל הדרך לשם יש ריח טוב שככל שמתקרבים יותר מריחים את הריח הטוב יותר חזק.

"איזה ריח טוב" נשמתי עמוק, מכניסה לריאותיי את הריח הטוב.

"מה מתבשל פה?" שאלתי, מחבקת את מותניו של דניאל מאחורייו, "אני מפנק את אהובתי" אמר בחיוך,

הצצתי מבעד לכתפיו הרחבות, רואה שהוא מטגן פנקייקים, "נראה טוב, לא ידעתי שאתה יכול לבשל" אמרתי בחיוך.

"אז עכשיו את יודעת" אמר וחייך אליי בחזרה, צחקקתי ושחררתי אותו, נותנת לו לסיים לטגן את הפנקייקים.

~~

"בתיאבון" אמר, לקחתי פנקייק אחד ושמתי מעליו נוטלה וגלגלתי אותו ואכלתי, הסתכלתי על דניאל אוכל, הוא שם מעל סירופ מייפל, אין מצב שאני אגע בדבר הזה כל עוד אני חיה.

"מה קרה?" שאל כששם לב להבעה שיש לי על הפנים, "סתם, כלום" אמרתי בחיוך והמשכתי לזלול עוד כמה פנקייקים.

רק אתה ואניWhere stories live. Discover now